יהודית דישון
| לידה | 1937 |
|---|---|
| פטירה | דצמבר 2025 (בגיל 88 בערך) |
| ענף מדעי | חקר הספרות העברית של ימי הביניים |
| תלמידי דוקטורט | שמואל רפאל, כרמלה סרנגה, רויטל רפאל-ויוונטה, גואטה אסתר, שקולניק מזל, פרסלר שרה, חוטר אסתר, פרידמן ריבה |
| בן זוג | מנחם דישון |
יהודית דישון (1937 – דצמבר 2025)[1] חוקרת, סופרת ישראלית ופרופסור מן המניין במחלקות לספרות עם ישראל ותנ"ך באוניברסיטת בר-אילן. הייתה דקאן הפקולטה למדעי היהדות, והאישה הראשונה שכיהנה בתפקיד דקאן באוניברסיטת בר-אילן.
ביוגרפיה
בנעוריה למדה בבית הספר הריאלי בחיפה במגמה לערבית.[2] תואר ראשון ושני למדה באוניברסיטה העברית בירושלים, ותואר שלישי למדה באוניברסיטת קולומביה בניו יורק, שבארצות הברית.[3]
קריירה ומחקר אקדמי
קריירה
בשנת 1967, הצטרפה יהודית דישון לצוות ההוראה במחלקות לתנ"ך וספרות עברית באוניברסיטת בר-אילן.[4] במהלך הקריירה כיהנה כראש המחלקה לספרות עם ישראל שלוש קדנציות, ושתי קדנציות כראש מכון קורצווייל לחקר הספרות העברית. שימשה ראש מדור ימי הביניים במחלקה לספרות עם ישראל, ותרמה לקידומו של תחום ימי הביניים במחלקה. היא יסדה את פורום ימי הביניים בפקולטה למדעי היהדות ועמדה בראשו. בין מטרותיו של הפורום היה קידום העשייה המחקרית על מגוון הדיסציפלינות שלה. בנוסף, עמדה בראש המפעל לחקר הסיפור העברי הימיביניימי ושימשה כעורכת שותפה לפרופ' אפרים חזן לסדרת הספרים "פרקי שירה", סדרה שמטרתה היה פרסום ברבים וההדרת טקסטים מגנזי השירה והפיוט של קהילות ישראל שלא נודעו ולא ראו אור.[3] בנוסף, פיתחה את תחום הלאדינו במחלקה לספרות עם ישראל.
דישון שימשה כפרופסור אורח באוניברסיטת קולומביה ובאוניברסיטת מרילנד בארצות הברית.
בשנת 2005 פרשה לגמלאות מאוניברסיטת בר-אילן.[2][5]
תחומי מחקר
מחקריה התפרשו על פני קשת רחבה של נושאים – ספרות המקרא על רקע תרבות המזרח הקדום, המשלים במקרא וספרות ימי הביניים.[3]במסגרת זו חקרה את יצירותיהם של יוסף אבן זבארה, יהודה אלחריזי ויוסף בן תנחום הירושלמי,[6] עסקה רבות בהתחקות אחר דמות האישה ומעמדה בתקופת ימי הביניים, לאור דמותה ביצירות מאותה תקופה.
חברות ותפקידים
יהודית דישון הייתה חברה בוועדות שונות של אוניברסיטת בר-אילן:
- יועצת הרקטור למעמד האישה
- יו"ר ועדת הסטטוס של האוניברסיטה
- חברה בוועדה לתואר השני
- חברה בוועדה לתואר שלישי
- חברה בוועדה המרכזת
- חברה בוועדת הספרים
- חברה בוועדת פרס פרס ניומן לחקר הספרות העברית (הודות למאמציה הועבר מארצות הברית לבר-אילן)[3]
- חברה בפרס עקביהו
ספרים
דישון ערכה וכתבה ספרים ופרסמה מאמרים רבים בתחום הספרות העברית בימי הביניים בכתבי עת מקצועיים בארץ ובחו"ל.
ספרי מחקר
- עורכים: יהודית דישון ואפרים חזן, סדרת פרקי שירה מבחר השירה והפיוט מגנזי ישראל, רמת גן: הוצאת אוניברסיטת בר-אילן, כרך א' (1990),[7] כרך ב' (1999),[8] כרך ג' (2003),[9] כרך ד' (2008).[9] (יזמה וערכה את הסדרה עם פרופסור אפרים חזן).
- עורכים: יהודית דישון ושמואל רפאל, כתב העת לאדינאר – מחקרים בספרות, במוזיקה ובהיסטוריה של דוברי הלאדינו, (כרכים א'–ד', יזמה וערכה עם פרופ' שמואל רפאל).
