גיורא רום

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
גיורא רום
גיורא רום בתפקיד מפקד בסיס תל נוף, 1987
גיורא רום בתפקיד מפקד בסיס תל נוף, 1987
לידה 1945 (גיל: 78 בערך)
פלשתינה (א"י)
השתייכות Badge of the Israel Defense Forces.new.svg צבא הגנה לישראל
(Israeli Air Force - Coat of arms.svg חיל האוויר הישראלי)
תקופת הפעילות 19621996 (כ־34 שנים)
דרגה אלוף (אוויר) אלוף
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מלחמת ששת הימיםמלחמת ששת הימים
מבצע מוקד
מלחמת ההתשהמלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפוריםמלחמת יום הכיפורים
מלחמת לבנון הראשונהמלחמת לבנון הראשונה
מבצע רגל עץ
תפקידים אזרחיים
מנכ"ל משרד התשתיות הלאומיות, מנכ"ל הסוכנות היהודית לארץ ישראל, מנהל רשות התעופה האזרחית, יו"ר דירקטוריון הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים

גיורא רום (נולד בשנת 1945) הוא אלוף בדימוס בצה"ל, ששירת כטייס קרב והיה אלוף ההפלות ("אייס") הראשון של חיל האוויר הישראלי. כיהן כמנכ"ל רשות התעופה האזרחית ובמספר תפקידים בכירים נוספים, ומ-2016 ועד 2018 כיהן כיו"ר דירקטוריון הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.

ביוגרפיה

רום נולד בשם גיורא ורמוס להורים שעלו מפולין. בגיל שנה עבר עם משפחתו מקריית מוצקין לתל אביב[1]. הוא בוגר מחזור ח' של הפנימייה הצבאית לפיקוד[2] שליד בית הספר הריאלי בחיפה ובשנות לימודיו היה פעיל בצופים.

שירותו בצה"ל

בשנת 1962 התגייס לצה"ל והצטרף לקורס טיס מס' 43 שם נחשב לחניך מבטיח. החל לטוס במטוסי אורגן וסופר מיסטר ואחר כך הפך לטייס הצעיר ביותר שצורף לטייסת מיראז'ים בצה"ל.

במלחמת ששת הימים שירת כסגן צעיר בטייסת העטלף תחת פיקודו של רן פקר והשתתף במבצע מוקד לתקיפת שדות התעופה של מדינות ערב בשעות הראשונות של המלחמה. ב-5 ביוני 1967 הפיל רום שני מטוסי מיג-21 מעל אבו סוור במצרים[3] כשהיה במשימת ליווי מבנים להפצצה במהלך מבצע מוקד. יותר מאוחר באותו היום הפציץ את שדה התעופה הסורי T-4, ולאחר שהטיל את פצצותיו הפיל מטוס מיג-21 מעל השדה. למחרת, נפגע מטוסו באש נ"מ בתקיפת מוצב סורי ליד בית המכס העליון ברמת הגולן; הוא נפצע ברגלו, אך הצליח להנחית את מטוסו בשלום. רום אושפז בבית החולים העמק, אך נמלט משם כעבור יממה כדי להצטרף שוב לטייסת. בסוף אותו היום, 7 ביוני, הפיל שני מטוסי מיג-17 מצריים. כשלזכותו חמש הפלות הפך רום לאלוף הפלות[4] ונחשב לטייס הקרב המצטיין של המלחמה. במסיבה במלון דיפלומט שערך חיל האוויר לרגל הניצחון הועלה רום בדרגה לאחר שמפקד החיל, מוטי הוד, ציין בטעות את דרגתו כסרן וקהל הטייסים הנוכח דרש בקול את העלאתו המיידית לדרגה זו. הרמטכ"ל, יצחק רבין שנכח במסיבה, הנהן בראשו להוד כאות הסכמה להעלאתו בדרגה. אשר שניר הסיר מכותפותיו את דרגות הסרן ומסר למפקד הטייסת רן פקר ואלה הוענקו לרום באותו המעמד. אחרי המלחמה שירת כמדריך בבית הספר לטיסה.

עם הגעת מטוסי הפנטום החל לעבור הסבה להטיסם. במהלך הקורס, ב-11 בספטמבר 1969 השתתף בקרב אוויר המוני במלחמת ההתשה[5] כטייס בטייסת העטלף, והמיראז' של רום הופל על ידי מיג-21 מצרי[6] ששיגר לעברו טיל אטול שפגע בו מעל דלתת הנילוס במצרים. רום שהיה בגובה רב של כ-20 אלף רגל ובמהירות גבוהה של כאלף קמ"ש הצליח לנטוש את המטוס אך נפגע ברגלו ובמרפקו במהלך ההפלטה[7]. הוא צנח בסביבת אל-מנצורה לידי כפריים שלאחר כמה שעות העבירו אותו לידי השלטונות. הוא נותח ולאחר מכן הוחזק בתנאים קשים ועונה בכלא עבאסיה שבפאתי קהיר כשהוא סובל מהשפלות, הרעבה ושהות ארוכה בצינוק. רק שבעה שבועות לאחר נפילת מטוסו הותר לו להיפגש עם אנשי הצלב האדום[8]. ב-5 בדצמבר 1969, אחרי כשלושה חודשי שבי, שוחרר רום בתמורה לכ-70 שבויים מצרים וסוריים. איתו שוחררו הטייס נסים אשכנזי, ושני נוסעי מטוס ישראלים שנחטפו לדמשק[9]. לאחר שחרורו עבר סדרה של ניתוחים ושיקום ולאחריהם שב בהדרגה לטוס, תוך שהוא משלב במאמץ לימודי תואר ראשון ושיקום רפואי. בינואר 1971 ערך את טיסת הסולו המחודשת שלו במיראז'. ב-1972 מונה לסגן מפקד טייסת 113, טייסת מטוסי אוראגן שעסקה בהכשרת בוגרי קורס טיס והכין אותה לקראת קליטת מטוסי הנשר.

