פרשת האזינו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Arrow r.svg האזינו Arrow l.svg
פסוקים דברים, ל"ב, א' - ל"ב, נ"ב
מספר פסוקים 52
מספר תיבות 614
תוכן הכנות למות משה, שירת האזינו, ציווי של ה' למשה לעלות להר נבו ולמות שם
עשה (0)  לא תעשה (0)
הפטרה
אשכנזים וספרדים שמואל ב', כ"ב, א'-נ"א
תימנים ואיטלקים יחזקאל, י"ז, כ"ב - י"ח, ל"ב
איור לפסוקי הפתיחה של שירת האזינו: "הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי פִי. יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי כִּשְׂעִירִם עֲלֵי דֶשֶׁא וְכִרְבִיבִים עֲלֵי עֵשֶׂב."

פָּרָשַׁת הַאֲזִינוּ היא פרשת השבוע העשירית בספר דברים. לפי החלוקה לפרקים, היא מתחילה בפרק ל"ב, פסוק א' ומסתיימת באותו פרק בפסוק נ"ב.

את פרשת האזינו קוראים בשבת שבין ראש השנה לבין יום הכיפורים, היא שבת שובה, או בשבת שבין יום הכיפורים לסוכות.

נושאים בפרשה

שירת האזינו

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – שירת האזינו
קטע משירת האזינו בספר תורה

פרשת האזינו ממשיכה את רצף הפרשיות שלקראת סיום התורה, ובהן מסופר על ההכנות למותו של משה רבנו. את רוב רובה של פרשת האזינו תופסת שירת האזינו, העתידה, כפי שנאמר למשה בפרשה הקודמת, להיות עדות לעם ישראל לקראת הקורות אותם בדורות הבאים. השירה מתארת את המחזור ההיסטורי של עם ישראל: נחלת ארץ ישראל, חטא, גלות וגאולה.

השירה בנויה שורות-שורות, וכל שורה מחולקת לשתי צלעיות שוות פחות או יותר, בכל צלעית כשלוש מילים. בספר התורה היא כתובה בתבנית הקרויה "אריח על גבי אריח", כלומר בשתי עמודות ארוכות לאורך הדף (זאת לעומת שירת הים, הכתובה "אריח על גבי לבֵנה").

בשורת מות משה

לאחר השירה ישנן עוד שתי פרשיות קצרות: בראשונה מתואר כיצד קורא משה את השירה לבני ישראל ומתרה בהם פעם נוספת להקפיד לקיים את התורה: "כִּי לֹא דָבָר רֵק הוּא מִכֶּם כִּי הוּא חַיֵּיכֶם וּבַדָּבָר הַזֶּה תַּאֲרִיכוּ יָמִים עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר אַתֶּם עֹבְרִים אֶת הַיַּרְדֵּן שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ." בשנייה מצווה ה' את משה לעלות להר העברים - הוא הר נבו - להשקיף על ארץ ישראל, ואז למות שם: "עַל אֲשֶׁר מְעַלְתֶּם בִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמֵי מְרִיבַת קָדֵשׁ מִדְבַּר צִן עַל אֲשֶׁר לֹא קִדַּשְׁתֶּם אוֹתִי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל."

סדר הקריאה בתורה

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – הזי"ו ל"ך

שירת האזינו מתחלקת לשישה חלקים, על פי ראשי התיבות "הזי"ו ל"ך". ישנם דעות רבות כיצד לפרש את סדר הסימנים.

בבית המקדש הלויים היו אומרים קטע אחד בכל שבת כשיר של קרבן מוסף, וכמו שמחלקים את פרקי השירה במקדש, כך מחלקים אותה בקריאת התורה לשישה קרואים עד סוף השירה[1], והשביעי קורא מסוף השירה עד סוף הפרשה[2].

מבנה הפרשה

בפרשת האזינו יש 52 פסוקים, אשר מאוגדים ב-3 פרשיות פתוחות וללא פרשיות סתומות, זאת הפרשה היחידה בתורה ללא פרשיות סתומות. הפרשה מכילה סדר אחד, כאשר הפרשה מתחילה בתחילת הסדר ומסתיימת בסוף הסדר בדומה לכך שהיא מתחילה בתחילת פרק ומסתיימת בסוף פרק לפי החלוקה לפרקים.

תאריכי הקריאה

השבת בה קוראים את פרשת האזינו יכולה לחול בארבעה תאריכים שונים:


הפטרה

אם קוראים את פרשת האזינו בשבת שובה, מפטירים בהפטרה המיוחדת לשבת שובה. אחרת מפטירים בשירת דוד, ספר שמואל ב', פרק כ"ב, פסוקים א'-נ"א. התימנים והאיטלקים מפטירים בספר יחזקאל, פרק י"ז, פסוק כ"ב - פרק י"ח, פסוק ל"ב. בחומש עם הפטרות כמנהג רומניא, קושטא רס"ה, מוזכרים שני המנהגים.

לפי מנהג אחד המוזכר בקונטרס פוזנא, נהגו להפטיר "דרשו" בשבת שובה, ו"שובה" בשבת שבין יום כיפור לסוכות.

קישורים חיצוניים

הטקסט:

  • ויקיטקסט פרשת האזינו, באתר ויקיטקסט
  • פרשנות:

    Logo hamichlol.png
    הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
    רשימת התורמים
    רישיון cc-by-sa 3.0

    1. ^ ראש השנה לא א, רמב"ם תמידין ומוספין ו ט, מסכת סופרים יב ז, ירושלמי מגילה ג ז, רמב"ם תפילה יג ה, טוש"ע או"ח תכח ה
    2. ^ רש"י שם, טוש"ע שם