טימבר סיקמור
טימבר סיקמור (באנגלית: Timber Sycamore) הוא שם הקוד של תוכנית חשאית של סוכנות הביון המרכזית (CIA) של ארצות הברית בשיתוף עם פיקוד המבצעים המיוחדים (SOCOM), שפעלה בין השנים 2012–2017, ונועדה לאמן, לחמש ולתמוך במורדים סוריים במסגרת מלחמת האזרחים בסוריה, במטרה להפיל את משטר אסד ולצמצם את השפעת איראן ורוסיה באזור. התוכנית הושקה בתקופת ממשלו של ברק אובמה, ונוהלה בשיתוף עם מדינות ערביות, בהן ערב הסעודית, ירדן, איחוד האמירויות, קטר וכן טורקיה, הממלכה המאוחדת וצרפת. מטרתה המוצהרת של התוכנית הייתה חיזוק כוחות בלתי סדירים "מתונים" ואופוזיציוניים כנגד משטרו של בשאר אל-אסד. עם השנים התוכנית נחשפה בהדרגה וזכתה לביקורת חריפה בשל היותה תוכנית לא יעילה ויקרה. בהיעדר אמצעי פיקוח יעילים, זרמו אמצעי לחימה לידי גורמים ג'יהאדיסטיים קיצוניים כמו דאעש ונשק אמריקאי הגיע לשוק השחור. ביוני 2017, לאחר שקיבל עדכוני מודיעין מדאיגים, הורה דונלד טראמפ, נשיא ארצות הברית, על הפסקת התוכנית.[1][2][3]
הרקע
תוכנית "טימבר סיקמור" צמחה על רקע ההתפתחויות הגאופוליטיות של תחילת העשור השני של המאה ה-21, ובעיקר כתוצאה ממלחמת האזרחים בסוריה והשלכותיה על האינטרסים של ארצות הברית ובעלות בריתה באזור.[4][5]
בשנת 2011, עם התפשטות גלי האביב הערבי וההתנגדות ארוכת השנים לשלטונו של בשאר אל-אסד, פרצה בסוריה התקוממות אזרחית שהתדרדרה במהירות למלחמת אזרחים. אל המאבק הצטרפו עשרות קבוצות אופוזיציה מגוונות – החל מחוליות מקומיות מתונות ועד ארגונים סלפיים-ג'יהאדיסטיים דוגמת ג'בהת אל-נוסרה, וחלקם אף התפצלו והפכו לארגונים עוינים דוגמת דאעש.[4][5]
החרפת האלימות, יחד עם התערבות ישירה של איראן וחזבאללה לטובת משטר אסד, הפכו את סוריה לזירת תחרות בין-מעצמתית: רוסיה ואיראן תמכו במשטר באמצעות סיוע צבאי ולוגיסטי, בעוד מדינות מערביות ומהמפרץ הפרסי – בהן סעודיה וקטר – סיפקו נשק ומימון למורדים. הצלחותיהם הראשוניות של המורדים, שהושגו גם הודות לסיוע חשאי ממדינות המערב, עוררו דאגה עמוקה בקרמלין, אשר ראה באפשרות להפלת אסד איום אסטרטגי על האינטרסים הרוסיים באזור. במקביל, עליית דאעש והשתלטותו על שטחים נרחבים בעיראק ובסוריה החריפו את תחושת הדחיפות בוושינגטון, שם התלבטו כיצד ארצות הברית יכולה להשפיע על תוצאות הסכסוך מבלי להיגרר להתערבות צבאית ישירה. בפברואר 2012 הציע אסד לפרוש במסגרת הסכם בתיווך רוסיה – אך ההצעה נדחתה על ידי ממשלת ארצות הברית, שסברה שהוא ממילא עומד ליפול. מפאת התנגדות לפעולה גלויה הכף נטתה לעבר פעילות חשאית.[1][5][4][6]
בסוף 2012, נוכח לחץ גובר מצד מדינות האזור, ובעיקר ערב הסעודית וירדן, החליט ממשל אובמה לאשר את הקמתה של תוכנית חשאית – "טימבר סיקמור". התוכנית הופקדה בידי ה-CIA בשיתוף פעולה הדוק עם שירותי מודיעין מערביים וערביים, ויועדה לאמן, לחמש ולתמוך בקבוצות מורדים סוניות שיילחמו במשטר אסד ויביאו את הפלתו. ותוך כדי כך יחלישו את השפעת איראן ורוסיה בדמשק.[1][7]
ההחלטה לא התקבלה בקלות: הנשיא אובמה הסתייג תחילה מתמיכה ישירה במורדים, והתוכנית הראשונית נדחתה. עם זאת, כבר באותה שנה החלו פעולות מוקדמות לחימוש ואימון מורדים, בתיאום עם סעודיה, קטר, ירדן וטורקיה, ובסיוע לוגיסטי של ה-CIA.[7][8]
נקודת המפנה הגיעה בעקבות התקיפה הכימית של משטר אסד בע'וטה באוגוסט 2013, שבה נהרגו לפי ההערכות האמריקאיות כ-1,400 אזרחים. בעקבות האירוע גבר הלחץ הפוליטי על ממשל אובמה, והוא אישר את הפעלת התוכנית.[7][9]
מהלך התוכנית
