טכנולוגיה ראויה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקרר סולארי לחיסונים המיועד לשימוש באזורים בהם אין אספקת חשמל

טכנולוגיה ראויה (באנגלית: Appropriate technology) היא תנועה (ורעיונותיה) לבחירה ושימוש בכלים טכנולוגיים שהם בקנה מידה קטן, מבוזרים, עתירי עבודה, בעלי יעילות אנרגטית טובה, סביבתיים, ואוטונומיים ברמה מקומית, ללא תלות בתשתיות.[1] רעיון זה נוסח במקורו במונח טכנולוגיית ביניים על ידי הכלכלן ארנסט פרידריך שומאכר בעבודתו "קטן זה יפה" (Small is Beautiful). שומאכר ותומכים נוספים ברעיון הטכנולוגיה הראויה מדגישים טכנולוגיות השמות את האדם במרכז.[2]

טכנולוגיה ראויה שימשה כדי לטפל בבעיות במגוון רחב של תחומים. דוגמאות ידועות של טכנולוגיה ראויה הם היישומים כוללים: משאבות מים המופעלים באופניים, או ידנית (וציוד אחר המופעל באותו אופן), קולפן בוטנים אוניברסלי, נורות ופנסי רחוב סולאריים,  ובניינים סולאריים פסיביים. במאה ה-21 טכנולוגיה ראויה מפותחת לעיתים קרובות באמצעות עקרונות קוד פתוח, דבר שהוביל לטכנולוגיה ראויה בקוד פתוח (OSAT). באופן זה ניתן למצוא תוכניות רבות של הטכנולוגיה באופן חופשי באינטרנט.[3][4] OSAT הוצע גם כמודל חדש של המאפשר חדשנות לצורך פיתוח בר-קיימא.[5][6]

השיח על טכנולוגיה ראויה מתנהל לעיתים קרובות ביחס לפיתוח כלכלי וכאלטרנטיבה להעברת טכנולוגיות עתירות הון ממדינות מתועשות למדינות מתפתחות.[7] עם זאת, ניתן למצוא פעילים בתנועת טכנולוגיה ראויה במדינות מפותחות ומתפתחות גם יחד. במדינות מפותחות תנועת טכנולוגיה ראויה צמחה מתוך משבר האנרגיה העולמי בשנות ה-70 של המאה ה-20 והתמקדה בעיקר בנושאי סביבה וקיימות.[8] היום לרעיון טכנולוגיה ראויה היבטים רבים. בחלק מן ההקשרים ניתן לאפיין טכנולוגיה ראויה כרמת טכנולוגיה הפשוטה ביותר אשר בעזרתה ניתן להשיג מטרה נתונה. בנסיבות אחרות רעיון טכנולוגיה ראויה מתייחס לתכנון הנדסי המתחב באופן נאות בהשלכותיו החברתיות והסביבתיות. המאפיינים המקשרים בין היבטים אלה הם בריאות וסגנון חיים בר-קיימא.

היסטוריה

רעיונות מוקדמים

בתנועת טכנולוגיה ראויה מפנים לעיתים קרובות למנהיג ההודי מהטמה גאנדי, כאבי הרעיון העומד בבסיס התנועה. אף שגאנדי מעולם לא נתן לרעיונותיו את השם "טכנולוגיה ראויה" הוא תמך וקידם טכנולוגיות "קטנות", מקומיות ובעיקר כאלה הישימות בסביבה כפרית, כדי לסייע לכפרים בהודו להפוך עצמאיים. הוא הסתייג מטכנולוגיות המניבות תועלת למיעוט על חשבון הרוב, או שהן גורמות לעלייה באבטלה.[2] בשנת 1925 גאנדי ייסד את "אגודת הטווים של כלל הוודו" ובשנת 1935 פרש מן הפוליטיקה והקים את "התאחדות תעשיות הכפר של כלל הודו". שני הארגונים התמקדו בטכנולוגיות אשר מוקדן בכפרים בדומה לתנועת טכנולוגיה ראויה.[9]

אף בסין יושמה מדיניות העולה בקנה אחד עם טכנולוגיה ראויה בתקופת שלטונו של מאו דזה-דונג ובתקופת המהפכה התרבותית. בתקופת המהפכה התרבותית מדיניות הפיתוח הייתה מבוססת על הרעיון של "הליכה על שתי רגליים", המקדמת פיתוח תעשייה בקנה מידה גדול לצד תעשיות בקנה מידה קטן ברמת הכפר.[2]

ארנסט פרידריך שומאכר

אף שהיו לו קודמים ברעיון, תנועת טכנולוגיה ראויה מייחסת את יסודה לארנסט פרידריך "פריץ" שומאכר. שומאכר היה כלכלן נודע אשר עבד במועצת הפחם הלאומית של בריטניה יותר מ-20 שנה, שם האשים את גודלה של תעשיית הפחם ביחסה המבטל לנזקי למחלת כורי הפחם.[2] עבודתו במדינות מתפתחות, הודו ובורמה, סייעה לשומאכר לנסח את העקרונות העומדים בבסיס טכנולוגיה ראויה.

