יואח בן אסף
יואח בן אסף[1] היה מזכירו של המלך חזקיהו. המושג "מזכיר" בהקשר זה, פירושו המזכיר למלך[2] איזה משפט צריך לידון עכשיו[3], או האחראי על ספר הזכרונות המלכותי[4].
השם יואח נפוץ בקרב שמות הלויים.[5] השם יואח נזכר בתנ"ך גם בתפקיד שוער.[6]
אזכורים בתנ"ך
יואח מופיע בספרים מלכים וישעיה[7], כאחד מבכירי ממלכת כחזקיהו. יחד איתו הגיעו גם אליקים בן חלקיהו אשר היה הממונה על בית המלך, ושבנא הסופר, אשר הגיעו להקשיב לדברי שליחו של סנחריב רבשקה[8], שהגיע לרפות את ידי העם ממלחמה בסנחריב, ולשכנע אותם להיכנע ללא קרב[9]. יואח וחבריו שומעים את תחילת דברי רבשקה שנאמרו ביהודית (שפתם של תושבי ממלכת יהודה)[10], ומבקשים ממנו לדבר אליהם בארמית, כדי שלא יבינו ויפחדו העם שבירושלים שהקשיבו לשיחה הקשה[11]. רבשקה עונה להם בהתרסה כי דבריו כלל אינם מכוונים אליהם- שרי הממלכה, אלא אל העם הנמקים ברעב מבעד לחומת ירושלים, וממשיך לדבר ביהודית, מגביר את קולו ומסיים את נאומו[12]. כשמסיים רבשקה את נאומו, שותקים יואח וחבריו על פי ציוויו של המלך חזקיהו, ובאים אל המלך בבגדים קרועים[13][14].
תפקידו
מזכיר הוא תוארו של אחד מהשרים בחצרות המלכים דוד, שלמה ומלכי יהודה. התואר מזכיר בא ברשימות השרים אצל דוד מיד לאחר שר הצבא ואילו בתקופת מלכות שלמה הוא מופיע רביעי. בתקופתם של דוד ושלמה שירת בתפקיד יהושפט בן אחילוד ובתקופת יאשיהו שירת בתפקיד זה יואח בן יואחז.
לדעת משה צבי סגל היה המזכיר ממונה על כתיבת הזכרונות את אירועי הממלכה. כך גם בתרגום יונתן: ”ממנא על דכרניא”. אחרים סוברים כי תפקידו היה להזכיר למלך את סדר היום כדוגמת MAGISTER MEMORIAE ברומא העתיקה.[15]
קישורים חיצוניים
- השרים העיקריים בחצר המלך ותפקידיהם: המזכיר מחברים: פרופ' יצחק אבישור; פרופ' מיכאל הלצר. אתר מטח.
הערות שוליים
- ^ ספר מלכים ב', פרק י"ח, פסוק כ"ו: "יואח"; ספר מלכים ב', פרק י"ח, פסוק י"ח: "יואח בן אסף".
- ^ שכיהן בעת הקדומה גם כדיין, ראו משפט שלמה
- ^ רש"י ספר מלכים ב', פרק י"ח, פסוק כ"ו
- ^ ראו כעין זה במגילת אסתר, פרק ו', פסוק א'
- ^ מיכאל קוכמן, עולם התנ"ך: דברי הימים א', תל אביב, דוידזון עתי, 1996, ע"מ 254.
- ^ ספר דברי הימים א', פרק כ"ו, פסוק ד'.
- ^ ספר ישעיה, פרק ל"ו, פסוקים ג'-כ"ב וכן ספר מלכים ב', פרק י"ח, פסוק ל"ז
- ^ על פי הכתוב בספר מלכים השרים שנשלחו היו, תרתן, רב-סריס ורבשקה. בספר ישעיה מופיע הסיפור כמעט כהעתק מושלם של זה שבירמיה אך בו מופיע רק רבשקה כשליחו של סנחריב. בנוסף בספר ירמיה בהמשך השיח של שליחי סנחריב לאנשי ירושלים, מופיע רק רבשקה ולא תרתן ורב-סריס. בשל סיבות אלו נכתב במדרש (סדר עולם[דרוש מקור]) כי בנקודת זמן זו, אכן רק רבשקה נשלח, ותרתן ורב-סריס נשלחו בשנית על ידי סנחריב לאחר זמן, כששמע שתרהקה מלך כוש בא להילחם בו, ויצא לקדם אותו במלחמה, אך רצה שחזקיה לא יחשוב שברח או נכנע, אלא רק הלך לזמן מוגבל ויחזור להילחם בו (רש"י ספר מלכים ב', פרק י"ט).
- ^ ספר ישעיה, פרק ל"ו, פסוק ט"ז וכן כל הפרק
- ^ חז"ל אומרים שרבשקה היה יהודי מומר ולכן ידע שפה זו
- ^ חז"ל אומרים שחשבו יואח וחבריו, שרבשקה על אף חובתו לקיים את צו סנחריב, כיהודי מומר ירחם על עמו שממנו בא, ולא יפחידם ללא צורך
- ^ ספר ישעיה, פרק ל"ו, פסוקים י"א-י"ג
- ^ ספר ישעיה, פרק ל"ו, פסוק כ"ב
- ^ קריעת הבגדים נעשתה על פי חז"ל בגלל ששמיעת גידופים כלפי ה' מחייבת קריעת בגדים, וכך נהג גם חזקיהו כשסיפרו לו על דברי רבשקה (ספר ישעיה, פרק ל"ז, פסוק א')
- ^ משה צבי סגל, ספרי שמואל, ירושלים, קריית ספר, 1987, ע"מ רצ.
