שבנא
שֶׁבְנָא הוא אישיות מהתנ"ך הנזכרת בספר מלכים ב', פרק י"ח, פסוק י"ח ובספר ישעיה בפרקים כ"ב ול"ו. הוא היה ממונה על הבית בימי חזקיהו המלך.[1] לאחר מכן הורד לדרגת סופר. כתיב שמו מופיע בספר מלכים כשֶׁבְנָה.
שמו ומוצאו
השם שבנא אינו ברור. ייתכן כי הנביא ישעיהו נוקט לשון מזלזלת בשבנא: מַה-לְּךָ פֹה וּמִי לְךָ פֹה.[2] ישעיה הנביא מכנה אותו בנבואתו בזלזול ”הַסֹּכֵן הַזֶּה” וכהסבר לכך מובא בגמרא, בשם רבי אלעזר, מובא, ששבנא היה "בעל הנאה" כלומר אדם גס ומושחת שעבר על איסורי עריות[3].
יש הסוברים כי שמו אינו מעיד על מוצאו. בספר דברי הימים א', פרק ט"ו, פסוק כ"ד מופיע השם שבניהו, אשר גם מופיע על חותמות, שנמצאו בחפירות ארכאולוגיות באזור מדבר יהודה. חותמות אלו תוארכו לזמנו של ישעיה.[4] בכפר השילוח נתגלתה מערת קבורה ובכתובת הרשומה במערה נכתב: '...יהו אשר על הבית'. ההשערה היא כי במקור נכתב שם "שבניהו", ואם כן, ייתכן כי ממצא זה מעיד על הכתוב בו מטיח ישעיה בשבנא את דבריו: מַה-לְּךָ פֹה וּמִי לְךָ פֹה, כִּי-חָצַבְתָּ לְּךָ פֹּה קָבֶר; חֹצְבִי מָרוֹם קִבְרוֹ, חֹקְקִי בַסֶּלַע מִשְׁכָּן לוֹ.[5] רד"ק בעקבות הכתוב בישעיהו, מוסיף כי: "לפי שלא היה מתושבי העיר נשאו לבו לקשור קשר ולהסגיר את העיר למלך אשור, והנביא אומר לו: "מה לך פה" מה עסק יש לך בהעיר הזאת, אינה ארץ מולדתך, "וּמִי לְךָ פֹה" (ספר ישעיה, פרק כ"ב, פסוק ט"ז) איזו אח או קרוב יש לך בעיר הזאת, שאתה עושה דברים כאלה."
ישנו חותם שבו נכתב "שבניו עבד עזיו" ההשערה היא שמדובר על אותה דמות. לפי האותוגרפיה שם זה מצביע על מוצאו הצפוני של שבניו. ממצא זה עשוי לרמוז ששבניו היה פקיד מממלכת ישראל שהצטרף לפקידות ממלכת יהודה עוד בימי עוזיהו והתקדם לדרגת אשר על הבית.[6]
השם שבניהו מופיע גם בחותמות שנמצאו בחפירות ארכאולוגיות באזור מדבר יהודה. חותמות אלו תוארכו לזמנו של ישעיה.[7] בכפר השילוח נתגלתה מערת קבורה ובכתובת הרשומה במערה נכתב: '...יהו אשר על הבית'. ייתכן כי ממצא זה מעיד על הכתוב בו מטיח ישעיה בשבנא את דבריו: מַה-לְּךָ פֹה וּמִי לְךָ פֹה, כִּי-חָצַבְתָּ לְּךָ פֹּה קָבֶר; חֹצְבִי מָרוֹם קִבְרוֹ, חֹקְקִי בַסֶּלַע מִשְׁכָּן לוֹ.[8] רד"ק בעקבות הכתוב בישעיהו, מוסיף כי: "לפי שלא היה מתושבי העיר נשאו לבו לקשור קשר ולהסגיר את העיר למלך אשור, והנביא אומר לו: "מה לך פה" מה עסק יש לך בהעיר הזאת, אינה ארץ מולדתך, "וּמִי לְךָ פֹה" (ספר ישעיה, פרק כ"ב, פסוק ט"ז) איזו אח או קרוב יש לך בעיר הזאת, שאתה עושה דברים כאלה." בגמרא, בשם רבי אלעזר, מובא, ששבנא היה בעל הנאה.[9]
תוספות[10] מציע שהיו שני שבנא, אחד רשע ואחד צדיק, אם כי מסקנתו שהיה אחד.
