יהודה אידלשטיין
 | |
| יהודה אידלשטיין | |
| לידה |
4 באוקטובר 1894 ג' תשרי תשנ"ה יוד, מחוז מרמורש, רומניה |
|---|---|
| פטירה |
4 באוגוסט 1981 (בגיל 86) ד' אב תרמ"א ירושלים |
| תאריך עלייה | 1925 |
| עיסוק |
עיתונאי סופר |
| מעסיק | עיתון הבקר |
| זרם ספרותי | היסטוריה |
| יצירות בולטות | ביוגרפיה של אברהם שפירא השומר |
| בת זוג | אסתר כץ |
| מספר צאצאים | 3 |
יהודה אידלשטיין (4 באוקטובר 1894 - 4 באוגוסט 1981) היה מחנך, עיתונאי וסופר. מותיקי העיתונאים של עיתון הבקר וסופר שכתב את הביוגרפיה של זקן השומרים אברהם שפירא.
ביוגרפיה
יהודה אידלשטיין נולד ב-1894 בכפר יוד במחוז מרמורש שבהונגריה (היום ברומניה) לנחום אידלשטיין ופסיה לבית אינדיג, אח למרדכי, גיזה, שלום וישראל. קיבל בנעוריו חינוך מסורתי והמשיך ללמוד בתיכון עירוני שהתנהל בשפה ההונגרית כשבמקביל למד בבית עברית. לאחר התיכון למד הוראה וב-1920 החל ללמד עברית ויהדות בבית ספר "תרבות" בקלויזנבורג.
ב-1925 נסע לביקור בארץ ישראל והחליט להישאר בה וב-1926 עלתה משפחתו והצטרפה אליו. לאחר עלייתו המשיך לעסוק בהוראה בבית ספר דתי במגדיאל. ב-1931 פרש מהוראה והחל לעבוד בכתיבה ספרותית ועיתונאית כשהוא מתמקד בכתיבת ביוגרפיות של אישים מתולדות היישוב.
ב-1935 התקבל לעבודה כעיתונאי בעיתון הבקר שם עבד 24 שנה עד פרישתו לגמלאות ב-1959. במהלך שנים אלו פרסם בעיתון מספר רב של מאמרים פובליציסטים על נושאי היום וענייני מחשבת ישראל. לאחר פרישתו פנה ללימודי תלמוד וההיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת תל אביב כשבמקביל המשיך לכתוב מאמרים לעיתון הבקר ולאחר סגירתו, ב-1965, כתב לעיתון "היום".
ב-1939 הוציא לאור את הביוגרפיה של זקן השומרים אברהם שפירא שנפרשה על פני 2 כרכים[1].
משפחתו
ב-1920 נישא אידלשטיין לאסתר בת יעקב כץ (1990-1894) ולזוג נולדו 3 ילדים: נעמי, משה שמואל, ושלמה (שינה שמו לחגי). יהודה אידלשטיין נפטר ב-1981 והובא למנוחות בבית הקברות הר הזיתים[2].
עבודותיו
ספריו
- יהודה אידלשטיין, אברהם שפירא (שיך איברהים מיכה), הוצאת ידידים, 1939 (2 כרכים)[3]
תרגומיו
- א. פרגו, האדם השחור, הוצאת "הרומן הזעיר", 1939[4]
- אירווינג בקסטר, השודד האביר, הוצאת "הרומן הזעיר", 1939[5]
- ורנון פורסטר, ארץ למכירה, הוצאת "הרומן הזעיר", 1939[6]
- אוליבר ג. אוסבורן, ברכת השטן, הוצאת "הרומן הזעיר", 1940[7]
- אילש קוצר, מצור יריחו, הוצאת מסדה, 1954 (מהונגרית)
- אילש קוצר, אל תירא עבדי יעקב, הוצאת מסדה, 1969 (מהונגרית)[8].
מאמרים פובליציסטים
- יהודה אידלשטיין, אספירין, לחם ומלחמה, הבוקר, 20 בספטמבר 1939
- יהודה אידלשטיין, מלחמה בין "גאולה" ל"ישועה", הבוקר, 4 באוקטובר 1939
- יהודה אידלשטיין, כשהממשלה דורשת סדר בחינוך העברי, הבוקר, 17 באפריל 1940
- יהודה אידלשטיין, כיצד נסדיר את החינוך ?, הבוקר, 31 במאי 1940
- יהודה אידלשטיין, בפרוס חודש רש"י - תשע מאות שנה, הבוקר, 11 ביוני 1940
- יהודה אידלשטיין, הונגריה גאלה את קולוז'וואר, אבל מכרה את בודפשט, הבוקר, 6 בספטמבר 1940
- יהודה אידלשטיין, מהפכה...בנרות שבת, הבוקר, 1 בנובמבר 1940
- יהודה אידלשטיין, בשורת הגאולה של הרבי מליובאוויטש, הבוקר, 1 בדצמבר 1941
- יהודה אידלשטיין, ב"טור" המצפים למצוות..., הבוקר, 1 באפריל 1942
- יהודה אידלשטיין, פסח מצרים - פסח לעתיד, הבוקר, 19 באפריל 1943, המשך
- יהודה אידלשטיין, שתי בריכות שופעות יהדות, הבוקר, 27 באוקטובר 1944, המשך
- יהודה אידלשטיין, כלפי הבן החמישי, הבוקר, 28 במרץ 1945
- יהודה אידלשטיין, לפני שלושים שנה, הבוקר, 30 בספטמבר 1947
- יהודה אידלשטיין, גיוס הבנות וגיוס הרבנות, הבוקר, 14 באוגוסט 1953
- יהודה אידלשטיין, קושאנים על קברי צדיקים, הבוקר, 5 בנובמבר 1954
קישורים חיצוניים
- יהודה אידלשטיין, באתר "הר הזיתים"
- דוד תדהר (עורך), "יהודה אידלשטיין", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך יח (1969), עמ' 5432
- הפרופיל של יהודה אידלשטיין, באתר ג'ני
הערות שוליים
- ^ אלכסנדר אכר, העלייה הראשונה וראש השומרים שלה - להופעת הספר שהוקדש ליובל ה-70 של אברהם שפירא, המשקיף, 7 באפריל 1939
- ^ העיתונאי י. אידלשטיין הובא למנוחות, דבר, 16 באוגוסט 1981
- ^ "אברהם שפירא" ליהודה אידלשטיין, באתר של אהוד בן עזר
- ^ נתקבל במערכת, דבר, 5 בספטמבר 1939
- ^ נתקבל במערכת, דבר, 10 באוקטובר 1939
- ^ נתקבל במערכת, דבר, 15 בנובמבר 1939
- ^ קרית ספר, הארץ, 2 בפברואר 1940
- ^ אל תירא עבדי יעקב, באתר "הספרייה הלאומית"