היישום הממשי של תוכנית "טימבר סיקמור" החל בראשית 2013, עם הקמת שני מרכזי מבצעים משותפים של ה-CIA ו-SOCOM בטורקיה ובירדן. המרכז בטורקיה ריכז את הפעילות בחזית הצפונית של סוריה, בעוד המרכז בירדן פעל מול החזית הדרומית. במרכזים אלו פעלו אנשי מודיעין וצבא מסעודיה, ירדן, קטר, הממלכה המאוחדת וצרפת, לצד כוחות מיוחדים אמריקאיים וקבלנים צבאיים פרטיים.[1][7]
הכשרת לוחמי האופוזיציה התמקדה בטקטיקות של יחידות קטנות, כשירות גופנית בסיסית, טיפול בנפגעים, ולעיתים גם בלוחמה תודעתית ובהפצת תעמולה ברשתות החברתיות. כל מחזור אימון נמשך בין שבועיים לשלושה, ולאחריו קיבלו הלוחמים תשלום של כ-200 דולר ונשק אישי. קבוצה נבחרת עברה הכשרות מתקדמות, כולל שיעורי מדיה שנועדו לשפר את תדמית המורדים בעיני דעת הקהל המערבית; אחרים לשמש מדריכים בעצמם.[1]
על פי הערכות שונות, בין השנים 2014 ל-2016, עשרות אלפי לוחמים קיבלו הכשרות או סיוע עקיף במסגרת התוכנית, ולפחות 10,000–15,000 מהם קיבלו נשק אמריקאי ישירות – כולל רובי סער, מרגמות, מטולי רקטה, טילי נ"ט מסוג TOW, משקפי ראיית לילה וכלי רכב. טילי ה-TOW, שהפכו לסמל המעורבות האמריקאית, סופקו ל-14 ארגונים, בהם "חרכת חזם" (אנ') שנחשב לארגון מתון יחסית. המשך התמיכה הותנה בהצגת הוכחות לשימוש מבוקר בנשק – תיעוד וידאו, קואורדינטות GPS והחזרת הרכיבים המשומשים - כגון מיכל שיגור או מארזים.[1][7]
את הנשק רכשו ארצות הברית וסעודיה בעיקר ממדינות מזרח אירופה, תוך שימוש בתעודות משתמש קצה של משרד ההגנה האמריקאי, שהסתירו את זהות היעד האמיתית – המורדים הסוריים. ירדן וטורקיה שימשו כמדינות מעבר לנשק ולציוד. המימון האמריקאי הגיע מה-CIA ומתקציבים שאושרו בקונגרס, והוערך בכמיליארד דולר בשנה בין 2014 ל-2015. סעודיה סיפקה מימון בסדר גודל דומה במקביל, מה שהפך אותה לשותפה דומיננטית בתקצוב.[1][7]
בפועל, יישום התוכנית לווה בכשלים חמורים. דו"חות מודיעיניים העלו כי חלק מהמורדים הנתמכים על ידי המערב פעלו בשיתוף פעולה עם קבוצות ג'יהאדיסטיות, מה שהוביל להעברת נשק, אימונים ומשאבים לידי גורמים אסלאמיים קיצוניים כמו ג'בהת א-נוסרה ואף המדינה האסלאמית (דאעש). במקרים מסוימים נשק אמריקאי הופיע בשווקים שחורים במזרח התיכון, לרבות רקטות שנמצאו במאגרי דאעש בבגדד ונשק קל שנמצא בידי לוחמי דאעש בכורדיסטן העיראקית. בנוסף לכך, גורמי ביטחון ירדניים נחשדו בגניבת נשק שמומן בידי ארצות הברית ומכירתו לגורמים פליליים. תחקירים העלו שמערכות בקרת האספקה היו רופפות, והפרות שיטתיות אפשרו זליגת נשק מסוכנת.[1][10][11]
לאורך חיי המבצע, ניסו ועדות הקונגרס מספר פעמים לעצור את המימון או להחמיר את הקריטריונים לסינון המורדים – אך ללא הצלחה. עם התמשכות הלחימה בסוריה והתחזקות איום דאעש, החלה ממשלת ארצות הברית להפנות את משאביה למאבק בארגון, תוך דחיקת תוכנית "טימבר סיקמור" לשוליים. בכך, הפך מבצע "נחישות טבועה" (Operation Inherent Resolve) למוקד המרכזי של הפעילות האמריקאית בסוריה והאפיל על התוכנית החשאית.[1]
סיום התוכנית
בשנת 2016 החלה התוכנית לאבד תמיכה בוושינגטון, בין היתר בשל התגברות המעורבות הצבאית הרוסית בסוריה, שמנעה מהמורדים להשיג הישגים משמעותיים והובילה להתחזקות משטר אסד. ביוני 2017, לאחר שדיווחים מודיעיניים הצביעו על כשלי פיקוח חמורים ועל כך שנשק אמריקאי משמש בפועל ארגונים קיצוניים, הורה נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ על סיום תוכנית "טימבר סיקמור".[1][3]