תפקידו
על תפקידו של שבנא נחלקו במדרש[11] יש אומרים שהיה כהן גדול ויש אומרים שהיה אמרכל, והיה גם ממונה על האוצרות[12] ולאחר שמרד בחזקיה המלך הורד לתפקיד סופר המלך[13], בתנ"ך מוזכרים שמונה אישים אשר נשאו את התואר "סופר".[14] משרה זו הייתה מוגבלת רק ליודעי קרוא וכתוב. לנושא תפקיד זה היה תפקיד חשוב בארמון המלוכה.[15] ידיעת רזי הכתיבה בעברית לא הייתה קשה כמו ידיעת קרוא וכתוב באכדית. הסופרים שמשו בגלל ידיעותיהם במשרות ניהוליות ומדיניות.
המשלחת אל סנחריב
שבנא מוזכר במלכים ב', י"ח, כמי שנשלח לקדם את בואו של רבשקה ביחד עם אליקים בן חלקיהו ויואח בן אסף. ביחד הם ביקשו מרבשקה כי ידבר ארמית ולא יהודית. רבשקה בוחר לדבר בשפת המקום. חז"ל (סנהדרין כ"ו ע"א) גרסו כי שבנא שיתף פעולה עם אשור במסירת ירושלים ביד סנחריב. מדרש תהילים מבאר את הכתוב כך "רבי ברכיה בשם רב אבא אומר זה שבנא ויואח, שעשו איגרת ותחבוה בחץ בעד החלון ופשטוה לסנחריב, וכתבו בה חזקיה וישעיהו אינן מניחין אותנו להשלים עמך. לירות במו אופל לישרי לב, לשני ישרי לב, לחזקיה ולישעיהו. כי השתות יהרסון צדיק מה פעל. אם הצדיקים שהשתיתו עולמך, כדכתיב וצדיק יסוד עולם (ספר משלי, פרק י', פסוק כ"ה), ועמדו הרשעים ופיגרו אותם, צדיק העולם הוא". לעומת אליקים ויואח המוזכרים בתפקידיהם, יוסף בן מתתיהו לא מוסר פרטים על תפקידו, אלא רק את שמו.[16]
נבואת ישעיה על שבנא
ה' מצוה את ישעיה ללכת לשבנא, ולגעור בו על זה שחושב שהוא בעלים על העיר ירושלים, ורוצה להסגיר אותה ביד מלך אשור, ומנבא עליו שיגלה לעיר אחרת ושמה ימות, ואליקים בן חלקיהו יהיה בתפקיד במקומו
כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ה' צְבָאוֹת לֶךְ-בֹּא אֶל-הַסֹּכֵן הַזֶּה עַל-שֶׁבְנָא אֲשֶׁר עַל-הַבָּיִת. מַה-לְּךָ פֹה וּמִי לְךָ פֹה כִּי-חָצַבְתָּ לְּךָ פֹּה קָבֶר; חֹצְבִי מָרוֹם קִבְרוֹ חֹקְקִי בַסֶּלַע מִשְׁכָּן לוֹ הִנֵּה ה' מְטַלְטֶלְךָ טַלְטֵלָה גָּבֶר וְעֹטְךָ עָטֹה. צָנוֹף יִצְנָפְךָ צְנֵפָה כַּדּוּר אֶל-אֶרֶץ רַחֲבַת יָדָיִם שָׁמָּה תָמוּת וְשָׁמָּה מַרְכְּבוֹת כְּבוֹדֶךָ--קְלוֹן בֵּית אֲדֹנֶיךָ. וַהֲדַפְתִּיךָ מִמַּצָּבֶךָ וּמִמַּעֲמָדְךָ יֶהֶרְסֶךָ, וְהָיָ֖ה בַּיּ֣וֹם הַה֑וּא וְקָרָ֣אתִי לְעַבְדִּ֔י לְאֶלְיָקִ֖ים בֶּן־חִלְקִיָּֽהוּ, וְהִלְבַּשְׁתִּ֣יו כֻּתָּנְתֶּ֗ךָ וְאַבְנֵֽטְךָ֙ אֲחַזְּקֶ֔נּוּ וּמֶֽמְשֶׁלְתְּךָ֖ אֶתֵּ֣ן בְּיָד֑וֹ וְהָיָ֥ה לְאָ֛ב לְיוֹשֵׁ֥ב יְרוּשָׁלִַ֖ם וּלְבֵ֥ית יְהוּדָֽה.
