יוז'ף היווש
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. יוז'ף היווש בוטפאי (תואר אצולה), (במקור עד 1882 הירשל,[1] (נג'קניז'ה, 5 באוגוסט 1848 – בודפשט, 18 בדצמבר 1914) [2] [3] [4] היה עורך דין יהודי-הונגרי, מומחה תחבורה ותעבורה, בעל תואר אצולה, נשיא החברה ויושב ראש הדירקטוריון של חברת החשמליות של בודפשט, אביו של הסופר קורנל היווש, של המלחין איבאן היווש ושל הפסל לאסלו היווש.
קורות חייו
יוז'ף הירשל נולד במשפחה יהודית כבנם של סלמון הירשל ושל לרוזליה בויניצר (1818–1890). את לימודיו התיכוניים סיים בעיר הולדתו ובשופרון, ולאחר מכן למד משפטים באוניברסיטת בודפשט (היום שמה אוניברסיטת אטווש לוראנד). בשנת 1872, הוא קיבל דיפלומה של עורך דין ועסק בעריכת דין במשך עשרים וחמש שנים. משנת 1879, היה חבר ב"וועדת הרשות המחוקקת של בירת הונגריה" (חבר מועצת העיר), הוא עשה רבות כדי לשפר ולחדש את מערכת התנועה והתחבורה של העיר. בשנת 1891, יחד עם מור באלאז' (במקור משה כהן), הקים את "הרכבת החשמלית העירונית של בודפשט" (BVVVT). לאחר מותו של מור באלאז', בחרו בספטמבר 1897 מקבלי ההחלטות לגבי פיתוח רכבות העיר, פה אחד, את היווש כמנהל הכללי החדש של החברה. הוא כיהן כסגן נשיא החברה מדצמבר 1907, ומבחירתו ב-20 בדצמבר 1908, כיהן כנשיא החברה ויושב ראש הדירקטוריון שלה עד מותו.[5] הוא היה גם ראש הרכבת התת-קרקעית (מטרו), של הרכבת הקלה המקומית של בודפשט-סנטלרינץ ונשיא "חברת החשמל סימנס-שוקרט ההונגרית". בשנת 1895, כהוקרה על זכויותיו בתחום פעילותו בעניינים הציבוריים קיבל את התואר "חבר מועצה מלכותי",[6] ובשנת 1897 הוענק לו תואר האצולה ההונגרי עם זכות לקידומת לשמו "בוטפאי" (כמו "von" הגרמני.[7] בשנת 1904 קיבל את התואר "חבר מועצת חצר המלך". הוא היה חבר ומנהיג העיר והמייסד והמאסטר הגדול של תא "פאטריה" של הבונים החופשיים.[8]
בשנת 1880, קנה ממשפחת ארדדי את אחוזת בוטפה ואת הטירה השייכת לאחוזה (היום בתחום העיר זאלאגרסג.
קברו נמצא בבית הקברות היהודי ברחוב קוזמה, מצבתו תוכננה על ידי האדריכל אלפרד וליש.
משפחתו
אשתו הייתה מריה הלר (1848–1918), לה נישא ב-22 בספטמבר 1872 בפשט.[9]
ילדיוהם
- סולומון הירשל (1873–1878)
- הסופר קורנל היווש (1875–1905) מבוטפה
- המלחין איבאן היווש (1877–1954) מבוטפה
- פרנץ הירשל (1879–1881)
- לאסלו היווש (1883–1972) מבוטפה, פסל. אשתו הייתה אילונה ויידה (1886–1944).
- המהנדס רוברט היווש (1884–1934) מבוטפה
- פרנצישקה אנה ארז'בט היווש מבוטפה (1886–1945). בעלה, אנדרה לנדייל מ-מאבשפלבה (1883–1959), היה עורך דין ויועץ ממשלתי ראשי.
לקריאה נוספת
- Adatai a Petőfi Irodalmi Múzeum katalógusában (הנתונים שלו נמצאים בקטלוג של המוזיאון הספרותי פטפי)
- Berényi Zsuzsanna Ágnes: Budapest és a szabadkőművesség. Budapest, Szerző, 2005. (אגנש ז'וז'אנה ברני: בודפשט והבנייה החופשית. בודפשט, מחבר, 2005.)
- Magyar életrajzi lexikon I. (A–K). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1967. (לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש)
- לקסיקון יהודי הונגרי. 1929. עורך פטר אויווארי. גישה מקוונת
הערות שוליים
- ^ Az engedélyt tartalmazó BM rendelet száma/évszáma: 19158/1882. Forrás: Névváltoztatási kimutatások 1882. év 6. oldal 37. sor
- ^ "Halotti bejegyzése a Budapest VIII. kerületi polgári halotti akv. 3608/1914. folyószáma alatt". נבדק ב-2021-01-29.
- ^ "Hüvös József meghalt". Világ. 1914-12-19. נבדק ב-2021-01-29.
- ^ "Gyászjelentései". Világ. 1914-12-19. p. 11. נבדק ב-2021-01-29.
- ^ "A városi villamos új elnöke". Pesti Hírlap. 1908-09-20. p. 15. נבדק ב-2021-01-29.
- ^ "Királyi tanácsosi cím". Nemzet. 1895-01-02. נבדק ב-2021-01-29.
- ^ "Magyar nemesség". Budapesti Hírlap. 1897-01-25. p. 3. נבדק ב-2021-01-29.
- ^ "Pátria páholy gyászjelentése". נבדק ב-2021-01-29.
- ^ "Házasságkötési bejegyzése a pesti neológ izraelita hitközség házassági akv. 312/1872. folyószáma alatt". נבדק ב-2021-01-29.
