יוזף רייכה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מוזיקאי ריקה. יוזף רייכהגרמנית: Josef Reicha12 בפברואר 1752 - 5 במרץ 1795) היה צ'לן, מלחין ומנצח בוהמי, דודו של המלחין ותאורטיקאי המוזיקה אנטון רייכה.

חייו

יוזף רייכה נולד בעיירה חודניצה. בשנת 1761 עבר לפראג, שם למד נגינה בצ'לו אצל פרנץ יוזף ורנר. ב-1771 התמנה רייכה לצ'לן ראשון בתזמורת של הנסיך קראפט ארנסט פון גטינגן-ולרשטיין. יחד עם הכנר הנודע אנטון יאניץ', שניגן גם הוא בתזמורת החצר, סייר רייכה בכמה מכרכי אירופה בסוף שנות ה-70' של המאה ה-18 וביקר אצל לאופולד מוצרט בזלצבורג בשנת 1778. במכתביו אל וולפגנג אמדאוס, שיבח לאופולד את נגינתו של רייכה בצ'לו והשווה את סגנון אחד הקונצ'רטי שלו לצ'לו לאלה של וולפגנג אמדאוס.

רייכה אימץ את אחיינו אנטון רייכה בשנת 1780 (יוזף נשא אישה ב-1779, אבל הנישואים לא הניבו ילדים) ובהמשך לימד אותו נגינה בכינור ובפסנתר. בשנת 1785 התמנה יוזף למנהל תזמורת החצר בבון, אצל מקסימיליאן פרנץ מאוסטריה, נסיך בוחר של קלן; המשפחה עברה לבון ואנטון היה לחבר בתזמורת החצר בהשפעת דודו. בתזמורת זו היו חברים גם בטהובן הצעיר, שהיה נגן ויולה ועוגב,[1] וניקולאוס זימרוק, מייסד הוצאת התווים זימרוק, שהיה נגן קרן. בשנים הבאות יוציא זימרוק לאור את יצירותיו של יוזף. בשנת 1789 היה יוזף למנהל תזמורת התיאטרון הלאומי החדש של בון. הקריירה המוזיקלית שלו נקטעה בשנת 1791 עקב מחלת הצינית שתקפה אותו. הוא מת בבון ארבע שנים לאחר זאת.

סגנון

רייכה כתב מוזיקה לתזמורת ולהרכבים קאמריים שונים. יצירותיו כוללות סימפוניות, קונצ'רטי שונים - עשרה מהם לצ'לו - שתים-עשרה פרטיטות לכלי נשיפה מעץ ושאר יצירות. את רוב יצירותיו כתב רייכה בוולרשטיין, לפני השנים שעשה בבון. כתיבתו לכלי קשת ובייחוד לצ'לו מצטיינת בווירטואוזיות ומשקפת את כישוריו הוא כצ'לן. חוקר המוזיקה לודוויג שיידרמאייר מביא בספרו "בטהובן הצעיר" (לייפציג, 1925) דוגמאות ספציפיות מתוך הפרטיטות והסימפוניות של רייכה ומוכיח את השפעתן של יצירות אלה על בטהובן. גם לאופולד מוצרט ומיכאל היידן התייחסו אל רייכה בהערכה רבה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ פאול בקר, "בטהובן", הוצאת ניב, תרגון יצחק הירשברג, עמ' 26
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0