ההחלטה לסיים את התוכנית התקבלה על רקע ההכרה הגוברת בכישלונה להשיג את יעדיה האסטרטגיים – בראשם הפלת משטר אסד וצמצום השפעת איראן וחזבאללה בסוריה – וכן לנוכח החשש מהמשך זליגת אמצעי לחימה לידי קבוצות קיצוניות ואף ג'יהאדיסטיות. לכך התווספה ביקורת ציבורית ופוליטית נרחבת בארצות הברית, שהתמקדה בעלויות הגבוהות של המבצע ובתפוקתו המוגבלת. בנוסף, סיום התוכנית שיקף את רצון הממשל להפחית את הסיכונים הכרוכים בהתערבות עקיפה, להתמקד בלחימה בדאעש ולשפר את יחסיו עם רוסיה, שהתנגדה לפעילות האמריקאית ותמכה במשטר הסורי.[1][3][6][11]
מחקר צבאי
תוכנית "טימבר סיקמור" מהווה כיום דוגמה בולטת לאזהרה מפני מגבלותיהם של מבצעי חתרנות חשאית במלחמות אזרחים. הניסיון לעצב תוצאות בזירה מורכבת ורוויית שחקנים באמצעות חימוש ואימון כוחות בלתי סדירים לא רק שנכשל בהשגת יעדיו האסטרטגיים, אלא אף תרם להעצמת קבוצות קיצוניות ולהגברת חוסר היציבות האזורית. מחקרים עדכניים מראים שסיכויי ההצלחה של מבצעים כאלה – בין אם לשינוי משטר ובין אם להכרעה צבאית – נמוכים, ולעיתים קרובות התוצאה היא פגיעה באינטרסים של המדינות שיזמו את ההתערבות. מבין 64 פעולות חשאיות שבוצעו על ידי ארצות הברית, ובפרט על ידי ה-CIA בין 1947 ל-1989, פחות מ-40% הצליחו לעמוד ביעדים המוצהרים שלהן, ולו בטווח הקצר. "טימבר סיקמור" תואמת לממצאי מחקר זה והפכה, אפוא, לחקר מקרה מרכזי (case study) הממחיש את הסכנות והכישלונות הטמונים במדיניות התערבות חשאית בזירות סוערות.[1] המקרה גם מדגים כיצד שיקולים של יוקרה, שליטה ותדמית מדינית גברו על פתרונות דיפלומטיים זמינים וברי-השגה – גם כאשר אלה עשויים היו למנוע את ההסלמה ולהפחית את העלות האנושית והאסטרטגית של הסכסוך.
הערות שוליים
- ^ 1.00 1.01 1.02 1.03 1.04 1.05 1.06 1.07 1.08 1.09 1.10 1.11 Jonathan Hackett, Covert Action in Irregular Wars: Unraveling the Case of Timber Sycamore in Syria (2012-2017), Small Wars Journal by Arizona State University, 2025-03-04 (באנגלית אמריקאית)
- ↑ The Logic for (Shoddy) U.S. Covert Action in Syria, War on the Rocks, 2016-07-21 (באנגלית אמריקאית)
- ^ 3.0 3.1 3.2 Jaffe, Greg; Entous, Adam (2017-07-19). "Trump ends covert CIA program to arm anti-Assad rebels in Syria, a move sought by Moscow". The Washington Post (באנגלית אמריקאית). ISSN 0190-8286. נבדק ב-2025-06-16.
- ^ 4.0 4.1 4.2 Syrian Civil War | Syrian history | Britannica, www.britannica.com (באנגלית)
- ^ 5.0 5.1 5.2 CFR org Editors, Syria’s War and the Descent Into Horror, www.cfr.org (באנגלית)
- ^ 6.0 6.1 Trump and Covert Operations in Syria: A Not-So-Artful Deal?, War on the Rocks, 2017-08-01 (באנגלית אמריקאית)
- ^ 7.0 7.1 7.2 7.3 7.4 7.5 Mazzetti, Mark; Apuzzo, Matt (2016-01-23). "U.S. Relies Heavily on Saudi Money to Support Syrian Rebels". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2025-06-16.
- ↑ Miller, Greg; DeYoung, Karen (2015-06-13). "Secret CIA effort in Syria faces large funding cut". The Washington Post (באנגלית אמריקאית). ISSN 0190-8286. נבדק ב-2025-06-16.
- ↑ Government Assessment of the Syrian Government’s Use of Chemical Weapons on August 21, 2013, whitehouse.gov, 2013-08-30 (באנגלית)
- ↑ WEAPONS OF THE ISLAMIC STATE | Conflict Armament Research, www.conflictarm.com (באנגלית אמריקאית)
- ^ 11.0 11.1 Analysis: Dropped by CIA, Syrian Rebels Could Join Jihadists, Syria, 2017-08-02 (באנגלית)
טימבר סיקמור41254075Q27135026