יונתן שונרי
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. |
| לידה |
1931 בן שמן, פלשתינה (א"י) |
|---|---|
| פטירה |
2015 (בגיל 84 בערך) ירושלים, ישראל |
| ענף מדעי | בלשנות, חקר המקרא |
| מקום מגורים | ירושלים |
| מנחה לדוקטורט | חיים רבין |
| מוסדות | האוניברסיטה העברית בירושלים |
יונתן שונרי (1931 – 2015) היה בלשן שחקר את תרגומי המקרא.
ביוגרפיה
יונתן שונרי נולד בשם יונתן קצלך בבן שמן למלכה וזאב, ובילדותו עברתו הוריו את שם משפחתם לשונרי.[1] אמו שימשה כאם הבית[2] ואביו שימש מנהל האחזקה בכפר הנוער.
בשנת 1957 קיבל תואר ראשון במדעי הרוח מהאוניברסיטה העברית בירושלים.[3]
בשנת 1967 השתתף במחקר בראשות ד"ר יצחק שלזינגר שמטרתו ללמוד את שפת הסימנים הישראלית.[4]
עבודת הדוקטורט שלו, בהנחיית פרופ' חיים רבין, עסקה בתחום "העקרונות הפרשניים של רב סעדיה גאון, על פי תרגומו הערבי לספר תהילים"[5] הוא הגיש אותה בשנת 1970, במסגרת האוניברסיטה העברית.
בשנת 1975 הגיע שונרי לאוניברסיטת בריגהאם יאנג על מנת לתרגם את ספר מורמון, מספרי הקודש של המורמונים, לעברית.[6] הוא התגורר בפרובו, יוטה מאחר שלימד באוניברסיטה.[7]
בשנת 1983 הוא פרסם ספר 'Ivreet meresheet = Hebrew from the beginning', בהוצאת אוניברסיטת בריגהאם יאנג.
בשנים 1993–1994 שימש כמורה ללשון בתיכון האקדמיה למוזיקה בירושלים. שימש יועץ לשוני של האנציקלופדיה לבית ישראל, בעריכת רפאל הלפרין, שיצאה לאור בשנת 1996[8]
באמצע שנות ה-90 עמד בראש וועדה שמינה שר החינוך, אמנון רובינשטיין, שהמליצה להכין תוכנית לימודית ייחודית לילדי הקראים מכיתה א' עד כיתה י"ב.[9][דרוש מקור]
בשנת 2009 ייסד עמותה בשם "יד לילד ולנער - עמותה לילדים ולנוער בסיכון".[10] עסק גם ברפואה אלטרנטיבית. בשנת 2010 התלונן במשטרה כי הותקף ללא סיבה בגן הפעמון בירושלים, אחרי שהוזמן להגיע לשם.[11] רוב שנותיו התגורר בירושלים, באזור רחביה.
מאמרים
- "ועל עפר תחמם" (איוב לט, יד), מחקרי המרכז לחקר הפולקלור א (תש"ל)
- "תוספת "משיחא" בתרגום יונתן לנביאים", תרביץ מב (תשל"ג) 259-265 (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
- "עברית בשידורי הטלוויזיה הירדנית", ספר רוזן בעריכת עוזי אורנן ובן-ציון פישלר, תשל"ה, עמ' 107–112
- בנימין זאב בכר ומילון בן-יהודה. מנחה לקודש (תשלט)
- סילוף נושא השומרונים בספרי הלימוד בארץ. א.ב.; חדשות השומרונים 300 (תשמ"ב) 10-8
- שמות כלי הנגינה בתפסיר רב סעדיה לתהלים ויחסם לתרגום הארמי לתהלים. בין עבר לערב; המגעים בין הספרות הערבית לבין הספרות היהודית בימי הביניים ובזמן החדש ד (תשס"ח) 37–45
- Salmon ben Yeruham's Commentary on the Book of Psalms, The Jewish Quarterly Review (המאמר זמין לצפייה במאגר JSTOR לאחר הרשמה)
- Avoidance of Anthropomorphism in the Targum of Psalms (אורכב 12.12.2019 בארכיון Wayback Machine)
קישורים חיצוניים
- סכנת התנוונות לשומרונים, מעריב, 15 באפריל 1974
- מידע על יונתן שונרי בקטלוג הספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ העתון הרשמי של ממשלת פלשתינה (א"י), 18 באוקטובר 1934, עמ' 1051
- ^ מלכה שונרי, באתר MyHeritage
- ^ רשימת מוסמכי האוניברסיטה, חרות, 2 במאי 1957
- ^ מחקר שמטרתו ללמוד את התנועות של החרשים, הצופה, 4 באפריל 1967
230 אלף ל"י למחקר שפת החרשים, על המשמר, 4 באפריל 1967 - ^ עבודת PHD : העקרונות הפרשניים של רב סעדיה גאון : על פי תרגומו הערבי לספר תהילים ... / מאת יונתן שונרי., באתר קטלוג הספרייה הלאומית
- ^ Brent J. Belnap,BRIGHAM YOUNG UNIVERSITY IN JERUSALEM: FOCAL POINT OF CONTROVERSY (באנגלית)
- ^ Jonathan Curci, Liahona: "The Direction of the Lord": An Etymological Explanation, University of Geneva and Brigham Young University, 7-31-2007 (באנגלית)
- ^ הרב רפאל הלפרין, האנציקלופדיה לבית ישראל
- ^ אלגזי יוסף, קשה יותר להיות קראי בישראל, 5 בספטמבר 1997
- ^ יד לילד ולנער - עמותה לילדים ולנוער בסיכון, בעלי תפקידים, באתר גיידסטאר, אתר העמותות של ישראל
- ^ משה נוסבאום, קשיש בן 79 הותקף בי-ם ללא סיבה, באתר מאקו, 6 בינואר 2010
