חומה ומגדל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חומה ומגדל הוא כינוי לסדרת מבצעי הקמה של יישובים חקלאיים יהודיים מבוצרים בארץ ישראל בימי מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט (19361939) שנועדו לקבוע עובדות בשטח ולהרחיב את גבולות ההתיישבות העברית.

רקע

תל עמל בראשיתה
קיבוץ שער הגולן בבנייתו, מרץ 1937

החל מאפריל 1936 ועד לאוקטובר 1936 התחוללו מאורעות דמים כנגד היישוב היהודי בארץ ישראל, הותקפה התחבורה, הוצתו שדות ויערות ונגדעו עצים במטעים. מטרתם של מחוללי הפרעות הערבים היתה להפסיק את גידולו של הישוב היהודי ולמנוע את הפיכתו לכוח מכריע בארץ ישראל.

במאי 1936 החליטה ממשלת בריטניה לשגר לארץ “ועדה מלכותית”, בראשותו של לורד פיל (“ועדת פיל”). ועדה זו, שהגיעה לארץ בסתיו 1936, ניסתה להציע פתרון יסודי לבעיה הארצישראלית.

כתגובה לפרעות וכדי לקבוע עובדות בשטח, החליטו ראשי היישוב היהודי לפעול במהירות ליצירת רצף של יישובים בעיקר באותם אזורים, בעלי חשיבות אסטרטגית - ביטחונית, שאליהם לא חדרה עד כה ההתיישבות היהודית. וזה עוד לפני פרסום מסקנות ועדת פיל.

נרכשו אדמות בעמק בית שאן, בגליל העליון המזרחי (עמק החולה, הרי נפתלי ומדרונות הבשן). ב 1938 נרכשו אדמות חנותה (חניתה) ונעשו מאמצים לרכוש קרקעות באזור רמת מנשה ובאזורים נוספים. השיקולים בכל הרכישות האלה היו אסטרטגיים- ביטחוניים גם כאשר הקרקעות שנרכשו היו חסרות ערך מבחינה חקלאית. כשהמגמה לייצר רצף יישובים ולהרחיב את גבולות ההתיישבות העברית - המדינה היהודית העתידית.

מרעיון להגשמה -העלייה לקרקע

היישובים הוקמו במהירות (לרוב במהלך יום אחד), כשחומרי הגלם להקמת החומה, המגדל והצריפים הראשונים הוכנו מראש והובאו למקום הקמת היישוב. סיבת המהירות בהקמה: הצורך שבסוף היום הראשון יעמוד על תילו יישוב מוגן (הסיפור העממי כאילו ההקמה בתוך יום אחד נועדה לנצל את החוק העות'מאני שאין הורסים מבנה שיש לו גג אינו נכון בהקשר זה). גודל היישוב היה בדרך כלל קצת יותר מדונם אחד (35 על 35 מטר). החומה כפולת הדפנות, שהייתה מלאה בחצץ, ומגדל התצפית נתנו לדגם התיישבותי זה את שמו "חומה ומגדל". היישובים הוקמו כמעט ללא הפרעות מצד הערבים ועד מאי 1939 גם באישור שלטונות המנדט הבריטי. לאחר שהבריטים נמנעו החל ממאי 1939 מלתת אישורים, הוקמו היישובים גם ללא הסכמתם. רוב היישובים הוקמו באזורי ספר כדי לממש בעלות יהודית קיימת על הקרקע. היישובים היו מנותקים זה מזה ולכן נקודות תורפה חוברו באמצעות הקמת יישובים חדשים וסלילת דרכים לאורך רצועות הקשר - ה-N ההתיישבותי לאורכה של הארץ, חוזק כוח עמידתם העצמאי,[1] וכך הושגו מטרות מדיניות וביטחוניות שתרמו לאחר מכן לקביעת גבולות מדינת ישראל במסגרת תוכנית החלוקה. סיפורו של קיבוץ גינוסר הוא ייחודי בכך שמטרת הקמת החומה והמגדל הייתה, לפחות באופן חלקי, קביעת עובדה מוגמרת בפני אגודת פיק"א, בעלת הקרקע, ולא רק לצורך הגנה מפני ערבים[2].