תחילה שומאכר כינה את הרעיון בשם "טכנולוגיית ביניים", בדו"ח שהגיש לוועדת התכנון ההודית בו הוא תיאר את הודו כמדינה עשירה בכוח אדם וענייה במימון. הוא קידם רעיון של "טכנולוגיית ביניים תעשייתית"[10] הרותמת את עודפי כוח האדם של הודו. שומאכר פיתח את רעיונותיו באשר לטכנולוגיית ביניים במשך מספר שנים טרם הגיש את הדו"ח לוועדת התכנון ההודית. בשנת 1955, לאחר שעבד כיועץ כלכלי לממשלת בורמה, הוא פרסם מאמר קצר "כלכלה במדינה בודהיסטית", בו הוא מותח לראשונה ביקרות על השפעות הכלכלה המערבית על מדינות מתפתחות.[10] בנוסף לבודהיזם, שומאכר ייחס את רעיונותיו לגאנדי.

בתחילה, רעיונותיו של שומאכר נדחו על ידי ממשלת הודו ועל ידי כלכלנים מובילים בתחום הפיתוח. לאחר שחשש כי רעיונותיו ישכחו ולא ייושמו, שומאכר, בעזרת קבוצת חברים קטנה קיבץ כ-20 איש ויצר, בחודש מאי 1965, את "קבוצת פיתוח טכנולוגיית ביניים" (ר"ת ITDG). מאוחר יותר בשנת 1965 שומאכר פרסם מאמר בעיתון האובזרבר אשר עורר עניין בציבור ותמיכה בקבוצה.[11] בשנת 1967 הקבוצה פרסמה את הספר "כלים לקידמה: מדריך לציוד בקנה מידה קטן לפיתוח הספר" אשר נמכר ב-7000 עותקים.[12] קבוצת ITDG יצרה פורומים של מומחים ואנשי מקצוע בנושאי צרכים טכנולוגיים (למשל, בנייה, אנרגיה ומים), כדי להציע טכנולוגיות פשוטות ובסיסיות לצרכים אלה, ולא טכנולוגיות מורכבות ומתקדמות. בשנת 1973 שומאכר פרסם את רעיונותיו בספרו המרכזי "קטן הוא יפה: כלכלה בהנחה שבני אדם חשובים..."[13]

גידול התנועה

בין השנים 1966–1975 חל גידול משמעותי במספר הארגונים העוסקים בטכנולוגיה ראויה, חל גם גידול בארגונים שיישמו רעיונות של טכנולוגיה ראויה לפתרון בעיות במדינות תעשייתיות, באופן מיוחד בעיות בתחום האנרגיה והסביבה.[14] ב-1977 ה-OECD פירט ב"מדריך לטכנולוגיה ראויה" 680 ארגונים העוסקים בפיתוח וקידום של טכנולוגיה ראויה. בשנת 1980 מספר הארגונים גדל ליותר מ-1000. אף סוכנויות בינלאומיות ומשרדי ממשלות אימצו את רעיונות התנועה ותרמו לחידושים בתחום הטכנולוגיה הראויה. כך לדוגמה, הבנק הבין-אמריקאי לפיתוח הקים בשנת 1976 ועדה ליישום טכנולוגיית ביניים ובשנת 1977 ה-WHO הקים תוכנית לקידום בריאות בטכנולוגיה ראויה.[14]

ירידת התנועה

בשלהי המאה ה-20 ובעשורים הראשונים של המאה ה-21 חלה ירידה בפעילות התנועה. הארגונים המובילים בתחום זה בגרמניה ובהולנד הפסיקו לפעול. מחקר משנת 2011 קבע כי המחסומים הבולטים להמשך התפתחות התנועה הם תדמית הטכנולוגיה הראויה כ"טכנולוגיה לעניים", הקושי בפיתוח טכנולוגיה עמידה והעברתה, וקשיים ארגוניים במימון ובייצור המוני של הטכנולוגיה.[15]

