יום הדין

ויטראז' ראש השנה בבית הכנסת בהיכל שלמה

יום הדין מציין את היום בו עומדים לפני הקב"ה כל ברואי העולם, ונותנים דין על מעשיהם. בתנ"ך מופיע יום הדין העתידי בשמות "יום ה'", או יום "למשפט".

יום הדין הוא גם כינוי לראש השנה, שהוא יום הדין הכללי לכל יצורי העולם, בו עומדים הכול למשפט ונכתב גזר דינם – אם למוות ואם לחיים.

בהשאלה, הצירוף יום הדין משמש כינוי ליום גורלי שבו אדם או ציבור יאלצו לתת דין וחשבון על מעשיהם ויקבלו את גמולם לטוב או לרע. הצירוף המליצי יום פקודה משמש במשמעות זהה, במיוחד לציון גיוס מילואים ו"קריאה לדגל".

יום הדין בדתות והתרבויות השונות

יום הדין הוא זמן שיחול על פי מספר דתות באחרית הימים ובו יעמדו כל בני האדם לדורותיהם למשפט בפני אלוקים. הרשעים החוטאים והכופרים ידעו את זעמו של ה', ואילו הצדיקים או הטובים יזכו למחילתו ולקרבתו.

אף כי דתות שונות מאמינות בה' וביום הדין, ההגדרה של דתות שונות למי יזכה לגמול שונה בין דת לדת ואף בין זרמי שונים בתוך אותה דת. כך- הנצרות מאמינה כי רק נוצרים נאמנים יזכו למחילה בעוד מוסלמים מאמינים כי רק צדיקים לפי הגדרת הקוראן יזכו לדבר זה.

משה דיין ביקש לקרוא למלחמת יום הכיפורים "מלחמת יום הדין" – וכך גם קרא לשם ספרו, משלא נתקבלה דעתו בעניין.

יום הדין באמנות

יום הדין הוא נושא רווח באמנות הדתית של ימי הביניים והרנסאנס. לעיתים קרובות קישטו תבליטים וטריפטיכונים המתארים את יום הדין את כניסות הקתדרלות והכנסיות. אחת היצירות המפורסמות ביותר היא "יום הדין" של מיכלאנג'לו בקפלה הסיסטינית, שבה אף צייר את דיוקנו כברתולומיאו.

ברקוויאם של ג'וזפה ורדי מתאר המלחין את יום הדין, "דיאז אירה", בתזמור עז וססגוני, באמצעות כלי נשיפה ממתכת, תזמורת מלאה ומקהלה מעורבת גדולה, היוצרים כולם אפקט דרמטי ומבעית. ורדי כתב את ה"דיאז אירה" בהשפעת הפרסקו של מיכלאנג'לו.

המלחין הקטור ברליוז השתמש במוטיב העתיק של "דיאז אירה" ביצירתו הסימפוניה הפנטסטית.

קישורים חיצוניים

• "יום הדין הגדול" פרק כ"ד מספרו של הרב יהודה חיון "אוצרות אחרית הימים"
• יום הדין, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• יום השם, דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

יום הדין36601681Q1821239