בגמרא
במסכת סנהדרין[17] מסופר שבדרשתו של שבנא היו משתתפים 130,000 איש ואילו בשל חזקיהו 110,000 איש. בעת המצור של סנחריב רצה שבנא לעשות שלום עם אשור ושלח לו פתק שבנא וסיעתו השלימו וחזקיה וסיעתו לא השלימו. חזקיהו פחד שה' יסכים עם כניעת שבנא מפני שהרוב עמו וישעיהו נחמו ש"לא תאמרון קשר לכל אשר יאמר העם הזה קשר" ובלשון התלמוד "קשר רשעים אינו מן המניין". כששבנא יצא להשלים עם סנחריב, המלאך גבריאל סגר את שערי החומה ולא נתן לסיעתו לצאת והוא הגיע למחנה סנחריב לבדו. חיילי סנחריב כעסו עליו שהיתל בהם והרגוהו.
עוד מסופר ששבנא רצה לחפור לעצמו קבר בחלקת מלכי בית דוד וישעיהו התרה בו "מה לך פה ומי לך פה כי חצבת לך פה קבר הנה ה' מטלטלך טלטלה גבר".
קישורים חיצוניים
- שבנא, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- השרים העיקריים בחצר המלך ותפקידיהם: הסופר | מחברים: יצחק אבישור; מיכאל הלצר אתר מקראנט.
הערות שוליים
- ^ ספר ישעיה, פרק כ"ב, פסוק ט"ו.
- ^ ספר ישעיה, פרק כ"ב, פסוק ט"ז.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף כ"ו עמוד א'
- ^ יאיר הופמן, עולם התנ"ך: ישעיה, תל אביב, דוידזון עתי, 1994, ע"מ 116.
- ^ יאיר הופמן, עולם התנ"ך: ישעיה, תל אביב, דוידזון עתי, 1994, ע"מ 117-116.
- ^ עיין שם.
- ^ יאיר הופמן, עולם התנ"ך: ישעיה, תל אביב, דוידזון עתי, 1994, עמ' 116.
- ^ יאיר הופמן, עולם התנ"ך: ישעיה, תל אביב, דוידזון עתי, 1994, עמ' 117-116.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת סנהדרין, דף כ"ו עמוד א'
- ^ תוספות, מסכת יומא, דף ל"ח עמוד ב', ד"ה דלא.
- ^ ויקרא רבה, פרשה ה', פסקה ה'
- ^ רד"ק על ספר ישעיהו, פרק כ"ב, פסוק ט"ו, רי"ד, בביאור התואר 'סוכן'
- ^ רד"ק על ספר מלכים ב', פרק י"ח, פסוק י"ח על פי הפסוקים
- ^ סופר המלך יואש (ספר מלכים ב', פרק י"ב, פסוק י"א; ספר דברי הימים ב', פרק כ"ד, פסוק י"א) שבנא, סופר המלך חזקיהו (ספר ישעיה, פרק כ"ב, פסוק ט"ו; ישעיה, ל"ו, ג', י"א, כ"ב; מלכים ב', י"ח, י"ח, כ"ו, ל"ז; מלכים ב', י"ט, ב'. ישעיה, ל"ז, ב') גמריהו בן שפן סופר המלך צדקיהו (ירמיה ל"ו, י', י"ב, כ"ג). אלישמע סופר המלך צדקיהו (ירמיה, ל"ו, י"ב, כ', כ"א). שפן בן אצליהו בן משולם הסופר (מלכים ב', כ"ב, ג', ח'-ט', י"א-י"ב דברי הימים ב', ל"ד, ט"ו, י"ח, כ' ). יהונתן הסופר (ירמיה, ל"ז, ט"ו, כ') שמעיה בן-נתנאל הסופר (דברי הימים ב', כ"ד,ו') יעואל הסופר (דברי הימים ב', כ"ו,י"א).
- ^ ראו: אלכסנדר רופא, מבוא לספרות המקרא, ירושלים, כרמל, 2007, עמ' 140-132.
- ^ יוסף בן מתתיהו, קדמוניות היהודים: כרך א-ב, ירושלים, מוסד ביאליק, 2002, עמ' 343.
- ^ כו א-ב
