טייסת 122
סמל טייסת 122 | |
מעל ומעבר | |
פרטים | |
---|---|
כינוי | "טייסת הנחשון" |
כינוי עבר |
"טייסת הדקוטה" או "טייסת הדקוטות" |
סוג | מטוסי תובלה |
בסיס האם | נבטים |
אירועים ותאריכים | |
תקופת הפעילות | 1 ביוני 1971 – הווה (51 שנים) |
נתוני היחידה | |
ייעוד | איסוף מודיעין אותות ובקרה אווירית. בעבר גם ל"א. |
כלי טיס |
גאלפסטרים G500 ("נחשון שביט") גאלפסטרים G550 ("נחשון עיטם") |
כלי טיס בעבר | DC-3 דקוטה, OV-1D מוהוק, ערבה |


טייסת 122, המכונה גם "טייסת הנחשון" (כונתה בעבר: "טייסת הדקוטה"), היא טייסת מטוסי ביון בחיל האוויר הישראלי. כיום מפעילה הטייסת את מטוסי ה"נחשון": מטוסים מדגם גאלפסטרים GV בתצורת איסוף מודיעין אותות ("נחשון שביט"), ומטוס מדגם גאלפסטרים G550 בתצורת בקרה אווירית ("נחשון עיטם"). הטייסת מוצבת בבסיס נבטים.
היסטוריה
טייסת 122 הוקמה ב-1 ביוני 1971 בבח"א 27, כטייסת DC-3 דקוטה וכונתה "טייסת הדקוטה". המשימות שיועדו לה כללו תובלה, סיור, משימות מיוחדות והכשרת חניכי קורס האימון המתקדם (קא"מ) שזה עתה סימו את קורס הטיס במגמת תובלה.
במלחמת יום הכיפורים ביצעה הטייסת גיחות רבות במשימות תובלת כוח אדם וציוד, פינוי נפגעים, ולוחמה אלקטרונית.
בתחילת שנת 1974 החליט חיל האוויר הישראלי לרכוש מצבא ארצות הברית שני מטוסי OV-1D מוהוק למשימות סיור ואיסוף מודיעין שנועדו לסייע בפיקוח על הסכמי הפרדת הכוחות עם המצרים והסורים. באוגוסט 1974 הצטרפו מטוסי המוהוק למטוסי הדקוטה בטייסת 122. מטוס המוהוק, שזכה בחיל האוויר הישראלי לשם "עטלף", היה מצויד במצלמה אופטית אלכסונית, חיישן תת-אדום ומכ"ם צד. והמידע הנקלט בחיישניו היה מועבר בזמן אמת לתחנה קרקעית לצורך פיענוח.
במבצע ליטני נטלה הטייסת חלק במשימות סיוע אווירי לכוחות היבשה.
ב-10 ביולי 1980 התרסק מטוס דקוטה של הטייסת על צלע גבעה באזור קוסיימה, עקב ראות לקויה, בעת אימון ניווט נמוך. ארבעה אנשי צוות אוויר מהטייסת נספו בתאונה.
במרץ 1982, בעקבות תאונת עבודה של שני מכונאים שגרמה לכוויה קשה של אחד המכונאים ושריפת אחד משני מטוסי המוהוק, הוחלט להוציא גם את המוהוק השני משירות. לאחר מספר חודשים הוא הועבר למוזיאון חיל האוויר בחצרים, ומאוחר יותר הוחזר לצבא ארצות הברית.
במלחמת לבנון הראשונה ביצעו מטוסי הדקוטה של הטייסת משימות תובלה, פינוי נפגעים, לוחמה אלקטרונית וממסר.
ב-30 באוקטובר 1983 קלטה הטייסת את ראשוני מטוסי הערבה (דגם 201), וכחצי שנה מאוחר יותר, באפריל 1984 ערכה את קורס האימון המבצעי הראשון במטוס החדש. ב-1987 החלה הטייסת לקלוט מטוסים מהדגם המתקדם יותר של הערבה, דגם 202A. קליטת המטוסים המשופרים נמשכה עד 1989.
במהלך מלחמת המפרץ פרסו מטוסי הדקוטה של הטייסת למנחת עין שמר ובהמשך לבסיס עובדה.
הטייסת לקחה חלק גם בלחימת צה"ל בלבנון, והשתתפה במבצעים "דין וחשבון" ב-1993 ו"ענבי זעם" ב-1996.
ב-3 באוגוסט 2000 הוצאו מטוסי הדקוטה משירות בחיל האוויר הישראלי וב-30 בינואר 2001 נערך טקס הפרידה הרשמי מהם. שנים אחדות אחר כך הוצאו משירות גם מטוסי הערבה והטייסת הודממה.
הטייסת נפתחה מחדש כ"טייסת הנחשון" לאחר שבדיון שהתקיים ב-20 באוקטובר 2002 אצל ראש מטה חיל האוויר דאז, תא"ל אליעזר שקדי, הוחלט לדחות את עמדת מחלקת תכנון וארגון (תוא"ר) שתמכה בהצבת מטוסי ה"נחשון" בטייסת 120 ("טייסת הבינלאומית") ולקבל את עמדת מערך התובלה שתמכה בהצבת המטוסים בטייסת 122. ב-26 ביוני 2005 קלטה הטייסת את מטוס ה"נחשון" הראשון, גאלפסטרים G500 ("נחשון שביט").
בשנת 2012 זכתה טייסת 122 בפרס הרמטכ"ל ליחידות מצטיינות.
בשנת 2016 זכתה הטייסת בפרס הרמטכ"ל למעורבות חברתית בעקבות שיתוף פעולה חברתי עם היישוב הבדואי ערערה בנגב השוכן בסמוך לבסיס נבטים.
באפריל 2021 קיבלה הטייסת את מטוס האורון, המתבסס גם הוא על גאלפסטרים G550[1]
סמל הטייסת
סמל הטייסת, הוא וריאציה לפיל קטן בעל כנפיים.
סמלים נוספים בטייסת
פאטצ' כתף - סמל מערך "הנחשון"
דגל הטייסת
לטייסת קיים, כמו בשאר טייסות החיל דגל ייצוגי המבוסס על דגלה הרשמי של זרוע האוויר-כאשר באמצעו מותקן סמל הטייסת-כתחליף לסמל החיל. הדגל מוצג במספר מועדים: במסדר הענקת דרגות, ביום חיל-האוויר, ובמסדר החלפת פיקוד.
קישורים חיצוניים
- טייסת הנחשון, באתר חיל האוויר הישראלי
- טייסת 122 - באתר "מרחב אווירי"
- יואב זיתון, מפקד טייסת הביון: "הייתה לנו שנה מאד מגוונת", באתר ynet, 20 בדצמבר 2012