טמוזולומיד
 | |
 | |
| שם IUPAC | |
|---|---|
| 4-methyl-5-oxo-2,3,4,6,8-pentazabicyclo[4.3.0]nona-2,7,9-triene-9-carboxamide | |
| שמות מסחריים בישראל | |
| טמודל | |
| נתונים כימיים | |
| כתיב כימי | C2H6N6O2 |
| מסה מולרית | 194.151 גרם/מול |
| נתונים פרמוקוקינטיים | |
| זמינות ביולוגית | ? |
| מטבוליזם | כבד |
| זמן מחצית חיים | 1.8 שעות |
| בטיחות | |
| מעמד חוקי | מרשם בלבד |
| דרכי מתן | אוראלי/תוך ורידי |
| מזהים | |
| מספר CAS | 85622-93-1 |
| PubChem | CID:5394 |
| ChemSpider | 5201 |
טמוזולומיד (בלועזית: temozolomide בקיצור: TMZ; שמות המותג טמודל, טמוקד או טמודר (temodal, temcad ו-temodar)) היא תרופה כימותרפית העשויה חומר אלקילציה הנלקחת באופן אורלי (דרך הפה) המשמשת לטיפול בכמה סוגי סרטן המוח; התרופה משמשת לטיפול קו שני באסטרוציטומה וכטיפול קו ראשון בגליובלסטומה מולטיפורמה[1]. הטמודל היא תרופה הכלולה בסל הבריאות בישראל[2].
תופעות לוואי
תופעת הלוואי השכיחה ביותר היא דיכוי מח העצם. תופעות לוואי נפוצות הן בחילות והקאות, אשר בהן ניתן לטפל בתרופות מתאימות. השכיחות של בחילות קשות והקאות היא בסביבות 4% לכל מטופל. ניתן לקחת טיפול למניעת הקאות לפני לקיחת הטמודל או לפני תחילת הטיפול בטמודל[3]. בשל זאת הטמודל נלקח לאחר צום של שעתיים או שעה. תופעות לוואי אחרות הן נשירת שיער (הנשירה מתחילה בדרך כלל שלושה או ארבעה שבועות לאחר תחילת נטילת הטמודל), סחרחורת, קוצר נשימה, חום וצמרמורות[3].
הטמוזולומיד עלול לגרום לעקה גנטוקסית ולהתפתחות עוברית בלתי תקינה - מומים מולדים[3] (גורם טרטולוגי) ולכן אין ליטול את התרופה במהלך הריון, וכן בעת הנקה בשל הסיכון של הפרשת התרופה לתוך חלב אם.
התרופה יכולה לגרום לאי-פוריות בקרב נשים, וכן לרעילות במערכת הרבייה בקרב גברים לאחר נטילת התרופה[3] בששת החודשים שלאחר נטילת התרופה. כמו כן ייתכן נזק בלתי הפיך לפוריות הגבר.
לעיתים רחוקות הטמוזולומיד יכול לגרום כשל נשימתי אקוטי או נזק לכבד.
מנגנון הפעולה של התרופה
הטמוזולומיד פועל באמצעות אלקילציה/מתילציה של ה-DNA, אשר לרוב מתרחשת במיקום N-7 או במיקום O-6 של שאריות הגואנין. מתילציה זו גורמת נזקים ל-DNA בתאים הסרטניים, ובסופו של דבר למותם. עם זאת ישנם תאים סרטניים המסוגלים לתקן נזק זה, דבר המפחית את היעילות הטיפולית של הטמוזולומיד. תאים אלה המסוגלים להתמודד עם הטמוזולומיד מכילים חלבון AGT (O6-alkylguanine DNA alkyltransferase) המצוי בגן MGMT בבני אדם. בחלק מהגידולים, השתקה אפיגנטית של ה-MGMT מונעת סינתזה של אנזים זה, וכתוצאה מכך גידולים אלה הם יותר רגישים לטמוזולומיד. מאידך נוכחות של חלבון AGT בגידול, משמעה שהגידול לא ייפגע על ידי הטמוזולומיד, ולתרופה תועלת מועטה לחולה. על מנת לבדוק את יעילותו, מבוצעת בדיקת MGMT (O-6-methylguanine-DNA methyltransferase) לחולה, בטרם תחילת הטיפול.
היסטוריה
הטמוזולומיד פותח על ידי מלקום סטיבנס באוניברסיטת אסטון שבברמינגהאם[4].
הטמוזולומיד נמכר בארצות הברית החל מאוגוסט 1999[5], ובמדינות אחרות מאז ראשית שנות ה-2000.
מחקרים בדבר שילובים
מחקרים וניסויים קליניים בודקים שילובים המגבירים אל היעילות של הטמוזולומיד.
ניסויים קליניים הראו כי תוספת של כלורוקין משפרת את יעילות הטמוזולומיד בטיפול בגליומה.
כמו כן, ניסויי מעבדה מראים שטמוזולומיד פועל ביעילות רבה יותר כנגד תאי מוח סרטניים בשילוב עם EGCG המצוי בתה ירוק (ואולם טרם בוצעו מחקרים המוכיחים השפעה זו בחולי סרטן)[6].
במחקרים אחרים בודקים את שינוי המולקולה של הטמוזולומיד על מנת ליצור תרופה יעילה יותר לטיפול בסוגי סרטן. המחקרים במולקולות שונות אלה הראו יעילות בעת ניסויים בבעלי חיים לטיפול בגליומה, מלנומה וסרטן שד, אולם טרם הסתיימו ניסויים בבני אדם בעניין זה, נכון לשנת 2016.
קישורים חיצוניים
- טמודל, באתר האגודה למלחמה בסרטן
- טמודל, באתר infomed
- רן רזניק, התרופה היתה יכולה להקל את סבלם של חולי סרטן המוח, אבל היא תפגע במעמד האונקולוגים, באתר הארץ, 1 במרץ 2004
הערות שוליים
- ^ טמודל, באתר infomed
- ^ טמודל, באתר קופת חולים הכללית
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 מידע על תופעות לוואי
- ^ ראיון עם מלקולם סטיבנס, מחקרים בתחום הסרטן בבריטניה והשפעתם
- ^ Sansom C (July 2009). Temozolomide – birth of a blockbuster. Chemistry World: 48–51
- ^ Peter Pyrko, Axel H. Schönthal, Florence M. Hofman, Thomas C. Chen and Amy S. Lee, The Unfolded Protein Response Regulator GRP78/BiP as a Novel Target for Increasing Chemosensitivity in Malignant Gliomas, Cancer Research. 67 (20): 9809–16.
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.
