טראוטה לפרנץ
| ידועה בשל | פעילה התנגדות אנטי נאצית בתנועת ההתנגדות הוורד הלבן |
|---|---|
טראוטה לפרנץ (בגרמנית: Traute Lafrenz; 3 במאי 1919 - 6 במרץ 2023) הייתה רופאה ואנתרופוסופית גרמנייה-אמריקאית, שהייתה חברה בתנועת ההתנגדות הגרמנית לנאציזם, הוורד הלבן, במלחמת העולם השנייה.[1]
ביוגרפיה
היא נולדה בהמבורג. יחד עם היינץ קוחרסקי (גר'), למדה לפרנץ בגימנסיה אצל ארנה שטאל, בבית ספר לאמנויות חופשיות בהמבורג. כאשר החינוך המשותף בוטל בשנת 1937 עברה לפרנץ לבית ספר של המנזר, שם סיימה את לימודיה עם חברתה לכיתה מרגרטה רותה בחג הפסחא 1938. יחד עם רותה החלה לפרנץ ללמוד רפואה באוניברסיטת המבורג בסמסטר הקיץ של שנת 1939. לאחר הסמסטר עבדה בפומרניה, שם פגשה את אלכסנדר שמורל שהחל ללמוד בקיץ 1939 בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת המבורג אך המשיך את לימודיו מ-1939/40 במינכן.
פעילותה בתנועת הורד הלבן
במאי 1941 עברה לפרנץ למינכן כדי ללמוד, שם הכירה את הנס שול וכריסטוף פרובסט. בהתנגדותה למשטר הנאצי, היא מצאה השראה בכתבי רודולף שטיינר. היא השתתפה בשיחות ודיונים רבים בתנועת הורד הלבן, כולל אלה עם קורט הובר. בסוף 1942 היא זו שהביאה את העלון השלישי של הוורד הלבן להמבורג. היא חילקה אותם מחדש בעזרת בן כיתתה לשעבר היינץ קוחרסקי. כאשר ב-18 בפברואר 1943 הנס וסופי שול נעצרו באוניברסיטת מינכן, גם לפרנץ נעצרה לחקירה על ידי הגסטפו. היא נעצרה שוב זמן קצר לאחר מכן ב-15 במרץ, יחד עם אלכסנדר שמורל וקורט הובר ונידונה לשנת מאסר ב-19 באפריל 1943. במהלך חקירתה על ידי הגסטפו לפרנץ הצליחה להסוות את מלוא מעורבותה בהפצת העלון. לאחר שחרורה נעצרה שוב על ידי הגסטפו ונכלאה שוב. ב-14 במרץ שוחררה לפרנץ ממאסר. לאחר כמה ימים נעצרה שוב ועברה חקירות משפילות. במהלך מעצרה עומתה עם קוחרסקי שאולץ לקרוא בפניה עדות שהוכתבה לו. היא וחברותיה לתא האשימו את קוחרסקי שהלשין.[2] הן נדדו בין בתי כלא ונשלחו ללייפציג ב-10 בפברואר 1945. משם הועברו הנשים וביניהן לפרנץ לביירוית שם הן סבלו גם מרעב. הן שוחררו על ידי הצבא האמריקני ב-14 באפריל.[3]
לאחר המלחמה
בשנת 1947 היגרה לארצות הברית, סיימה את לימודי הרפואה שלה בבית החולים סנט ג'וזף בסן פרנסיסקו. לאחר שעברה לשיקגו, היא שימשה בין השנים 1972–1994 כראש בית הספר אספרנסה, בית ספר טיפולי פרטי וטיפולי המשרת תלמידים עם מוגבלות התפתחותית בגילאי 5–21. היא הייתה מעורבת בתנועה האנתרופוסופית בארצות הברית במשך יותר מחצי מאה.[4] לפני מותה התגוררה באי יונגס שליד מגגט, דרום קרוליינה.
בשנת 2019 קיבלה את אות מסדר מריט של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה.[5]
לקריאה נוספת
- אנט דומבאך וג'אד ניובורן: סופי שול והוורד הלבן, הוצאת ידיעות אחרונות - ספרי חמד, 2013.
- ינינה אלטמן, הוורד הלבן, ישראל: פרדס הוצאה לאור, 2007.
- אגון לארסן, לוחמי חירות, הוצאת מסדה בע"מ, 1964, עמודים 110–131
- דני אורבך, ואלקירי ההתנגדות הגרמנית להיטלר, הוצאת ידיעות אחרונות, 2016, עמודים 164–200
הערות שוליים
- ^ Sachs, Ruth Hanna (בנובמבר 2003). White Rose History, Volume I [Academic Version]: Coming Together (January 31, 1933 - April 30, 1942). ISBN 9780971054196.
{{cite book}}: (עזרה) - ^ ינינה אלטמן, הוורד הלבן: סטודנטים ואנשי רוח בגרמניה לפני ואחרי עלייתו של היטלר לשלטון, חיפה, פרדס, 2007, עמ' 388–395
- ^ ינינה אלטמן, הוורד הלבן: סטודנטים ואנשי רוח בגרמניה לפני ואחרי עלייתו של היטלר לשלטון, חיפה, פרדס, 2007, עמ' 404–405
- ^ "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-2012-04-25. נבדק ב-2011-11-14.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Traute Lafrenz Page von der "Weissen Rose" mit Bundesverdienstkreuz geehrt". Der Spiegel (בגרמנית). נבדק ב-2019-05-06.
- הוורד הלבן
- נשים שהגיעו לגיל מאה
- גרמנים שהגיעו לגיל מאה
- מתנגדות גרמניות למשטר הנאצי
- מהגרים מגרמניה לארצות הברית
- מורשעים בדין בגרמניה הנאצית
- אמריקאים שהגיעו לגיל מאה
- מינכן: היסטוריה
- גרמניות שנולדו ב-1919
- גרמנים שנולדו ב-1919
- אמריקאיות שנולדו ב-1919
- אמריקאים שנולדו ב-1919
- גרמניות שנפטרו ב-2023
- גרמנים שנפטרו ב-2023
- אמריקאיות שנפטרו ב-2023
- אמריקאים שנפטרו ב-2023