יאקוב הנלה
 | |
| ענף מדעי | אנטומיה, פתולוגיה |
|---|---|
| מקום לימודים |
אוניברסיטת היידלברג אוניברסיטת בון |
| מוסדות | בית החולים שריטה בברלין |
| הערות | שם לידה: Friedrich Gustav Jakob Henle |
| תרומות עיקריות | |
|
לולאת הנלה, "ספר לימוד לאנטומיה השיטתית של האדם " ממבשרי תורת החיידקים כהסבר למחלות הזיהומיות | |
פרידריך גוסטב יאקוב הנלה (בגרמנית:Friedrich Gustav Jakob Henle, 9 ביולי 1809 - 13 במאי 1885) היה רופא אנטומיסט ופתולוג יהודי גרמני, ערך מחקרים מיקרוסקופיים מקיפים שהפכו אותו לאחד מאבות ההיסטולוגיה, לצד קסאבייה בישה ואחרים . היה תלמידו של יוהנס מילר, והצטיין, בין היתר, בגילוי לולאת הנלה, יסוד מבני של הנפרון. הנלה כיהן כפרופסור באוניברסיטת ציריך ואחר כך באוניברסיטאות היידלברג וגטינגן. מסתו "Von den Miasmen und Kontagien " ("על זיהומים והידבקות") בישרה את תורת המחוללים הפתוגנים כגורמים של מחלות.
קורות חיים
ילדות וצעירות
יעקב, בגרמנית יאקוב, הנלה נולד ב-1809 במשפחה של סוחרים יהודים בעיר פירט בבוואריה. הוריו היו וילהלם סימון הנלה (או סימון וולף הנליין), תכשיטן, ושל רחל סופיה או שבע או הלנה סופיה, בת לבית דיסבאך או דיספק, (1836 קובלנץ-1779 באיירסדרף), הייתה בת של רב[1] דודו היה הסוחר אלקן הנלה (1833-1761), פעיל למען האמנציפציה של יהודי בוואריה.הנלה גדל בתנאים סוציו-כלכליים משפורים כשמשפחתו נחשפה לאליטת העיר. עם זאת בגלל ההגבלות המפלות שנכפו על הילדים היהודים בבוואריה, ב-1815 עקרה משפחת הנלה לעיר מיינץ בחבל ריינלנד. הנלה התחנך בהתחלה בבית אצל מורה פרטי, מאוחר יותר למד בגימנסיות במיינץ ובקובלנץ. ב-1820 סבל הנלה מהתקף ראשון פריאוסטיטיס שחזר מספר פעמים בהמשך. ב-1821 אבי המשפחה, סימון וולף הנלה עבר טקס טבילה נוצרית והתנצר יחד עם בני ביתו בנצרות הלותרנית. הנלה זכה לחינוך איכותי שכלל לימודים קלאסיים ושפות מודרניות, היה מוכשר גם בציור ובמוזיקה. הוא שקל בילדותו לפנות ללימודי כמורה. התוועדותו בקובלנץ עם יוהנס מילר בנסיבות חברתיות שכנעה אותו להתמסר לרפואה.
שנותיו הראשונות והתחלת הקריירה המדעית והאקדמית
הנלה למד רפואה באוניברסיטת היידלברג והחל מאוקטובר 1827 ב-בון. בסתיו השנה 1829 הצטרף לבורשנשפאט (איגוד סטודנטים) שפעל בבון. די מהר התאכזב מהתנהגותם של כמה מעמיתיו בלימודים, התנתק מהאגודה ומהאוניברסיטה ובאביב 1830 עבר לאוניברסיטת היידלברג
ב. בשש שנות עבודתו זו פרסם הנלה שלוש מונוגרפיות אנטומיות על כמה מינים חדשים של בעלי חיים ומאמרים רבים על מערכת הלימפה, מילר צירף אותו לנסיעה לפריז, בה שניהם פגשו את ז'ורז' קיווייה (1832-1769) ואת רנה דוטרושה (1847-1776). בז'רדן דה פלאנט חקרו את האנטומיה של הדגים. ב-4 באפריל 1832 סקיבל בבון את דיפלומת הדוקטורט לרפואה עם עבודה על קרום האישון ועל כלי הדם שבעין. במרץ 1833 במרץ 1833 עבר בברלין את הבחינה הממלכתית לרפואה ומיד התמנה לעוזר מחקר של מילר בבית החולים שריטה. באפריל 1833 לפרופסור לאנטומיה ולפיזיולוגיה באוניברסיטת ברלין. וב-1834 נבחר הנלה להיות פרוסקטור במכון האנטומי של מילר.
על פיזור הרקמה האפיתלית בגוף האדם, על מבנה השיער והתפתחותו, על הפרשות הריריות והמוגלה וכו'.[2] ב-1840 התמנה כפרופסור לאנטומיה באוניברסיטת ציריך וב-1844 נקרא הנלה להיידלברג כדי ללמד שם לא רק אנטומיה, אלא גם פיזיולוגיה ופתולוגיה. בתקופה זו כתב ששה כרכים לאנטומיה כללית כחלק מספר הלימוד המקיף של סמואל תונאס פון זומרינג שפורסם בלייפציג בשנים 1844-1841.