היישוב הראשון שנבנה בשיטת "חומה ומגדל" הוא תל עמל.

מגדל הצופים


תיאור העלייה לעין גב אופייני למבצעי העלייה על הקרקע של חומה ומגדל[3]:

"הכנת המחנה נחלקה בין משקי העמק - גשר מכינה את המגדל ואת חדר האוכל, אפיקים את החומה, קבוצת כנרת את הצריפים ואנחנו את הגדר החיצונית, גדר החוטים וכל מה ששיך לחשמלאות ומסגרות. ערב העלייה באו חברינו מכל הארץ. באו הרבה אורחים מהסביבה הרחוקה והקרובה; באו גם נגרים מכפר גלעדי וטפסנים מגבעת חיים. עד שעה מאוחרת בלילה עבדו החברים במסגריה. החברות עבדו במטבח והכינו את האוכל ליום העלייה. בשעה שלוש, בעוד חושך, הכל היה מוכן לדרך. בשלושה אוטומובילים הגענו לאפיקים. לכאן התאספו אנשי הסביבה שהשתתפו בעליה. מסע הכיבוש, שתים עשרה מכוניות משא מלאות אנשים עמוסי משא והמון מכוניות קטנות עברו דרך מסדה ועין הקורא סבבו את צמח עד הגיעם לעין גב... כעבור רגעים מספר התחילה העבודה. ארבע מאות איש עבדו במהירות ובקצב. ...הטוריה גרפה את החצץ לתוך הפחים, מן הפחים נשפך החצץ לתוך שקים וסלים - והחומה הוקמה במהירות קדחתנית. השמש הלוהטת והזיעה הנגרת לא הפריעו בעד העבודה. ...מכוניות המשא מביאות בזו אחר זו חומרים וקירות הצריפים. ידיים נאמנות עובדות במהירות, והנה כבר הוקם המגדל והולכים ומקימים הצריפים לחדר האוכל. ...בשעה ארבע אחר הצהריים עמד המחנה על תלו בלב האדמ-ה השוממה, אשר זה מאות שנים לא ראתה ישוב יהודי. בשעות מספר הוקמה נקודת ישוב עברית חדשה."

המוסדות המיישבים

את הביצוע הוביל ארגון ההגנה, על פי הרעיון והתכנון של שלמה גור (גרזובסקי), שאומץ על ידי המוסדות המרכזיים של היישוב העברי: הסוכנות היהודית, קרן היסוד, הקרן הקיימת לישראל וההסתדרות. לקחו בו חלק בעיקר קיבוצים ותנועות מכל זרמי ההתיישבות: 12 יישובים מן הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, עשרה יישובים של הקיבוץ המאוחד, חמישה קיבוצים של חבר הקבוצות, שלושה יישובים של הקיבוץ הדתי, 13 מושבים של תנועת המושבים, תשעה יישובים של הנוער הציוני ושל מכבי הצעיר ויישוב אחד של תנועת בית"ר. כוחות נוטרים ואנשי ה"הגנה" אבטחו את העלייה על הקרקע.

תקופת חומה ומגדל - גרסאות

ב 10 בדצמבר 1936 עלה לקרקע קיבוץ ניר דוד (תל עמל) שהיה, כאמור, הראשון לשיטת "חומה ומגדל". חודש לאחריו עלה להתיישבות, על פי אותה מתכונת תוך העזרות בניסיון של ניר דד, קיבוץ השדה (שדה נחום).

