יונאי מיצומאסה
 | |||
| לידה |
2 במרץ 1880 מוריאוקה, איווטה, יפן | ||
|---|---|---|---|
| פטירה | 20 באפריל 1948 (בגיל 68) | ||
| מדינה | יפן | ||
| מפלגה | עצמאי | ||
| |||
יונאי מיצומאסה (ביפנית: 米内 光政; 2 במרץ 1880 - 20 באפריל 1948) היה אדמירל בצי הקיסרי היפני, פוליטיקאי וראש ממשלת יפן ה-37.
ראשית חייו וקריירה צבאית
יונאי נולד בעיר מוריאוקה שבמחוז איווטה, למשפחת סמוראים. הוא סיים את לימודיו במחזור ה-29 של האקדמיה הימית הקיסרית ב-1901, במקום ה-68 מתוך 115 צוערים. את דרכו כקצין ימי החל ב-1903, אך נותר בתפקיד חוף כמעט עד תום מלחמת רוסיה-יפן, אז הוצב על סיפון המשחתת "אינזומה", ולאחר מכן על הסיירת "איווטה".
לאחר המלחמה שירת יונאי כקצין תותחנות על סיפון הסיירות "ניאיטאקה" ו"טונה", ועל אוניית המערכה "שיקישימה".
לאחר שסיים את לימודיו במכללת הלוחמה הימית וקיבל דרגת לוטננט-קומנדר, נסע יונאי לרוסיה שם שימש נספח צבאי במהלך מלחמת העולם הראשונה, מ-1915 עד 1917, בעודו בתפקיד קיבל דרגת קומנדר. לאחר התמוטטות האימפריה הרוסית הוא נקרא לשוב ליפן, וקיבל את הפיקוד על אוניית המערכה "אסהי".
יונאי קיבל דרגת קפטן בדצמבר 1920, ולאחר מכן בילה שנתיים בפולין, פעם בתור נספח צבאי. עם שובו ליפן, הוא פיקד על הסיירות "קסוגה" ו"איווטה", ועל אוניות המערכה "פוסו" ו"מוצו". ב-1 בדצמבר 1925 קיבל יונאי דרגת אדמירל משנה. בדצמבר 1928 קיבל יונאי את הפיקוד על צי המשלוח הראשון שנשלח לנהר היאנגצה. לאור הצלחת המשימה קודם יונאי לדרגת תת-אדמירל בדצמבר 1930 והפך למפקד הבסיס הימי בצ'ינקאי, קוריאה.
יונאי קיבל את הפיקוד על הצי השלישי בדצמבר 1932, ולאחר מכן המשיך בפיקוד על הבסיס הימי בססבו (נובמבר 1933), על הצי השני (נובמבר 1934), על הבסיס הימי ביוקוסוקה (דצמבר 1935), ולבסוף קיבל את הפיקוד על הצי היפני המשולב ועל הצי הראשון בדצמבר 1936.
שר הימייה
יונאי הפך לאדמירל באפריל 1937, ובאותה שנה התמנה לתפקיד שר הימייה בממשלתו של היאשי סנג'ורו. הוא המשיך בתפקיד זה גם בממשלותיהם של פומימרו קונואה והירנומה קיאיצ'ירו, עד אוגוסט 1939.
לאחר שנבחר אבה נובויוקי לראשות הממשלה, נשאר יונאי במועצת המלחמה העליונה. יונאי נודע כאדם הממעט במילים. נאומיו היו לרוב קצרים, ובשל המבטא הכבד שלו היה קושי בהבנתם.
במהלך כהונתו כשר הימייה חשש יונאי מהמתיחות הגואה בין יפן לבריטניה ולארצות הברית, במיוחד לאור העובדה שמרבית הצבא היפני היה עסוק בסין. מאמציו להגיע להסכם שלום בין הצדדים הפכו אותו למטרה עבור גורמים לאומנים, ואף היה קורבן למספר ניסיונות התנקשות. אף על פי כן, תמך יונאי בבניית אוניות המערכה מסדרת יאמטו במטרה לשמור על מאזן הכוחות בין יפן לשתי המעצמות הימיות האחרות.
ראש הממשלה
יונאי התמנה לתפקיד ראש ממשלת יפן ב-6 בינואר 1940, בעיקר בזכות תמיכתו של הקיסר הירוהיטו. בתור ראש הממשלה המשיך יונאי עם גישתו הפייסנית כלפי בריטניה וארצות הברית, גישה בה נקט בעת היותו שר הימייה. במקביל, הוא התנגד להסכם התלת-צדדי עם גרמניה הנאצית ועם איטליה הפאשיסטית.
לאחר כיבוש ארצות השפלה וצרפת על ידי גרמניה במאי-יוני 1940, החל הממסד הצבאי ביפן להביע את חוסר שביעות הרצון שלו מגישתו האנטי-גרמנית של יונאי. המשבר הפך לגלוי ביולי, כששר המלחמה, האטה שונרוקו, ביקר בגלוי את ראש הממשלה. יונאי נאלץ להתפטר מתפקידו ב-21 ביולי 1940 בשל לחץ רב מצד הממסד הצבאי. ההסכם התלת-צדדי נחתם ב-27 בספטמבר 1940.
המשך פעילות פוליטית
יונאי המשיך לכהן בתפקיד שר הימייה וסגן ראש הממשלה בממשלתו של קוניאקי קויסו מה-22 ביולי 1944, ובמקביל שב לשירות צבאי פעיל. באותה עת כבשו בעלות הברית את סאיפאן.
יונאי נותר בתפקידו גם תחת ממשלתו של קנטרו סוזוקי. בשבועות האחרונים לפני תבוסת יפן במלחמה, הוא הצטרף לסוזוקי ולשר החוץ שיגנורי טוגו בתמיכתם בקבלת הצהרת פוטסדאם, בניגוד לשר המלחמה אנאמי קורצ'יקה, מפקד המטה הכללי של הצי סואמו טויודה, ומפקד המטה הכללי של הצבא יושיג'ירו אומזו.
יונאי המשיך לכהן בתפקיד שר הימייה בממשלותיהם של הנסיך היגשיקוני ושל קיג'ורו שידהרה מאוגוסט 1945, ופיקח על פירוק הצי הקיסרי היפני. הוא אף מילא תפקיד חשוב בבית הדין הבינלאומי הצבאי למזרח הרחוק, כשעבד עם הנאשמים העיקריים, בעיקר הידקי טוג'ו, על עדותם כך שלא תפליל את הקיסר. לאחר המלחמה הקדיש יונאי את זמנו לשיקום המדינה.
יונאי סבל מיתר לחץ דם במשך רוב ימי חייו, אך לבסוף נפטר מדלקת ריאות ב-1948 בגיל 68. הוא נקבר בעיר הולדתו מוריאוקה.
במהלך חייו קיבל את עיטור מסדר דיית הזהב ואת עיטור מסדר השמש העולה.
לקריאה נוספת
- Bix, Herbert P. Hirohito and the Making of Modern Japan, Harper Collins, 2000. מסת"ב 9780060193140.
- Frank, Richard B. Downfall: The End of the Imperial Japanese Empire. Penguin, 1999. מסת"ב 9780141001463.
קישורים חיצוניים
