יהודה פאוזנר
 |
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
| |
| יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים. |
פרופ' יהודה פאוזנר (1910 – 17 בנובמבר[1] 1978) היה מנתח לב ישראלי, מייסד המחלקה הכירורגית של בית החזה והלב בבית החולים תל-השומר, ממייסדי הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב.
חייו ופועלו
יהודה בן משה פאוזנר נולד ב-1910 ברוסיה. הוא נישא לז'ניה (שיינה) לבית הורוביץ בלייז' שבבלגיה. ב-1936, לאחר שסיים שם את לימודי הרפואה, עלה לארץ ישראל.
עם עלייתו ארצה שימש כרופא ביישובי "חומה ומגדל" בדרומה של ארץ ישראל. במשך שנים עבד ככירורג בבית החולים בלינסון שם כיהן מאוחר יותר כמנהל המחלקה לכירורגית החזה והלב. ב-1948, בזמן שהותו בהשתלמות בארצות הברית, גויס על ידי פרופ' חיים שיבא ששכנעו לעבוד בתל השומר וכך נמנה עם מייסדי בית החולים שהוקם אז. בית החולים תל השומר שימש אז כבית חולים צבאי מרכזי, וכמנתח הראשי עמדה לפרופ' פאוזנר הזכות לטפל במאות ואלפי הפצועים שזרמו מזירות קרבות מלחמת השחרור של המדינה בהקמה.
בתל השומר שימש כמנהל המחלקה לכירורגיה הכללית ומאוחר יותר במקביל ייסד והקים את המחלקה הכירורגית של בית החזה הלב, שבראשותה עמד עד לפרישתו לגמלאות ב-1975. בשנות פעילותו הראשונות בבית החולים בלינסון טיפל בחולי שחפת ששרדו את השואה ונזקקו לניתוחי ריאות. בהמשך, לאחר השתלמויות בארצות הברית, בלונדון ובסטוקהולם התמקד בניתוחי לב שהיו אז בחיתוליהם. פרופ' פאוזנר היה ראש וראשון למנתחי הלב בישראל והיה חלוץ ניתוחי לב פתוח בימים בהם העולם הרפואי בישראל התייחס בחשדנות רבה לאפשרות של התערבות כירורגית בלב.
באותן שנים מרב זמנו נתון היה לתיקון כירורגי של מומים מולדים ונרכשים בהם הגיע להשגים רבים, כשגולת הכותרת הייתה ניסיונו הרב, והצלחותיו בקנה מידה עולמי בתיקון מומים מסתמיים לבביים. החולים שנותחו על ידו נהנו מתוצאות הניתוח עוד שנים רבות. בתחילת שנות השישים, עם התקדמות הכירורגיה הלבבית בעולם ותחילת עידן ניתוחי לב פתוח, מצא עצמו פרופ' פאוזנר בנסיעות השתלמות רבות, בעיקר בארצות הברית (השתלם גם אצל מייקל דבייקי ביוסטון), שם רכש מיומנות בשדה ניתוחי חדש זה. אז נכנס במלוא כוחו לניתוחים של החלפות מסתמים, תיקון כירורגי של מומים לבביים מולדים מורכבים וכו'. כל אותה עת ותמיד במקביל, המשיך לעסוק בכירורגיה טראומטית ואונקולוגית של בית החזה.
עם הקמת בית הספר לרפואה בתל אביב (תחילה כלימודים משנה רביעית לסטודנטים שהחלו ללמוד באירופה) הצטרף לצוות ההקמה בראשות פרופ' אנדרה דה-פריס, פרופ' שמואל שור ואחרים. פרופ' פאוזנר היה ממקימי הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, שימש כיו"ר ועדת ההוראה וכראש החוג לכירורגיה. בין תלמידיו נמנו רופאים רבים בעלי שם, ביניהם הפרופ' מוריס לוי, והד"ר יאיר ליברמן, שהתמנה למנהל מחלקת כירורגית חזה (ריאות) בשיבא (1978).
לזוג פאוזנר נולדו שלושה ילדים: יונתן (שנפטר כילד), דוד וחנה שהמשיכו בדרכו. ד"ר דוד פאוזנר, רופא נשים, לשעבר משנה למנהל אגף נשים ויולדות ומנהל מחלקת יולדות בבית החולים ליס. וד"ר חנה פאוזנר היא רופאה קרדיולוגית, לשעבר סגנית מנהל המערך הקרדיולוגי ואחראית היחידה לטיפול נמרץ לב בבית החולים מאיר.
פרופ' יהודה פאוזנר נפטר בנובמבר 1978.
קישורים חיצוניים
- פרופ׳ פאוזנר ליד מיטתו של משה דיין הפצוע.
- פרק מתוך ספרו של פרופ׳ יוסף שנקר.
- בית החולים 5 (תל-השומר) עד העברתו אל משרד הבריאות ב-1953, מאת דניאל נדב.
הערות שוליים
- ^ יהודה פאוזנר באתר חברה קדישא ת"א–יפו.