יש מספר גרסאות לגבי משכה של תקופת חומה ומגדל, יש המגדירים אותה בין 1936 עד סוף 1939 ויש שמאריכים אותה עד מלחמת העצמאות[4]. יש המציינים את עמיר (29 באוקטובר 1939) כאחרון ברשימה[5]. ואחרים מציינים את תחילת מלחמת העולם השנייה, 1 בספטמבר 1939, כסיום תקופת חומה ומגדל[6], ויש הכוללים ברשימה גם את כפר ורבורג שנוסד ביום 31 באוקטובר 1939, החורג משני הכללים לעיל.

בעבר התעוררה מחלוקת לגבי זהות היישוב הראשון: כפר חיטים היה הראשון שעלה לקרקע אחרי הפסקה שחלה בהתיישבות מאז פרוץ המאורעות, אלא שהוא לא יישוב "חומה ומגדל" משום שמקימיו עלו למבצר שכבר היה קיים במקום.[7][8] [9] המחלוקת יושבה על ידי נציגי שני היישובים.[10]

מגדל הצופים

רשימת היישובים

רשימת יישובי "חומה ומגדל" לפי תאריך הקמתם:[11]

דגם ההתיישבות של חומה ומגדל המוצג באתר המשוחזר של תל עמל-ניר דוד במתחם גן השלושה
מבנה משוחזר של חומה ומגדל במוזיאון הפתוח בנגבה
מבנה משוחזר של חומה ומגדל בגדרה
מודל משוחזר של חומה ומגדל בתל עמל- ניר דוד, אוגוסט 2020
חניתה תחתית, 1938

”תֵּל-עָמָל, רִאשׁוֹנָה לְחוֹמָה וּמִגְדָּל....” כך הצהיר נתן אלתרמן בשירו ה"מגדל הראשון".

יישוב חומה ומגדל בעמק יזרעאל, צילום אווירי 1938
שחזור המגדל באתר המקורי של חניתה
שם היישוב תאריך ייסוד
1 תל עמל (ניר דוד) (קיבוץ) 10 בדצמבר 1936
2 שדה נחום 5 בינואר 1937
3 גינוסר 25 בפברואר 1937
4 מסדה 21 במרץ 1937
5 שער הגולן 21 במרץ 1937
6 בית יוסף 9 באפריל 1937
7 משמר השלושה 13 באפריל 1937
8 טירת צבי 30 ביוני 1937
9 בני ברית (מולדת) 4 ביולי 1937
10 עין השופט 5 ביולי 1937
11 עין גב 6 ביולי 1937
12 מעוז חיים 6 ביולי 1937
13 "שער הנגב", שמיקומו מדרום לגדרה נקרא אחר כך (כפר סאלד) ו(חפץ חיים)[12] 15 באוגוסט 1937
14 כפר מנחם 28 ביולי 1937
15 אושה 5 באוגוסט 1937
16 צור משה 13 בספטמבר 1937
17 חניתה 21 במרץ 1938
18 שבי ציון (מושב שיתופי) 13 באפריל 1938
19 שדה ורבורג 17 במאי 1938
20 רמת הדר 26 במאי 1938
21 אלונים 26 ביוני 1938
22 מעלה החמישה 17 ביולי 1938
23 תל יצחק 25 ביולי 1938
24 בית יהושע 17 באוגוסט 1938
25 עין המפרץ 25 באוגוסט 1938
26 מעין צבי 30 באוגוסט 1938
27 שרונה 16 בנובמבר 1938
28 גאולים 17 בנובמבר 1938
29 אילון 24 בנובמבר 1938
30 נווה איתן 25 בנובמבר 1938
31 כפר רופין 25 בנובמבר 1938
32 כפר מסריק 29 בנובמבר 1938
33 מסילות 22 בדצמבר 1938
34 גשר 13 באוגוסט 1939
35 דליה 1 במאי 1939
36 דפנה 3 במאי 1939
37 דן 4 במאי 1939
38 שדה אליהו 7 במאי 1939
39 מחניים 23 במאי 1939
40 שדמות דבורה 23 במאי 1939
41 שורשים (ננטש ב-1939) 23 במאי 1939
42 הזורעים 23 במאי 1939
43 תל צור 23 במאי 1939
44 כפר גליקסון 23 במאי 1939
45 מעפילים 23 במאי 1939
46 משמר הים (אפק) 28 במאי 1939
47 חמדיה 23 ביוני 1939
48 כפר נטר 26 ביוני 1939
49 נגבה 12 ביולי 1939
50 בית אורן 1 באוקטובר 1939
51 עמיר 29 באוקטובר 1939
52 כפר ורבורג 31 באוקטובר 1939