יומיים לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים קיבל רום את הפיקוד על טייסת הדרקון המעופף בבסיס תל נוף שמפקדה, עמי גולדשטיין, נהרג בתאונה. לרום לא היה ניסיון קודם בהטסת מטוסי סקייהוק, אך עם פרוץ המלחמה סירב מפקד הבסיס רן פקר, לשחרר אותו מפיקוד על הטייסת[10], כך שטיסותיו הראשונות בסקייהוק היו גיחות תקיפה במצרים, בין היתר במבצע תגר בו תקף את בונקר מפקדת חטיבת ההגנה האווירית המצרית האחראית על הגנת צפון מזרח הדלתא ששכן בשדה תעופה מנצורה[11]. במהלך המלחמה הוביל רום עשרות גיחות תקיפה, בעיקר במצרים[12]. במהלך 1974 המשיך להשתתף בגיחות הפצצה במלחמת ההתשה במובלעת הסורית ברמת הגולן.

אחרי המלחמה המשיך להתקדם במערך הקרב של חיל האוויר ופיקד על בסיס חיל האוויר רמון. בין השנים 1984 ו-1987 כיהן רום כמפקד בסיס חיל האוויר הגדול תל נוף. באוקטובר 1985 השתתף כטייס F-15 ("בז") במבצע רגל עץ - תקיפה ארוכת טווח על מפקדות אש"ף בתוניסיה אותה הוביל מפקד טייסת 106, אבנר נווה[13]. בשנים שלאחר מכן שימש כראש חטיבת המחקר בלהק המודיעין של חיל האוויר, כעוזר ראש אג"ם[14], כסגן מפקד וראש מטה חיל האוויר. בשנת 1992 היה מועמד לתפקיד מפקד חיל האוויר, וכאשר מונה הרצל בודינגר לתפקיד, מונה רום כנספח צבאי של ישראל בארצות הברית ובקנדה בדרגת אלוף.

בחייו האזרחיים

בשנת 1996 פרש מצה"ל ומונה למנכ"ל משרד התשתיות הלאומיות בראשות אריאל שרון, לאחר מכן הקים את חברת "כלל טכנולוגיות מידע" בקונצרן כלל ושימש בה כמנכ"ל, ב-2001 מונה למנכ"ל הסוכנות היהודית[15]. בשנת 2008 מונה למנכ"ל רשות התעופה האזרחית ושימש בתפקיד זה עד סוף 2014. רום ריכז ברשות התעופה האזרחית סמכויות רבות בנושאי תעופה שהיו בידי גורמים רבים אחרים והצעיר את הצוות של הרשות. לדבריו, קיבל את התפקיד בעת שישראל דורגה על ידי ארצות הברית ואירופה במקום נמוך מבחינת בטיחות הטיסה וקידם אותה למקום ה-15 בעולם[16].

בפברואר 2016 פורסם מינויו לראשות דירקטוריון הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים[17].

רום קיבל ב-1973 תואר ראשון בכלכלה ובמדע המדינה מאוניברסיטת בר-אילן[18]. בהמשך קיבל תואר מוסמך למנהל עסקים מ- UCLA שבלוס אנג'לס. היה עמית מחקר במרכז יפה למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת תל אביב.

מאז שנת 2005 שימש במשך מספר שנים כיו"ר מציל"ה, מרכז למחשבה ציונית יהודית ליברלית והומניסטית.

בשנת 2008 פרסם רום את הספר "צבעוני ארבע" העוסק בנפילתו בשבי במלחמת ההתשה, תהליך שיקומו, והשתתפותו במלחמת יום הכיפורים. הספר זכה בפרס יצחק שדה לספרות צבאית[19]. הספר נבחר לרשימת הספרים האהובים[20] ב"מצעד הספרים הארצי" של נערי ישראל לשנת 2010.

ב-20 במאי 2019 הוכרז כמועמד סיעת כחול לבן לתפקיד מבקר המדינה אך בבחירות הפסיד למתניהו אנגלמן.

רום מתגורר ביהוד ונשוי למרים רום ואב לבת, נטע גורביץ', העורכת הראשית של ידיעות ספרים עד 2015, ושני בנים.

