יהודי מנוחין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יהודי מנוחין
יהודי מנוחין עם המלחין והמנצח היידמארו קונואה 1951
יהודי מנוחין עם המלחין והמנצח היידמארו קונואה 1951
יהודי מנוחין
בצלאל שץ מצייר דיוקן של מנוחין, אמצע שנות ה-50
מנוחין, 1976

יהודי מנוחיןאנגלית: Yehudi Menuhin;‏ 22 באפריל 1916 - 12 במרץ 1999) היה כנר, ויולן ומנצח יהודי, יליד ארצות הברית, שרוב הקריירה שלו כמבצע עברה עליו בממלכה המאוחדת. היה תלמידם של לואיס פרסינג'ר, ג'ורג'ה אנסקו ואדולף בוש, ונחשב לאחד מגדולי הכנרים במאה ה-20.

חייו

ילדות ונעורים

מנוחין, בן 15, עם המנצח ברונו ולטר, ברלין, 1931

יהודי מנוחין נולד בעיר ניו יורק להורים יהודיים. אחיותיו היו הפסנתרנית חפציבה מנוחין והפסנתרנית, הציירת והמשוררת ילטה מנוחין. אביו, משה מנוחין, היה נצר לרבי שניאור זלמן מלאדי, שנולד בעיר גומל שברוסיה הלבנה, היה בוגר המחזור הראשון של הגימנסיה העברית "הרצליה" בתל אביב ונודע בדעותיו האנטי-ציוניות. אמו הייתה מרותה בת חיים נחום שור, שהיה שוחט בשכונת נווה צדק. באוקטובר 2004 סיפר מגזין "ניו אינטרנשיונליסט" את סיפורו של יהודי מנוחין על הדרך שבה קיבל את שמו:

הורי, שחיפשו דירה למגוריהם, מצאו בשכונה דירה במרחק הליכה מן הפארק. בעלת הבית, שליוותה אותם בצאתם אחרי שראו את הדירה, אמרה: 'תשמחו לדעת, שאינני מקבלת יהודים.' הזוג הבהיר לבעלת הבית האנטישמית את טעותה, סילק ידיו מן הדירה ומצא לו אחרת, אבל רישומה של האמירה נותר בעינו. בדרכם הביתה נדרה אמי נדר. תינוקה שלא בא עוד לעולם יישא תווית, שתכריז על מוצאו לעולם ומלואו. הוא ייקרא 'יהודי'.

מנוחין התחיל ללמוד נגינה בכינור בגיל שלוש, אצל הכנר זיגמונד אנקר. הופעתו הראשונה ככנר סולן הייתה בגיל שבע, עם התזמורת הסימפונית של סן פרנסיסקו. בהמשך למד אצל המלחין והכנר הרומני ג'ורג'ה אנסקו. בשנים הבאות ערך כמה הקלטות עם אחותו חפציבה.

קריירה בינלאומית

יהודי מנוחין ניגן לפני חיילי בעלות הברית בתקופת מלחמת העולם השנייה ויצא עם המלחין בנג'מין בריטן לנגן לאסירי מחנה הריכוז ברגן-בלזן, אחרי השחרור באפריל 1945. הוא חזר לגרמניה בשנת 1947 לבצע מוזיקה בניצוחו של וילהלם פורטוונגלר כמחוות פיוס, והיה המוזיקאי היהודי הראשון שחזר לגרמניה אחרי השואה. בכך שניגן עם פורטוונגלר, עזר מנוחין לשיקום שלו לאחר המלחמה – עד שהחל לשתף פעולה עם מנוחין היה פורטוונגלר מוקצה מחמת מיאוס בשל עברו הנאצי. באותה שנה נשא את דיאנה גולד, שהייתה לאשתו השנייה.

בשנת 1956 יסד יהודי מנוחין את פסטיבל מנוחין גשטאד שבשווייץ. פסטיבל שחגג בשנת 2006 את 50 שנות קיומו.

בשנת 1962 הקים את בית ספר יהודי מנוחין בסטוק ד'אברנון, סארי, אנגליה. באותה תקופה בערך ייסד את תוכנית המוזיקה ב"בית הספר נואבה" בהילסבורו, קליפורניה.

ב-1965 קיבל תואר אבירות לשם כבוד.

יוגה כמכשיר עזר

אחרי שביסס את הצלחתו המוקדמת על ביצועים שופעים ועתירי רומנטיקה, התנסה מנוחין בקשיים פיזיים ואמנותיים, שנבעו מעומס עבודה מופרז בשנות המלחמה ומהכשרה מוקדמת בלתי ממוקדת. משטר קפדני של תרגול ולימוד, בשילוב מדיטציה ויוגה, עזר לו להתגבר על רבות מבעיות אלה והוא המשיך לנגן עד גיל מתקדם ועשה לו שם בפרשנות מעמיקה, באיכות מחמירה וקפדנית. כשהחל לבסוף להקליט, התפרסם בכך, שהיה מתאמן ביצירות מוזיקליות בדרך של פירוק פסוקים ובנייתם מחדש מצלילים בודדים, בזה אחר זה.

