טייסת 115
 | |
| סמל טייסת 115 | |
| פרטים | |
|---|---|
| כינוי |
"טייסת הדרקון המעופף" או "הטייסת האדומה" |
| כינוי עבר | טייסת הזנב האדום |
| סוג | מטוסי ומסוקי קרב |
| בסיס האם | עובדה |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 8 ביולי 1954 כגף צילום – הווה |
| נתוני היחידה | |
| ייעוד | מרכז לאימון מתקדם. טייסת בִּיום אויב. |
| כלי טיס | F-16C/D ("ברק"), בל 206 ("סייפן") |
| כלי טיס בעבר |
F-16A/B ("נץ") סקייהוק A-4H/N, מטאור, מוסקיטו, קוברה AH-1 |
טייסת 115 המכונה גם "טייסת הדרקון המעופף" או "הטייסת האדומה", היא טייסת מטוסי ומסוקי קרב בחיל האוויר הישראלי.
היסטוריה
הטייסת הוקמה ב-8 ביולי 1954 כגף צילום בטייסת האל ראות של החייל. לאחר הקמתה קיבלה הטייסת מספר מטוסי מוסקיטו, כמו כן גם כמה מטוסי מטאור. ביולי 1956 הפכה לטייסת עצמאית, בשנת 1960 הופסקה פעילותה של הטייסת לאחר שחיל האוויר הוציא משירותו את מטוסי המוסקיטו. מטוסי המטאור פוזרו בין טייסות אחרות.
בסוף שנת 1968 חידשה הטייסת את פעילותה וב-19 במרץ 1969 קלטה 24 מטוסי A-4H סקייהוק. הטייסת הופעלה מתל נוף והייתה לטייסת העיט השלישית. לפני מלחמת יום הכיפורים קיבלה הטייסת מטוסים מדגם N ("עייט משופר"), ובמלחמה הפעילה עירוב של מטוסי H ו-N. שלושה ימים טרם פרוץ מלחמת יום הכיפורים נהרג מפקד הטייסת, סא"ל עמי גולדשטיין ("גולדי") בתאונת אימונים לילית בסיני. למפקד הטייסת מונה גיורא רום. לרום לא היה ניסיון קודם בהטסת מטוסי סקייהוק, אך עם פרוץ המלחמה סירב מפקד הבסיס רן פקר, לשחרר אותו מפיקוד על הטייסת[1], כך שטיסותיו הראשונות בסקייהוק היו גיחות תקיפה במצרים, בין היתר במבצע תגר בו תקפה הטייסת את בונקר מפקדת חטיבת ההגנה האווירית המצרית האחראית על הגנת צפון מזרח הדלתא ששכן בשדה תעופה מנצורה[2].
בשנת 1984 עברה הטייסת לבסיס נבטים החדש, ביחד עם טייסת 116.
במהלך שנות ה-90 היא נסגרה שנית, ונפתחה מחדש בשנת 2005 בעידודו של האלוף אליעזר שקדי במתכונתה החדשה. "טייסת הדרקון המעופף" כיום היא טייסת ייחודית, שתפקידה לאמן את טייסות חיל האוויר הישראלי השונות (מוגדרת כ"מרכז לאימון מתקדם של חיל האוויר"). אל הטייסת מגיעים הטובים שבטייסי החיל, המבצעים גיחות בהן הם טסים לפי תו"ל (תורת לחימה) של האויב כנגד טייסי החיל, ומאמנים אותם בלוחמה אווירית. הכוח האווירי של הטייסת המדמה את האויב נקרא "הכוח האדום", והכוח האווירי של הטייסות המגיעות לבצע את האימון נקרא "הכוח הכחול". נוסף לכוחות ביום האויב האווירי, הטייסת מתייחדת גם בגף קרקעי משלה המפעיל אמצעים שונים לביום אויב המאיים על מטוסי ומסוקי החיל מהקרקע, כמו סוללות נ"מ.
בשלב הראשון הופעלו בטייסת ככוחות ביום אויב (כח אדום) מטוסי קרב מדגם נץ, ולאחר מכן נוספו אליה מסוקי צפע, ואמצעים לביום כוחות נ"מ. הטייסת מרחיבה את פעילותה ללא הפסקה ומתמקצעת באימון של כמעט כל מערכי החיל, ביניהם של מטוסי קרב, מסוקי קרב, מסוקי סער ואף מטוסי תובלה.
"טייסת הדרקון המעופף" היא הטייסת היחידה בחיל האוויר הישראלי המפעילה הן מטוסי קרב והן מסוקי קרב.
כיום שוכן המרכז בבסיס עובדה שבדרום.