- עורכים: יהודית דישון ואפרים חזן, מחקרים בספרות עם ישראל ובתרבות תימן, רמת גן: הוצאת בר-אילן, תשנ"א-1991.
- ערוגות הבשמים ליוסף בן תנחום הירושלמי, באר שבע: הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2005.
- עורכים: יהודית דישון ורפאל שמואל, מטוב ספרד: מחקרים בשירה העברית בספרד ובשלוחותיה, ביקורת ופרשנות 39, רמת גן: הוצאת בר-אילן, תשס"ז.
- אשה טובה אישה רעה, ירושלים: הוצאת כרמל, תשס"ט-2009.
- חרוזים של חכמה: הגות מוסר ושעשועים בספר תחכמוני ליהודה אלחריזי, רעננה: הקיבוץ המאוחד, תשע"ב-2012.
- הרופא והשד: מהדורה מדעית של 'ספר השעשועים' ליוסף בן מאיר אבן זבארה, לוד: הוצאת מכון הברמן, 2018.
- עורכות: יהודית דישון, מאיה אגמון-פרוכטמן, ספורים מופלאים מיומנו של נוסע, מאוצר הסיפורים של תרבות ישראל בימי הביניים, ירושלים: הוצאת צור אות, 2020.
ספרי ילדים
- עיבוד סיפורים לילדים מספרות ימי הביניים שיצאו לאור הצפרדע הקנאית הארנבת הפקחית: ועוד סיפורים מאוצר המשל העברי, תל אביב: הוצאת עם עובד, 1979 (עיבוד סיפורים לילדים מספרות ימי הביניים שיצאו לאור).
- עורכות: יהודית דישון, מאיה אגמון-פרוכטמן, תעלולי חבר הקיני, עיבוד סיפורים לילדים מתוך ספר תחכמוני ליהודה אלחריזי, קריית גת: הוצאת קוראים, תשס"ו-2006.
- עורכות: יהודית דישון ומאיה אגמון-פרוכטמן, מעשיות חכמות על אנשים ועל חיות: סיפורים מתוך ספר שעשועים מאת יוסף אבן זבארה, בן-שמן: הוצאת מודן, 2010.
- יהודית דישון ומאיה אגמון-פרוכטמן, משלים על שועלים ועל חיות אחרות, ספורים מתוך משלי שועלים מאת ברכיה הנקדן, בן-שמן: הוצאת מודן, 2016.
הוקרה
- אפרים חזן, שמואל רפאל (עורכים), מחברות ליהודית: קובץ מחקרים מוגש לפרופ' יהודית דישון, רמת-גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשע"ג-2012.
חיים אישיים
יהודית דישון הייתה נשואה לאל"ם ד"ר מנחם דישון (נפטר ב-2016) שהיה מפקד ממר"ם ולהם בת יחידה – הפסיכולוגית ד"ר מרים דישון ברקוביץ, חברת סגל בקריה האקדמית אונו, וחתנה פרופ' ריצ'רד ברקוביץ מהמחלקה לפיזיקה באוניברסיטת בר-אילן.
קישורים חיצוניים
- מידע על יהודית דישון בקטלוג הספרייה הלאומית
- רשימת ספרים ופרסומים של יהודית דישון, באתר כותר
- הספרים של יהודית דישון, באתר "סימניה"
הערות שוליים
- ↑ המחלקה לספרות עם ישראל מודיעה בצער על פטירתה של פרופ' אמריטה יהודית דישון ז"ל, ראשת המחלקה לשעבר, דיקנית הפקולטה למדעי היהדות לשעבר וחוקרת ספרות ימי הביניים. יהי זכרה ברוך | המחלקה לספרות עם ישראל, באתר אוניברסיטת בר-אילן
- ^ 2.0 2.1 מחברות ליהודית: קובץ מחקרים מוגש לפרופ' יהודית דישון, באתר כותר
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 אפרים חזן, שמואל רפאל (עורכים), מחברות לספרות, קובץ מאמרים מוקדש לפרופ' יהודית דישון, רמת גן: בר אילן, תשע"ג, עמ' 9
- ↑ העלאות ומינויים באוניברסיטת בר־אילן | דבר | 1 ספטמבר 1967 | אוסף העיתונות, באתר הספרייה הלאומית
- ↑ דישון יהודית | המחלקה לספרות עם ישראל, באתר אוניברסיטת בר-אילן
- ↑ בנו של תנחום בן יוסף הירושלמי
- ↑ פרקי שירה: מגנזי השירה והפיוט של קהילות ישראל מאת יהודית דישון, 1990
- ↑ פרקי שירה מגנזי השירה והפיוט של קהילות בישראל כרך ב, באתר Booksefer
- ^ 9.0 9.1 פרקי שירה - כרך ג', באתר הוצאת אוניברסיטת בר-אילן
יהודית דישון42350300Q115965240