בתחילת העשור הראשון של המאה ה-21 החלו להתגבר גישות המאמצות רעיונות של כלכלת שוק לפתרון אותן בעיות שלמטרתן פועלת תנועת טכנולוגיה ראויה. כך לדוגמה, פול פולק, מנהל הארגון "יוזמות לפיתוח בינלאומי", פרסם בלוג שכותרתו: "מות הטכנולוגיה הראויה..."[16] לטענת פולק פיתוחי תנועת הטכנולוגיה הראויה יקרים מדי לאוכלוסייה שלה נועדו, וכי הוחלפו על ידי מוצרים זולים בייצור המוני שאותם יכולות לרכוש אוכלוסיות כפריות עניות. רעיון זה זכה לכינוי "עיצוב ל-90% האחרים", דהיינו עיצוב מוצרים זולים ונגישים ל-90% מאוכלוסיית העולם להם אין גישה למוצרים ולמשאבים הנגישים לכל במדינות מפותחות.[17]

רבים מן הרעיונות של טכנולוגיה ראויה אומצו בתנועת פיתוח בר-קיימא, אשר דוגלת בין היתר בבחירות טכנולוגיות המתאימות לצורכי האדם תוך שמירה על הסביבה לדורות הבאים. נכון לשנת 2018, מילון המונחים של האומות המאוחדות מפנה מן המונח "טכנולוגיה ראויה" למונח "פיתוח בר-קיימא".[18]

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טכנולוגיה ראויה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Hazeltine, B.; Bull, C. (1999). Appropriate Technology: Tools, Choices, and Implications. New York: Academic Press. pp. 3, 270. ISBN 0-12-335190-1.
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 Akubue, Anthony (Winter–Spring 2000). "Appropriate Technology for Socioeconomic Development in Third World Countries". The Journal of Technology Studies. 26 (1): 33–43. נבדק ב-2018-09-01.
  3. ^ A. J. Buitenhuis, I. Zelenika and J. M. Pearce, "Open Design-Based Strategies to Enhance Appropriate Technology Development", Proceedings of the 14th Annual National Collegiate Inventors and Innovators Alliance Conference : Open, March 25–27th 2010, pp. 1–12.pdf
  4. ^ Pearce, Joshua M. (2012). "The Case for Open Source Appropriate Technology". Environment, Development and Sustainability. 14 (3): 425–431. doi:10.1007/s10668-012-9337-9.
  5. ^ Pearce J., Albritton S., Grant G., Steed G., & Zelenika I. 2012. A new model for enabling innovation in appropriate technology for sustainable development . Sustainability: Science, Practice, & Policy 8(2), pp. 42-53, 2012. PDF
  6. ^ I. Zelenika and J.M. Pearce, Innovation Through Collaboration: Scaling up Technological Solutions for Sustainable Development, Environment, Development and Sustainability 16(6): 1299-1316 (2014).
  7. ^ Todaro, M.; Smith, S. (2003). Economic Development. Boston: Addison Wesley. pp. 252–254. ISBN 0-273-65549-3.
  8. ^ The National Center for Appropriate Technology. "The History of NCAT". אורכב מ-המקור ב-2018-09-08. נבדק ב-20 בספטמבר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ Bombay Sarvodaya Mandal/Gandhi Book Centre and Gandhi Research Foundation. Complete Information on Gandhi: Timeline
  10. ^ 10.0 10.1 McRobie, George (1981). Small Is Possible. New York: Harper & Row. p. 19. מסת"ב 0-06-013041-5.
  11. ^ E.F. Schumacher, How To Help Them Help Themselves
  12. ^ Tools for Progress: A Guide to Small-scale Equipment for Rural Development
  13. ^ E. F. Schumacher, Small Is Beautiful: Economics as if People Mattered
  14. ^ 14.0 14.1 Jéquier, N.; Blanc, G. (1983). The World of Appropriate Technology. Paris: Development Center of the OECD, 1983. p. 9.
  15. ^ I. Zelenika and J.M. Pearce, Barriers to Appropriate Technology Growth in Sustainable Development, Journal of Sustainable Development 4(6), 12–22 (2011).
  16. ^ Paul Polak, The Death of Appropriate Technology I: If You Can't Sell It Don't Do It. September 10, 2010
  17. ^ Design Other 90 Network
  18. ^ Appropriate technology
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=טכנולוגיה_ראויה&oldid=2079939"