בשנת 1952 פגש מנוחין את היוגי רב-ההשפעה ב. ק. ס. איינגר והתיידד עמו. מנוחין ארגן לאיינגר הוראה מחוץ לגבולות ארצו, בלונדון, בשווייץ, בפריז ועוד. לאנשים רבים במערב הייתה זו ההזדמנות הראשונה להיחשף ליוגה.

קריירה מאוחרת

במהלך שנות ה-80 הקליט מוזיקת ג'אז עם סטפן גרפלי ומוזיקה מן המזרח הרחוק עם נגן הסיטאר הגדול ראווי שנקר. בשנת 1985 קיבל אזרחות בריטית ומכאן ואילך היה זכאי להיקרא "סר יהודי", שכן תואר האבירות שלו לא היה עוד לשם כבוד בלבד. בשנת 1993 קיבל תואר לורד לימי חייו, כברון מנוחין מסטוק ד'אברנון במחוז סארי.

ב-1991 קיבל את פרס וולף.

לורד מנוחין מת בברלין לאחר מחלה קצרה, מסיבוכים של דלקת הסימפונות.

מנוחין הותיר אחריו ארבעה ילדים - קרוב וזמירה (שהייתה נשואה לפו צונג) מאשתו הראשונה נולה ניקולס (בתו של תעשיין אוסטרלי), שממנה התגרש, ושני בנים מאשתו השנייה דיאנה גולד, ג'רארד וג'רמי, פסנתרן.

עובדות היסטוריות

בין תלמידיו נמנו נייג'ל קנדי והוויולן ההונגרי סאבה ארדלי.

מנוחין זקף לזכותו של הפילוסוף היהודי-גרמני קונסטנטין ברונר הענקת "מסגרת תאורטית, שאליה אני יכול להכניס את האירועים וההתנסויות שבחיי" (שיחות עם מנוחין: 32-34).

טענה שאפשר לחלוק עליה היא, שהכינור המפורסם ביותר של מנוחין הוא "לורד וילטון", כינור גוארנרי דל ג'זו, שנבנה בשנת 1742.

כמו כן בשנת 1950 רכש מנוחין כינור סטרדיוואריוס משנת 1714 הידוע בכינויו "סוייל" Soil הנחשב לכינור הטוב ביותר של סטרדיווריוס ובשנת 1986 נרכש הכינור על ידי הכנר יצחק פרלמן ומשמש אותו עד היום.

בשנת 1990 ניתן לו פרס גלן גולד היוקרתי, לאות הוקרה והכרה במפעל חייו, וב-1991 זכה בפרס וולף באמנות.

בשנת 1996 תמך מנוחין יחד עם הצייר דן רובינשטיין בבית החולים משגב לדך בירושלים לרכישת מכשירים לפגייה.

זמן קצר לאחר מותו, רכשה האקדמיה המלכותית למוזיקה את ארכיב יהודי מנוחין, אחד האוספים המקיפים ויקרי הערך ביותר שנוצרו אי פעם בידי מוזיקאי יחיד.

בנובמבר 2005 פוטר בנו, ג'רארד, ממשרתו כיושב ראש עמותת יהודי מנוחין על דעות נאו נאציות לכאורה.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים


עץ משפחת שניאורסון, ענף זלמנסון-מנוחין


 
 
 
 
 
לוי יצחק
מברדיטשוב
[א]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שניאור זלמן
מלאדי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דובעריש
 
 
מאיר[ב]
 
לובה תרצה[ג][א]
 
דובער שניאורי
 
 
 
 
 
 
 
 
דבורה לאה אלטשולר[ד]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לוי יצחק
 
 
אליעזר[ב]
 
 
יקותיאל זלמן וואלעס[א][ה]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
דבורה לאה טברסקי[ו]
 
 
שרה[ב]
 
 
 
 
 
ביילא וואלעס[ז][א]
 
חיה מושקא שניאורסון (אנ') [ח]
 
מנחם מנדל
שניאורסון (צ"צ)
[ט]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מנחם נחום שניאורסון[י]
 
שרה פרידא[י]
 
 
 
 
 
לוי יצחק זלמנסון[י"ב]
 
 
 
פריידא שניאורסון[י"ג]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
בתיה טברסקי[י"ד]
 
מרדכי דובער טברסקי[י"ד]
 
חנה שניאורסון[ט"ו]
 
יוסף יצחק
שניאורסון (אוורוטש)
 
 
 
 
דבורה לאה זלמנסון[ט"ז]
 
 
 
 
ישראל נח שניאורסון[י"ז]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
משה חיים יהושוע
טברסקי-שניאורסון[י"ח]
 
 
 
 
 
מרדכי שניאור זלמן שניאורסון[י"ט]
 
פערעל שניאורסון[כ]
 
שניאור זלמנסון[כ"א]
 
פרלה דבורה זלמנסון[כ"ב]
 
יהודה לייב מנוחין[כ"ד]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
רבקה
 
אחד העם
 
שרה ליבא[כ"ה]
 
יצחק אייזיק מנוחין[כ"ה]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שמואל יוסף פבזנר
 
