רבי יהודה משקוני
 | |
| קולפון כתב היד "נשלם זה הספר שהוא באור לפי' התורה מהא"ע ז"ל שעשה החכם הכולל הר' יהודה משקוני ז"ל והיתה השלמתו ביום רביעי עשרים יום לחדש אייר שנת נ"ר לרגלי בתלמסאן ואני הסופר... שלמה בר' יוסף זלמאטי זל"ע וכתבתי אותו אל החכם... ר' יהודה כלץ ס"ט". | |
| לידה |
1327 אוחריד, סרביה |
|---|---|
| פטירה | 1373 (בגיל 46 בערך) |
| מקום פעילות | מיורקה |
| תחומי עיסוק | פרשנות המקרא |
| רבותיו | רבי שמריה האיקריטי, רבי עובדיה המצרי |
| חיבוריו | אבן העזר - פירוש לפירוש האבן עזרא |
| בת זוג | מונה |
| אב | משה |
| צאצאים | נפטר ללא בנים |
רבי יהודה ליאון משקוני[1] היה תלמיד חכם נודד מתקופת הראשונים, מחבר פירוש אבן העזר על פירוש אבן עזרא לתורה.
ביוגרפיה
נולד למשה בערך ב-1327 באוחריד שבצפון מקדוניה[2] בנעוריו עזב את העיר בשביל "בקשת החכמה" והגיע לנגרופונטי - האי אוויה[3] שם למד מפי רבי שמריה בן אליה האקריטי, עם מותו של רבו ב-1345 בערך[4] הוא המשיך בנדודיו ועבר ב"מדינת ביריא" ב"אי קיאו", ב"אי קפרוס", ב"מדינת הצחוק" וב"מדינת לדיקיא" (אנ') שבאנטוליה.
בשלב זה של מסעו הוא פגש את פרשן האבן עזרא רבי עובדיה המצרי ולמד אצלו מדעי הטבע (בעיקר אסטרונומיה) וערבית, מהאזכור של רבו במהלך מסעות הללו נראה שפגשו באחת הערים האלו, אך מכיוון שמזכיר גם את מסעותיו למצרים יותר סביר שפגשו שם, ולאחר מכן המשיך במסעותיו.[5]
לאחר מכן המשיך למיורקה ולפרפיניאן שבדרום צרפת, תיאור מסעותיו של משקוני מסתיים בפרפיניאן אך הוא מספר שב-1370 הוא היה במרקש שבמרוקו, במיורקה נפגש עם רבי משה נרבוני.
בפירושו לפירוש האבן עזרא בחומש שמות הוא כותב שאת פירוש זה הוא כותב בב' בשבט ה'קכ"ב ומכאן שככל הנראה התחיל לכתוב את הביאור ב-1361. לפי שטר המכירה של ספרייתו של משקוני היא נמכרה ב-1377 שנתיים לאחר פטירת אשתו מונה שנפטרה שנתיים אחריו. עולה מכאן שהוא נפטר ב-1373. מוכר הספרייה היה בנה של אשתו מנישואים ראשונים ונראה שלא היו לו בנים. בספרייה היו 155 ספרים, חלק גדול מהם עסק ברפואה מה שמלמד שמשקוני היה רופא.
חיבוריו
- פירוש בשם אבן העזר לפירוש האבן עזרא לתורה, נדפס על ידי חיים קרייסל
- הקדמה ומבוא לספר יוסיפון נדפס חלקית בתוך קובץ אוצר טוב בעריכת אברהם ברלינר, ברלין 1878.[6][7]
משקוני כתב פירוש לשיר השירים שלא שרד, כמו כן הוא תכנן לכתוב ספרים בנושאי דקדוק, פרשנות, טעמי המצוות, זואולוגיה ועוד, ככל הנראה הוא לא הספיק לכותבם.
לקריאה נוספת
- חיים קרייסל, אבן העזר לר' יהודה משקוני, הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2020, 3 כרכים.[8]
הערות שוליים
- ^ בהקדמתו לספר יוסיפון הוא כותב את שמו כך: "אני יהודה המכונה ליאון בה"ר משה המכונה משקוני"
- ^ משקוני מתאר את העיר כשייכת לבולגריה אבל כבושה על ידי סרביה (העיר נכבשה ב-1344)
- ^ את המקום מכנה משקוני "האי אגריפון"
- ^ בפירושו לבראשית א ט הוא מספר שעזב את העיר בגיל 17
- ^ ראו: במבוא של קרייסל עמ' יד
- ^ על ההקדמה והמהדורה ראו: חיים הומינר, ספר יוסיפון ליוסף בן גוריון הכהן, ירושלים תשט"ז, עמ' 34-40
- ^ אברהם ברלינר (עורך), אוצר טוב, גיליון ב, תרל"ז-תרל"ח, עמ' יט והלאה, באתר היברובוקס;
- ^ הספר באתר מוסד ביאליק