המגדל ומקורותיו בבניה המחנאית

המגדלים של מפעל "החומה ומגדל" היו מגדלים אותם ניתן היה להקים בקלות ולהרים בקלות. המגדלים הושפעו ממגדלים שנבנו במחנות מחנאות של תנועות הנוער. שמואל מסטצ'קין, עוד בטרם היותו אדריכל בשנת 1928, תכנן מגדל מחנאי בסיסי במחנה הנוער העובד ביער בן שמן. מגדל זה הוא פיתח למגדל מרשים בהרבה במחנה התנועה בהרי הכרמל בשנת 1934. את המגדל השני ראה ידידו שלמה גור, והוא היווה השראה למגדלי המבצע שאף בתכנונם השתתף מסטצ'קין במסגרת פעילותו בהגנה.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא חומה ומגדל בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ אלחנן אורן, ראשית האסטרטגיה הישובית, יד יצחק בן צבי, ירושלים, תשלח, עמ' 14-13
  2. ^ דויד שליו, אנשי החומות - 25 שנה ליישובי חומה ומגדל בעמק הירדן, דבר, 30 במאי 1962
  3. ^ אנו עולים, דבר, 18 באוגוסט 1937
  4. ^ רוני כוכבי-נהב, אתרים במחוזות הזכרון, ספרי יובל של קיבוצים, אתרים במחוזות הזכרון פרק שישי: סיפורים ומיתוס, יד טבנקין, 2006
  5. ^ כל מקום ואתר מדריך שלם להכרת הארץ, משרד הביטחון – ההוצאה לאור והוצאת כרטא 1980 עמ' 377
  6. ^ יהודה זיו, "חוות שנלר", טבע וארץ, ניסן אייר תשמ"ה, מרץ-אפריל 1985, כ"ז 3 (בסוף המאמר פסקה בשם "איפה השער לנגב?"), באתר סנונית
  7. ^ אלחנן אורן, תל-עמל - ראשונה לחומה ומגדל, מיוזמה למדיניות יישובית בתרצ"ו, הציונות כרך ד', 1975, עמ' 170 - 171
  8. ^ חיים גבתי, כרך א' (חלק ב'), פרק ה: תקופת העלייה החמישית / התיישבות "חומה ומגדל", 100 שנות התיישבות: תולדות ההתיישבות בארץ-ישראל, הקיבוץ המאוחד, 1981
  9. ^

    הויכוח בין תל-עמל לכפר חיטין, על זכות הראשונים בתקופת "חומה ומגדל", אינו במקומו, שכן לא התאריך הוא הקובע כאן - אלא השיטה הביטחונית – ארכיטקטונית. בתל-עמל התהפך גלגל ההתיישבות והרפיון פינה את מקומו לתנופה

    מרדכי נאור, "הישוב היהודי בשנת 1936, ימי חומה ומגדל, עידן 9, ירושלים 1987, עמ, 12
  10. ^ איזהו הישוב הראשון בהתיישבות חומה ומגדל?, מעריב 10.12.1986, עמ' 21
  11. ^ התשתית לרשימה אפרים ומנחם תלמי, לקסיקון ציוני, הוצאת מעריב, 1973
  12. ^ ראו במאמר של יהודה זיו לעיל
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0