טמרין ג'ופריי
 טמרין ג'ופריי
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | פרימטים |
| תת־סדרה: | קופים רחבי-אף |
| משפחה: | מרמוסטיים |
| סוג: | טמרין |
| מין: | טמרין ג'ופריי |
| שם מדעי | |
 Saguinus geoffroyi
| |
| תחום תפוצה | |
| |
| שמות נוספים | |
| |
טמרין ג'ופריי (שם מדעי: Saguinus geoffroyi) הוא מין של פרימט מסוג טמרין. תפוצתו בפנמה וקולומביה. טמרין זה, בדומה לשאר סוגי הטמרין, הוא פעיל יום ושוכן עצים[1].
טמרין ג'ופריי אוכל חרקים, פירות ותפליטי עצים (בעיקר גומי) רוב מזונו הוא חרקים ופירות אך גם תפליט עץ חשוב לתזונתו כיוון ששיניו לא מאפשרות לו לחדור אל העץ, הוא אוכל תפליטי עצים כאשר פשוט להגיע אליהם. בנוסף, הוא שותה מים מעלי הכותרת של צמח הבלזה.
הטמרין חי בקבוצות של 2 עד 40 פרטים כאשר יש לפחות אחד מכל זוויג. גודל סטנדרטי של קבוצה הוא 7 באזור הפסיפי של תעלת פנמה ו-5 בצד האטלנטי. בכל קבוצה נקבה שולטת אחת שמתעברת. לאחר הריון של 145 ימים נולדים בדרך כלל תאומים. הזכרים אמונים על טיפול בגורים. הגורים מגיעים לבגרות מלאה בגיל שנתיים וחיים כ-13 שנה.
מיון טקסונומי
כמו שאר הטמרינים, טמרין ג'ופריי הוא פרימאט מסדרת קופים רחבי-אף אשר תפוצתם בעולם החדש. ב-2001 הטמרינים נכללו במשפחת צבוסיים שבה נמצאים בין השאר סוגי קפוצ'ין, קוף עכביש וקוף סנאי[2]. ב-1977 פיליפ הרשקוביץ סיווג את טמרין ג'ופריי כתת-מין של טמרין לבן-קודקוד אולם מחקרים חדשים יותר הראו כי שני המינים שונים מבחינה טקסונומית והפרידו בין המינים[3].
תיאור
אין הבדל ניכר בין שני המינים. גבם, זנבם והחלק העליון של הידיים שחור עם קווים לבנים או צהובים, גפיים וקדמת הגוף צהובים או לבנים, העורף אדמדם. הפרצוף שחור ללא שיער מלבד שערות לבנות באזור הגבות. רצועת שיער שמתחילה מעל העיניים ועד העורף, מה שנותן למין זה מראה מוהיקני.
- אורך הגוף: 23.4 - 25.2 ס"מ.
- אורך הזנב: 31.5 - 39.7 ס"מ.
- משקל: 520 - 577 גרם.
- משקל המוח: 10.5 גרם.[4]
תקשורת
טמרין ג'ופריי משמיע כ-10 צלילים שונים. התדר (1-1.5 קילוהרץ) נמוך משאר המרמוסטיים (5-10 קילוהרץ). בנוסף לצלילים קיימת תקשורת ויזואלית כדוגמת הוצאת הלשון או הרמת הזנב.
מצב שימור
מצב השימור של מין זה הוא ללא חשש, וזאת אף על פי שהוא נחשב כחיית מחמד. באמריקה הצפונית הוא אף מתרבה בשבי, אך הוא כמעט לא מתרבה באירופה. על אף מצבו הטוב, אוכלוסיית מין זה נמצאת בירידה במקומות חיותו המקוריים בעקבות ציד וכריתת יערות.[1]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 שגיאת ציטוט: תג
<ref>לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשםIucnRedList - ^ דוגמה לספר בו הטמרין סווג תחת משפחת צבוסיים
- ^ Systematics o the Saguinus oedipus Group of the Bare-Face Tamarins: Evidence From Facial Morphology, באתר אוניברסיטת וושינגטון בסנט לואיס
- ^ Defler, T. (2004). Primates of Colombia. Bogotá, D.C., Colombia: Conservation International. עמודים 163–169. מסת"ב 1-881-17383-6
