יום טוב הסמוך לשבת
על פי קביעות הלוח העברי הנוהגת כיום, אחדים מהחגים בהם ישנה חובת שבתון יכולים לחול ביום שישי או ביום ראשון. במקרה כזה תהיה התוצאה שני ימים רצופים שהם ימי שבתון לפי ההלכה היהודית. מחלוקת היא במשנה האם חג ושבת החלים יחד יוצרים קדושה אחת או שתי קדושות נפרדות.
חגים רלוונטיים
בארץ ישראל, יום הכיפורים, סוכות ושמחת תורה אינם יכולים לחול בצמידות לשבת, בשל אחד מכללי היסוד של הלוח העברי: "לא אד"ו ראש". מפגש בין שבת ומועד יכול לחול רק בראש השנה (המקרה היחידי בו ישנה אפשרות של שלושה ימי שבתון בארץ ישראל), בפסח (ליל הסדר ושביעי של פסח) ובשבועות.
בחגים שנמשכים יומיים, כדוגמת ראש השנה בארץ ישראל וכל החגים (למעט יום הכיפורים) בחוץ לארץ בהם נוהג יום טוב שני של גלויות, ייתכן מצב שבו החג יחול ביום חמישי או ביום ראשון, ואז יווצר רצף של שלושה ימי שבתון. בחוץ לארץ, שבה נוהג יום טוב שני של גלויות, צירוף של שלושה ימי שבתון הוא אירוע נפוץ. לדוגמה בשנה שבה היום הראשון של ראש השנה ביום חמישי, חלים שלושה ימי שבתון הן בראש השנה, הן ביום טוב ראשון של סוכות והן בשמיני עצרת.
צמידות חג ושבת בהלכה
איסור מלאכה
שלא כבשבת, בכל החגים פרט ליום הכיפורים מותר לאפות ולבשל אוכל לאותו היום, מה שמכונה "אוכל נפש". יום הכיפורים אינו חל בצמידות לשבת, כך שלא יכול להיווצר מצב שבו אסור להכין אוכל יומיים רצופות. מדין תורה ניתן היה להכין מחג לשבת, אולם מחשש שמא יסיקו אנשים מכאן כי ניתן להכין מחג ליום חול גזרו חז"ל שהדבר אסור. פתרון המאפשר הכנה מחג לשבת בכל אופן הוא ערוב תבשילין.
מידת היכולת להשתמש בעירוב תחומין שונה עבור שבת לעומת יום טוב.
הבדלה
אין עורכין הבדלה במוצאי יום טוב שבא אחריו שבת, שכן חומרת שבת גדולה מחומרת יום טוב, ולכן אין הקדושה פוחתת ואין סיבה להבדיל. עורכין הבדלה בחג שחל במוצאי שבת. ההבדלה משולבת בקידוש ומכונה 'יקנה"ז' (יין, קידוש, נר, הבדלה, זמן – כלומר ברכת "שהחיינו").
שלושה ימי שבתון רצופים בחוק הישראלי
שלושה ימי שבתון רצופים יוצרים בעיה מסוימת למחוקק בישראל, שאינו חפץ ליצור חילול חג במקום שאין בו הכרח של פיקוח נפש, אך מתקשה להשלים במקרים מסוימים עם שלושה ימי שבתון רצופים.
עצור אמור לראות שופט בתוך 24 שעות ממעצרו. לפי תקנות סדר הדין הפלילי מ-1997, במקרה של מעצר בערב ראש השנה שחל ביום חמישי, יובא העצור בפני שופט לא יאוחר מתום 32 שעות מעת מעצרו, אף אם לשם כך ייאלץ השופט לקיים דיון בעיצומו של היום השני של ראש השנה. על השופט לנסות ולהמעיט בחילול החג ככל האפשר ומסתבר שאין צורך לרשום פרוטוקול. העצור החושש מחילול החג יכול לבקש שיובא לפני השופט במוצאי השבת, בהקדם האפשרי.
דיון ארוך ביחסה של ההלכה לתקנה זו ערך הרב בניהו ברונר, ובסופו הוא מסיק:
- "יש מקום להקל בדבר משום כבוד הבריות, שהרי מדובר ביום טוב שני שאיסור המלאכה בו הוא מדרבנן. אמנם עדיף להימנע מאיסורי דאורייתא, למשל: עדיף שהשופט יגיע ברגל לבית המעצר, ולא ירשום את החלטתו אלא במוצאי החג. אבל גם אם לצורך קיום ההליך, יצטרכו השוטרים להסיעו ברכב, יש מקום להיתר, כיון שאיסור הנסיעה ביום טוב הוא מדרבנן במקום שאין בעיה של תחומין".
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