ב-1846 פרסם הנלה את ספרו הידוע "ספר לימוד לפתולוגיה רציונלית" שנחשב לציון דרך בעידן החדש במחקרים הפתולוגיים. בספר זה דן הנלה בפיזיולוגיה ובפתולוגיה כענפים של אותו המדע, כשהוא תיאר את הקשר בין סימני המחלות ותסמיניהן ולבין המנגנונים הפיזיולוגיים.
ב-1852 עבר הנלה לאוניברסיטת גטינגן, בה עמל על הוצאתו לאור של ספרו המקיף "ספר לימוד לאנטומיה השיטתית של האדם". הכרך הראשון פורסם ב-1855 והאחרון יצא לאור רק בשנת 1873. הספר היה אולי המקיף והמפורט בזמנו, והצטיין לא רק בתיאורים האנטומיים המדוקדקים אלא גם במספרם ואיכותם של האיורים שהעניקו תמונה מפורטת של כלי הדם, הקרומים הנסיוביים, הכליות, העיניים, הציפורניים, מערכת העצבים המרכזית וכו'. הנלה גילה שני מבנים בכליות: הלולאה והצינוריות הנושאים את שמו.
עם תגליותיו האנטומיות והפתולוגיות הנושאות את שמו נמנים:
- קריפטות הנלה: כיסים מיקרוסקופיים בלחמית .
- סיבי הנלה :הסיבים הפנימיים של התאים קולטי האור ברשתית
- גופי האסאל-הנלה: גופים שקופים בשולי הקרום ע"ש דסמה בעין.
- פיסורה על שם הנלה: רקמה סיבית בין סיבי שריר הלב
- משפך הנלה: משפך החצוצרה
- שכבת הנלה: שכבת התאים החיצונית במעטפת השורש של זקיק השיער
- רצועת הנלה: הגיד של שריר הבטן הרוחבי
- הקרום ע"ש הנלה: שכבת ברוך או קרום ע"ש ברוך (Bruch) - השכבה הפנימית ביותר של הדמית בעין
- המעטפת על שם הנלה (אנדונאוריום) : רקמת חיבור התומכת את השכבה החיצונית של סיבים עצביים בצרור או עמודה (funiculus) )
- הקוץ ע"ש הנלה - קוץ מעל פתח השמיעה החיצוני (supra-meateal spine) המשמש ציון דרך לזיז הפטמתי (מסטואידי)
- בלוטות הנלה - שקעים בעיניים שבהם מצטברים תאי אפיתל במקרים של גרענת צלקתית
- צינוריות ע"ש הנלה - צינוריות עדינות מרובות המחברות את השכבה הדמית לרשתית ומכילות כלי דם ועצבים.
על בסיס רעיונות של ג'ירולמו פרקסטורו ומחקרים של אגוסטינו באסי בספרו Von den Miasmen und Kontagien ) (1840) פיתח הנלה את המושגים של contagium vivum ו contagium animatum (הידבקות מיצור זעיר חי), מה שהפך אותו לאחד ממבשרי תאוריית המיקרואורגניזמים כגורמי מחלות זיהומיות - מיקרובים או חיידקים ונגיפים. הוא לא גילה מין ספציפי של חיידק, דבר שהצליח להשיג תלמידו רוברט קוך. אז התבססו חוקי היסוד של הגדרת המחלות הנגרמות על ידי חיידקים - הפוסטולטים ע"ש קוך-הנלה או העיקרים של קוך.
יאקוב הנלה נפטר בגטינגן במאי 1885.
פרסים ואותות הוקרה
- 1870 - חבר זר של האקדמיה המלכותית למדעים של שוודיה.
ספרים
- Ueber die Ausbreitung des Epithelium im menschlichen Körper 1838
- Allgemeine Anatomie: Lehre von den Mischungs- und Formbestandtheilen des menschlichen Körpers 1841
- Handbuch der rationellen Pathologie 1846–1853 (ספר לימוד לפתולוגיה רציונלית)
- Handbuch der systematischen Anatomie des Menschen 1855–1871 (ספר לימוד לאנטומיה השיטתית של האדם)
- Vergleichend-anatomische Beschreibung des Kehlkopfes mit besonderer Berücksichtigung des Kehlkopfes der Reptilien 1839
- Pathologische Untersuchungen 1840 (מחקרים בפתולוגיה)
- Zur Anatomie der Niere 1863 (על האנטומיה של הכליות)
לקריאה נוספת
- Jewish Encyclopedia
- Chisholm, Hugh, ed.. "Henle, Friedrich Gustav Jakob". Encyclopædia Britannica. Vol. 13 (11th ed.). Cambridge University Press. 1911 p. 269.
קישורים חיצוניים
- יאקוב הנלה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