לקריאה נוספת

  • שמעון גולן, טילים על ישראל, הוצאת צה"ל/ המחלקה להיסטוריה, משרד הביטחון ומודן, 2020.
מכתביו
מאמריו

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא גיורא רום בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ דיאנה בחור ניר, "אבי סיפר: בנמל קרעתי את הכרטיס חזרה לאירופה. באתי להיות חלוץ", באתר כלכליסט, 14 ביולי 2011
  2. ^ גיורא רום, באתר "בהשקט ובבטחה".
  3. ^ גיורא רום,"צבעוני ארבע", ידיעות ספרים, 2008, עמוד 69, "'אני הייתי גדר שתיים,' אני עונה לו, נזכר בערגה באות הקריאה שלי בגיחה הראשונה של ששת הימים, הגיחה שבה חציתי בפעם הראשונה בחיי את הגבול והפלתי את שני המיגים הראשונים שלי, למעשה לא רחוק כל כך מהיכן שאנחנו נמצאים עכשיו".
  4. ^ גיורא רום,"צבעוני ארבע", ידיעות ספרים, 2008, עמודים 21–22, "בשלושת הימים הראשונים של מלחמת ששת הימים הפלתי חמישה מטוסים, ארבעה במצרים ואחד בסוריה, והפכתי להיות ה'אייס' הראשון של חיל האוויר, תואר האצולה של קהיליית טייסי הקרב בעולם".
  5. ^ 11 מטוסי קרב מצריים הופלו ביום אחד, מעריב, 12 בספטמבר 1969
  6. ^ שלום, דני (2007). רוח רפאים מעל קהיר, עמודים 437-441.
  7. ^ שיפור במצבו של גיורא רום, דבר, 21 בספטמבר 1969
  8. ^ אלי לנדאו, ישראל תצטרך לאלץ את המצרים, מעריב, 23 בספטמבר 1969
    ישראל מוחה על סירוב מצרים להתיר ביקור נציג הצלב האדום אצל הטייסים, מעריב, 26 בספטמבר 1969
    נציג הצלב האדום נפגש עם הטייס השבוי רס"ן אשכנזי, מעריב, 5 באוקטובר 1969
    קאהיר: נציג הצלב האדום נפגש עם הטייס גיורא רום, מעריב, 27 באוקטובר 1969
  9. ^ שוחררו שני חטופי דמשק ושני הטייסים, דבר, 7 בדצמבר 1969
  10. ^ גיורא רום,"צבעוני ארבע", ידיעות ספרים, 2008, עמוד 161, "בסוף הפגישה אני נשאר איתו לשיחה בארבע עיניים. 'רן, אני יודע שאתה מינית אותי לפקד על הטייסת ואני מודה לך על כך, אבל נראה שהמלחמה טרפה את הקלפים. אם אתה רוצה, מצא לך מפקד עם ניסיון בסקייהוק ואני אחזור למיראז'ים.' מסיבה שלא נהירה לי עד עצם היום הזה, מסתכל עלי רן ואומר, 'אני רוצה שתמשיך. חזור לטייסת ותמשיך לפקד'."
  11. ^ גיורא רום,"צבעוני ארבע", ידיעות ספרים, 2008, עמוד 164, "אני משער שהמתח גובר ככל שאנחנו מתקרבים לנקודת המשיכה, אבל הריכוז הנדרש כדי לעשות את הדברים הנכונים גובר ברוב המקרים על המתח ועל הפחד ומאפשר להטיס את המטוס גם בתנאים הקיצוניים של קרב. הפעם משתחררות הפצצות של מטוסי כבר ביעף הראשון".
  12. ^ גיורא רום,"צבעוני ארבע", ידיעות ספרים, 2008, עמודים 163–164, "אני מתכוון לטוס הרבה ככל שרק אוכל. תמיד יותר מכל אחד אחר בטייסת. אני אטוס בעיקר למצרים, ואני אראה, קודם כול לעצמי, שהשבי הרחק מאחורי, ושאחיזתו בי הולכת ונחלשת, ולבסוף נעלמת".
  13. ^ אהרל'ה ויסברג, ‏"אלפא", דיווחו הטייסים. מעוז הטרור הושמד, באתר ישראל היום, 18 בספטמבר 2015.
  14. ^ יוסף ולטר, תת אלוף גיורא רום עוזר ראש אג"ם, מעריב, 29 באפריל 1987.
  15. ^ בן-ציון ציטרין, גיורא רום מונה למנכ"ל הסוכנות היהודית, באתר הארץ, 3 בספטמבר 2001
  16. ^ הדס מגן, ‏"אין לי גרם סימפטיה להיסטריה סביב המחירים של אל-על", באתר גלובס, 23 באוגוסט 2014
  17. ^ "השר כץ ימנה את גיורא רום ליו"ר דירקטוריון הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים". ynet. 2016-02-01. נבדק ב-2016-06-28.
  18. ^ הטייס גיורא רום (תמונה), דבר, 20 ביוני 1973
  19. ^ הוכרזו הזוכים בפרס יצחק שדה, באתר ynet, 11 באוגוסט 2009
  20. ^ מצעד הספרים האהובים.
Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0