לאה
 
שלמה גינוסר
 
 
 
משה מנוחין[כ"ו]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מקורות בהערות [כ"ז] [י"א]
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יהודי מנוחין
 
חפציבה מנוחין
 
ילטה מנוחין
 
- עץ זה מרכז את צאצאיה המפורסמים של משפחת שניאורסון ענף זלמנסון-מנוחין או חוליה המקשרת בין דורות, ואת סבי המשפחה
- להרחבה על סבי המשפחה ראו בעץ שושלת חב"ד, ליתר הרחבה ראו בעץ הראשי של משפחת שניאורסון
- העץ מראה גם את קשרי החיתון של משפחת שניאורסון צאצאי בעל התניא, עם צאצאי רבי לוי יצחק מברדיטשוב, מקראה:
צאצאי שניאור זלמן מלאדי
 
צאצאי לוי יצחק מרדיטשוב
 
צאצאים משותפים
 

הערות:
  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 עמוד 100 בספר הצאצאים, קטע 16 | קיצור תולדות חב"ד, עמוד 99 | תולדות חב"ד ברוסיה הצארית עמודים כ"ג - כ"ה
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 תולדות חב"ד ברוסיה הצארית, עמודים כ"ג-כ"ה
  3. ^ אשת יוסף בונים
  4. ^ פריט Q29348543 בוויקינתונים
  5. ^ ראו אודות חתונתם בתולדות חב"ד ברוסיה הצארית, עמודים כ"ג-כ"ה | צילום מצבתו מופיע כאן | קישור נוסף
  6. ^ פריט Q89438038 בוויקינתונים. בעלה: יעקב ישראל טברסקי
  7. ^ ייתכן ששמה היה רבקה. ראה תולודות חב"ד ברוסיה הצארית עמודים כ"ג-כ"ה
  8. ^ עמוד 100 בספר הצאצאים קטע 17
  9. ^ עמוד 104 בספר הצאצאים קטע 31 ובעמודים שאחריו
  10. ^ 10.0 10.1 מספר 13 בספר הצאצאים. ובעמוד זה | לצאצאים נוספים של מנחם נחום ראה בעץ המרכזי ובענף טברסקי ובהערות אצלו בשניהם
  11. ^ 11.0 11.1 11.2 מכתבו של הרבי מליובביץ' למשה מנוחין (מנחם מנדל שניאורסון, אגרות קודש, כרך ג, אגרת תקפח, באתר ספריית ליובאוויטש, ‏כ"ו ניסן תש"י).
  12. ^ עמוד 133 בספר הצאצאים קטע 38 | בטעות כתוב בספר הצאצאים ששם משפחתו "שניאורסון", אך שם משפחתו היה "זלמנסון", כמובא בהערה זו:[י"א] ולהלן | על קביעת שם המשפחה שלו ושל אחיו "זלמנסון" (על שם אביהם), ראו: תולדות חב"ד ברוסיה הצארית, עמוד כ"ג, הערה 101
  13. ^ עמוד 134 בספר הצאצאים קטע 40.
  14. ^ 14.0 14.1 מספר 35 בספר הצאצאים
  15. ^ פריט Q89360649 בוויקינתונים
  16. ^ עמוד 161 בספר הצאצאים קטע 49
  17. ^ עמוד 136 בספר הצאצאים קטע 44 | שאר ילדיו מופיעים בעץ המרכזי של משפחת שניאורסון | בהערה דלהלן, כתוב באופן ברור ומסודר לגבי בתו שהייתה מאשתו פריידה:[י"א] | מלבד בת זו המופיעה כאן בעץ – לא ידוע מי הייתה אמם של שאר הילדים. כמפורט בעץ המרכזי ובעץ האדמו"רים המצוינים בסוף עץ זה.
  18. ^ פריט Q89230836 בוויקינתונים
  19. ^ מספר 123 בספר הצאצאים, עמוד 173 | ראה אודותיו: מבית הגנזים, שד"ב לוין, תש"ע, הוצאת קה"ת, מסת"ב 978-0-8266-0657-0 עמודים רמו-רמז
  20. ^ מספר 137 בספר הצאצאים, עמוד 198
  21. ^ עמוד 198 בספר הצאצאים קטע 135
  22. ^ עמוד 172 בספר הצאצאים קטע מס' 117.
  23. ^ יש דעות שהוא גם היה צאצא של לוי יצחק מברדיטשוב. אך לא ידוע כיצד. כמו כן בתו ליבא לאה התחתנה עם משפחת שניאורסון, ראועץ משפחת שניאורסון ענף ברוך שלום
  24. ^ פריט Q88731308 בוויקינתונים[כ"ג]
  25. ^ 25.0 25.1 עמוד 215 בספר הצאצאים קטע מס' 288
  26. ^ עמוד 293 בספר הצאצאים קטע מס' 609
  27. ^ נוסף על כל מה שכתוב בהערות במקומו, יסוד העץ לקוח מ:ספר הצאצאים, שמואל אלעזר הלפרין, תשמ"א

הערות שוליים


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0