רבי יום טוב ליפמן מילהויזן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ספר נצחון של רבי יום טוב ליפמן מילהויזן

רבי יום טוב ליפמן מילהויזן[1] (מכונה גם: טביומי; נפטר ~1440, ה'ר"י) היה רב ופוסק הלכה אשכנזי בראשית המאה ה-15, נודע בשל ספרו "ספר נצחון".

ביוגרפיה

נולד לרב שלמה מילהויזן, מקום ושנת לידתו לא ידועים. כנראה היה תלמידם של רבי מאיר בן ברוך הלוי מווינה ורבי שמשון בן אליעזר מחבר "ברוך שאמר", ושל רבי שלום מנוישטט.

ידוע שהתגורר בכמה מקומות, ביניהם קרקוב ופראג שם כיהן כדיין בשנת ה'קע"ג, ובסוף ימיו בארפורט והיה ידידם של מהרי"ל ומהר"י וייל וכמה מפסקיו משוקעים בכתביהם. הוא ועמיתיו, רבי מנחם בן יעקב שלם ורבי אביגדור קרא (נפטר 1439) עסקו בפילוסופיה ובפולמוס עם הנצרות.

כנראה היה בקראקא בשנת 1420 וערך מסעות ברחבי בוהמיה וארצות חבל הריין.

חיבוריו

ספר אלפא ביתא

'אלפא ביתא' הוא ספר העוסק בפירוט בצורת האותיות וגם במשמעויותיהן על פי הקבלה. חלק מהדברים למד מפי רבי שמשון בן אליעזר המכונה 'ברוך שאמר.

ספר זה נדפס בתוך ספר 'ברוך שאמר' העוסק בהלכות הכנת התפילין וכתיבתן, אשר כולל בתוכו שלושה ספרים ממחברים שונים, אשר הנושא המשותף לספרים אלו גרם להעתקתם כחיבור אחד, וגם לבלבול רב בזהות המחבר. רבי יוסף קארו, בספרו בית יוסף (אורח חיים סימן לו) מצטט מ"אלפא ביתא" ומכנה את מחברו בטעות "רבי  יצחק ברוך שאמר": "שמצאתי קונדריס לחכם אחרון, שמו הרב ר' יצחק ברוך שאמר, מדבר בדרך ארוכה בצורת האותיות, וייטבו דבריו בעיני, ולכן ראיתי להעתיקו פה". טעות זו גרמה לבלבול רב ואף הביאה חכמים שונים למחשבה שיש שותף רביעי לספר זה.

ספר הנצחון

בי"ד אלול ה'קנ"ט, אוגוסט 1399, התרגשה עלילה נוצרית על יהודי פראג, ור' יום טוב ליפמן אולץ לקיים ויכוח פומבי מול מומר בשם פיטר, ששמו היהודי היה פסח. הרב יצא בשלום מן הוויכוח, אך בחודש אלול בשנה שלאחר הוויכוח כאשר הודח ונצל מלך גרמניה מכסאו הוצאו להורג 77 מיהודי פראג בא' באלול, בהמשך בכ"א באלול נשרפו עוד 3 יהודים, אך ר' ליפמן עצמו ניצל[2]. ספרו העיקרי, ספר נצחון (לעיתים: ספר הניצחון), הוא תולדת הוויכוח עם אותו מומר.

מאות שנים עבר הספר מידי ליד בכתב יד וחששו להדפיסו שלא לעורר חמת הנוצרים. בסוף הגיע הספר לידיהם בערמה ובשנת 1644 הודפס באלטדורף עם תרגום והערות. בהקדמה גם מסופר כיצד הצליח להשיגו. אח"כ הודפס גם על ידי יהודים (אמסטרדם תס"ט) ולמרות איסור האפיפיור על יהודים להחזיק ספר זה הודפס פעמים נוספות.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

מהדורות דפוס של ספר נצחון

  1. ^ על שם מוצא משפחתו מהעיר 'מיהלהויזן' שבמחוז אלזס
  2. ^ יהודה דוד אייזנשטיין, אוצר ישראל חלק ו, באתר היברובוקס