בשנת 2008 השתתפה הטייסת באימון בן שבועיים של 55 טייסי מסוקים מחיל האוויר הצ'כי, שבאו להתאמן בתנאי מדבר בישראל לקראת יציאתם לאפגניסטן.[3] בדצמבר 2010, אירחה הטייסת בבסיס עובדה מטוסי טורנדו של חיל האוויר האיטלקי לצורך אימון משותף.
בדצמבר 2016, נפרדה הטייסת ממטוסי ה"נץ" (F-16A/B), ובאפריל 2017 קלטה במקומם את מטוסי ה"ברק" (F-16C/D).[4][5]
סמל טייסת
עד ל-1969 לא היה לטייסת (בהיותה גף צילום) סמל. ב-1969 עם קליטת מטוסי עיט (דגם H) אימצה הטייסת סמל של דרקון מעופף (כימרה) שהיה בעצם סימלה של טייסת צרפתית Escadron de chasse 2/2 שכינויה בצרפת הוא קוט ד'ור (Cote D'Or – חוף זהב)[6]. זו הייתה בין היתר טייסת אורגאנים וכנראה שזה היה האופן בו חיל האוויר נחשף לסמל. בשנת 2007 טייסת Escadron de chasse 2/2 Côte-d'Or נסגרה ועל בסיסה הוקמה טייסת Escadron 5/2 Côte d'Or שממשיכה לשאת את סמל הכימרה והמפעילה מטוסי אלפה ג'ט.
סמלי טייסת נוספים
סמלה הקודם של הטייסת
אחת מגרסאות פאטצ' הטייסת
אחת מגרסאות פאטצ' הטייסת
איור מיראז' IIIR של טייסת
Escadron de chasse 2/2
עם סמל הדרקון המעופף
דגל הטייסת
לטייסת קיים, כמו בשאר טייסות החיל דגל ייצוגי המבוסס על דגלה הרשמי של זרוע האוויר-כאשר באמצעו מותקן סמל הטייסת-כתחליף לסמל החיל. הדגל מוצג במספר מועדים: במסדר הענקת דרגות, ביום חיל-האוויר, ובמסדר החלפת פיקוד.
מפקדי הטייסת
- סרן עזריאל ספיבק (1954-1956) – בסיס חצור, גף טיסה
- דני שפירא יולי 1956 – אוקטובר 1956
- רס"ן אליעזר פריגת – בסיס תל נוף
- סא"ל עמי גולדשטיין (גדיש) – נהרג בתאונת אימונים ב-1973
- גיורא רום – מפקדה במהלך מלחמת יום הכיפורים
- אמנון עין-דר – 2005–2007
ראו גם
- טופ גאן – על הרעיון הראשוני של אימון מול אויב מבוים
קישורים חיצוניים
- טייסת הדרקון המעופף, באתר חיל האוויר הישראלי
- קליה בן–עמרם ומוריה דיאמנט, יחד כל הדרך, בטאון חיל האוויר, אוגוסט 2008
- רינת אביגור, האויב שבפנים, "במחנה", 24.2.2010
- אנשיל פפר, "הטייסת האדומה" של חיל האוויר - לחשוב כמו טייס סורי, באתר הארץ, 19 בספטמבר 2010
הערות שוליים
- ^ גיורא רום,"צבעוני ארבע", ידיעות ספרים, 2008, עמוד 161, "בסוף הפגישה אני נשאר איתו לשיחה בארבע עיניים. 'רן, אני יודע שאתה מינית אותי לפקד על הטייסת ואני מודה לך על כך, אבל נראה שהמלחמה טרפה את הקלפים. אם אתה רוצה, מצא לך מפקד עם ניסיון בסקייהוק ואני אחזור למיראז'ים.' מסיבה שלא נהירה לי עד עצם היום הזה, מסתכל עלי רן ואומר, 'אני רוצה שתמשיך. חזור לטייסת ותמשיך לפקד'."
- ^ גיורא רום,"צבעוני ארבע", ידיעות ספרים, 2008, עמוד 164, "אני משער שהמתח גובר ככל שאנחנו מתקרבים לנקודת המשיכה, אבל הריכוז הנדרש כדי לעשות את הדברים הנכונים גובר ברוב המקרים על המתח ועל הפחד ומאפשר להטיס את המטוס גם בתנאים הקיצוניים של קרב. הפעם משתחררות הפצצות של מטוסי כבר ביעף הראשון".
- ^ כתבה בחדשות ערוץ 2
- ^ כל יום פורים: טייסת ביום האויב של החיל, באתר חיל האוויר הישראלי, 12.03.2017
- ^ טייסת ביום האויב של החיל קלטה "ברק", באתר חיל האוויר הישראלי, 03.04.2017
- ^ de chasse 2/2 Côte-d'Or - באתר techno-science.net.
