רבי אביגדור קרא
ערך זה עוסק בפייטן ומקובל בתקופת הראשונים. אם התכוונתם לרבה של פינסק שהלשין על 
רבי אביגדור קרא (נפטר בט' באייר ה'קצ"ט, 1439) היה דיין, ראש ישיבה, מקובל ומחבר פיוטים וקינות בפראג.
ביוגרפיה
רבי אביגדור בן יצחק קרא היה דיין ברגנסבורג ואחר כך בא לפראג. בפראג פעל ביחד עם שני הדיינים האחרים בני זמנו, ר' יום טוב ליפמן מילהויזן בעל "ספר ניצחון" ור' מנחם ב"ר יעקב שלם. לאחר הפוגרום ביהודי פראג בשמיני של פסח ה'קמ"ט, 1389, חיבר סליחה בשם "את כל התלאה", שנכנסה למחזורים אשכנזיים בתפילת מנחה של יום הכיפורים. הוא חיבר גם שיר דו לשוני בעברית וביידיש, "אחד יחיד ומיוחד" העוסק בעיקרי האמונה, שהיו שרים בקהילות אשכנז לכבוד חתן העולה לתורה. הוא חיבר פיוטים נוספים, וכן שאלות ותשובות שנשמרו בכתב יד ונדפסו ב-2007.
לפי עדות מן המאה ה-15 הרשומה בשולי כתב יד וינה של ספר מהרי"ל - שאין לה תמיכה ממקור אחר - היה רא"ק מיודד עם מלך בוהמיה ואצלב הרביעי, ואף ניהל איתו ויכוחים בענייני אמונה שהביאו את המלך הנוצרי להודות באמונת היהודים. לפי מקור זה, השפיעו ויכוחים אלה גם על יאן הוס ועל המרד ההוסיטי שפרץ לאחר הריגתו. משערים שיש קשר בין ויכוחים אלה לכתיבת השיר "אחד יחיד ומיוחד", העוסק בענייני אמונת הייחוד, מתאר גויים המתקרבים לדת היהודית וכולל גם קריאה מפורשת לשאינם יהודים (ערבים ונוצרים) להאמין באמונת הייחוד. ייתכן גם שזו הסיבה שהוא נכתב כשיר דו-לשוני, כדי לגרום גם לגויים להבין את תוכנו.[1]
חלק מהמקובלים ביניהם הרמ"ע מפאנו, מייחסים לו את החיבורים הקבליים ספר הקנה וספר הפליאה[2], אחרים סבורים שלא הוא המחבר. הוא חיבר חיבורים קבליים אחרים, בהם "קדש הלולים" ו"אבן ספיר". בחיבוריו ובתשובותיו הוא מחבר בין הקבלה והפילוסופיה היהודית. רבי ידידיה טיאה וייל מייחס לו יצירת גולם[3].
מיוחס לו החיבור "מדבר סין" (פפד"א תקכ"ט) הכולל מליצות על מילים הנכתבות גם בשין ימנית וגם בשין שמאלית. הובא לדפוס על ידי רבי אברהם אבלי בן ירמיה.
נישא לאחותו[דרושה הבהרה] של רבי יהודה ליוואי הזקן מפראג, שהיה סבו של המהר"ל מפראג. מקובל כי אחד מבניו היה רבי אברהם שכיהן כאב"ד פראג וחיבר אף הוא חיבורים תורניים, אך יש מערערים על זיהוי זה[4]. קברו הוא הקבר הראשון בבית הקברות היהודי העתיק בפראג.
לקריאה נוספת
- משה י' קמלהר, "רבי אביגדור קרא", בתוך: סיני ה (תרצ"ט-ת"ש), עמ' קכב-קמח (מקבל ללא ערעור את קשרי רא"ק עם ונצל הרביעי ואת ייחוס ספרי הקנה והפליאה אליו)
- מאיר וונדר, אלף מרגליות, הוצאת המכון להנצחת יהדות גליציה ומשפחת מרגליות, ירושלים תשנ"ג, עמ' 138
- בנימין שלמה המבורגר, שרשי מנהג אשכנז, כרך ג', בני ברק תשס"ב, עמ' 373 - 408
- ארבעה ספרים נפתחים, מזכרת נישואין יהודה ויעל הערשקאוויטש, 2007 (הדפסת תשובותיו עם מבוא; ראה: אליעזר ברודט, No more Bentchers: A Review of a Sefer Given as a Wedding Gift, באתר Seforim Blog, יולי 2007)
- חנא שמרוק, ספרות יידיש: פרקים לתולדותיה, אוניברסיטת תל אביב, 1978, עמ׳ 45-43.
קישורים חיצוניים
- אליקים כרמולי, רבי אֲבִיגְדוֹר קְרָא, בתוך: תולדות גדולי ישראל, מיץ: אפרים הדאמר, תקפ"ח. עמ' טז, באתר היברובוקס
- שמואל יוסף פין, הערך "הר"ר אביגדור ב"ר יצחק קרא", בתוך: כנסת ישראל, ורשה תרמ"ז, עמ' 5, באתר היברובוקס
- דוד הלחמי, רבי אביגדור קרא אב"ד פראג, ערכו בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, באתר אוצר החכמה
- אחד יחיד ומיוחד, באתר הזמנה לפיוט
- רבי אביגדור קרא, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
- הרב נפתלי יעקב הכהן, "רבי אביגדור קרא", אוצר הגדולים אלופי יעקב, חיפה, תשכ"ז-תש"ל, חלק ב, עמודים יב-יד, באתר HebrewBooks
הערות שוליים
- ^ טל גויטיין, "מזיגת כוס לאליהו הנביא: תיאור לא מוכר של המנהג מהמאה החמש עשרה בהגדת ארנה מיכאל", מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי כט (תשע"ה), עמ' 96–101.
- ^ מ. אונגרפלד, החסידות לאהרן מרכוס, הצופה, 27 בנובמבר 1953
- ^ לבושי הבדים עמוד לז
- ^ ראו: רבי צדוק הכהן, הערות בדברי ימי חכמי ישראל, סיני, כרך כא, עמ' כג-כה.
