רפואה אלטרנטיבית

רפואה אלטרנטיבית (או רפואה חלופית[1]) היא קשת רחבה של טיפולים נפשיים גופניים ותזונתים פסאודו-מדעיים. טיפולים אלה אינם כלולים במסגרת הרפואה הקונבנציונלית המודרנית וניתנים לרוב מאנשים שאינם בעלי הכשרה רפואית מקובלת.[2]
המונח רפואה משלימה, מתאר את השילוב של טיפול רפואי קונבנציונלי עם טיפול מן הרפואה האלטרנטיבית מתוך אמונה, שאינה מוכחת בשיטות מדעיות, כי הטיפול האלטרנטיבי "משלים" את הקונבנציונלי.
רקע
הטיפולים הכלולים ברפואה האלטרנטיבית מאופיינים בכך שהם אינם מגובים במחקר מדעי, או שאפילו קיים מחקר מדעי המפריך את תקפותם. זאת משום שאם יעילותו של טיפול מעולם הרפואה האלטרנטיבית מאוששת על ידי מחקרים מדעיים, טיפול זה מאומץ לזרם הרפואה הקונבנציונלית.
בעולם הרפואה האלטרנטיבית קיימות אסכולות שונות, שאינן קשורות בהכרח אחת בשנייה, והן בעלות טיפולים שונים. מקור חלק גדול מענפי הרפואה האלטרנטיבית הוא במזרח אסיה, למשל הרפואה ההודית והרפואה הסינית. אולם, ישנן גם שיטות שמקורן בילידים הקדומים של יבשת אמריקה, ושיטות שמקורן באירופה, כדוגמת הומאופתיה, רולפינג וארומתרפיה וכאלו שמקורן בדרום אמריקה כמו סופרולוגיה (אנ'). יש גם שיטות הטוענות לשילוב היסודות של הרפואה המזרחית המסורתית עם מכשור אלקטרוני מודרני, כדוגמת טיפול בביו-רזוננס (Bicom).
בשנים האחרונות צוברת הרפואה האלטרנטיבית תאוצה ומודעות רבה. יש הרואים בכך תופעה שהיא חלק בלתי נפרד מן "העידן החדש" - תנועה פסאודו-מדעית הצומחת על רקע האכזבה מחוסר הרוחניות של המדע ומרכזיות הרעיונות הטכניים בחיים המודרניים.[דרוש מקור][מפני ש...]
טיעונים נגד רפואה אלטרנטיבית
- כל זמן שאדם מעדיף לתת קודם כל הזדמנות לטיפול לא רפואי, עלול להגרם נזק בשל דחיית תחילתו של טיפול רפואי שיעילותו הוכחה מדעית.
- ישנם טיפולים שנמצאו מזיקים.[3] "המצב שבו הרפואה האלטרנטיבית אינה מבוססת על עובדות ועל עקרונות מדעיים רפואיים מוכחים עלול להיות מסוכן, והמסקנה המתבקשת היא שאין לאפשר בחוק לבורים ולשרלטנים לסכן את בריאות הציבור".[4]
- התפתחות של שוק רפואה אלטרנטיבית עלול להיות כרוך בהפצת תפיסות שגויות לגבי הרפואה הקונבנציונלית (למשל, שכל חומר שהתקבל בצורה מלאכותית הוא רע וכל חומר מהצומח הוא טוב).
- אפקט פלצבו: רופאים רבים מבקרים את הרפואה האלטרנטיבית בכך שהיא אינה נותנת טיפול כשלעצמה, והשיפור בתחושת המטופל נובע מהשפעת אפקט פלצבו - שיפור בתסמינים הנובע מאופטימיות המטופל, הנובעת מתחושתו שבעיותיו מטופלות. המצדדים טוענים שאין פסול בהפעלת אפקט פלצבו בעזרת טיפולים משלימים כל זמן שטיפולים אלה באים לצד טיפולים מוכחים ולא במקומם.
מעמד חוקי בישראל
פקודת הרופאים קובעת כי "מי שאינו רופא מורשה לא יעסוק ברפואה ולא יתחזה, במפורש או מכללא, כעוסק ברפואה או כמוכן לעסוק בה." כמו כן, נקבע בפקודה כי "לא ישתמש אדם בכינוי 'רופא', 'עוסק ברפואה', 'מנתח' או בכינוי דומה, במילים או באותיות, המרמז שיש לו כשירות ברפואה, אלא אם הוא רופא מורשה".[5]
בשנת 1991 פורסם דו"ח ועדת אלון לבדיקת נושא הרפואה המשלימה בישראל.[6] הוועדה, בראשות המשנה לנשיא בית המשפט העליון פרופ' מנחם אלון, המליצה על נורמליזציה של המצב הקיים ועל הוראות חוקים חדשים מסוימים.
המועצה להשכלה גבוהה קבעה ב-2009 שלא לאשר תארים אקדמיים למטפלים אלטרנטיביים, משום שלרפואה המשלימה אין בסיס מדעי.[7]
קופות החולים מממנות ומציעות חלק מהטיפולים האלטרנטיביים, וישנם רופאים השולחים את מטופליהם לטיפולים כאלה.[דרוש מקור] קיים פסק דין שחייב את המוסד לביטוח לאומי לבדוק זכאות של חולה לטיפולי רפואה משלימה בהתאם לנסיבות הפרטיות שלו.[8]
בישראל אין פיקוח מוסדר בתחום. אין למרפאים האלטרנטיביים מעמד חוקי, ואין כל פיקוח על פעילותם ועל הכשרתם המקצועית.[9]
בשנת 2002 במסגרת ההסתדרות הרפואית הישראלית הוקמה החברה הישראלית לרפואה משלימה.[10] החברה מהווה קהילה של רופאים, חוקרים ומטפלים המתעניינים בשילוב רפואה משלימה ברפואה המקובלת בצורה מבוקרת. ההסתדרות הרפואית בישראל קבעה כי "ישנו מגוון טיפולים, אשר עשויים להתווסף לטיפול הרפואי אך אינם באים להחליפו", מפני ש"שימוש ברפואה משלימה כתחליף לרפואה עלול לסכן את ציבור המטופלים," וכן קראה "לפיקוח חוקי על כלל העוסקים ברפואה משלימה."[11]
ביוני 2020 פסקה שופטת בית המשפט המחוזי מיכל אגמון-גונן שמטפלים אלטרנטיביים צריכים לגלות בפרסומיהם כי הם עוסקים ברפואה משלימה שאין לה בסיס מדעי, וזאת כדי לא להטעות מטופלים פוטנציאליים. בנוסף לכך אסור למטפלים להשתמש בתואר "דוקטור", אלא אם מצוין לצדו ובאותה הבלטה, כי מדובר במטפל אלטרנטיבי ולא בדוקטור לרפואה.[12]
ראו גם
- רפואה אלטרנטיבית - מונחים
- רפואה סינית
- רפואה הוליסטית
- ריפוי או פיתוי
- פסאודו-מדע
- ההיגיינה הטבעית
- אוסטאופתיה
לקריאה נוספת
- יונתן הלוי, רפואה משלימה ואלטרנטיבית, זמורה-ביתן, 2005
- סיימון סינג ואדזרד ארנסט, ריפוי או פיתוי? רפואה אלטרנטיבית במבחן, תרגמה מאנגלית: דפנה לוי. ספרי עליית הגג, ידיעות ספרים, 2009
- יקי מנשנפרוינד, עידן הבורות: מדריך מקוצר לאסטרולוגיה, עב"מים, רפואה אלטרנטיבית ועוד הבלים של העידן החדש, חיפה, הוצאת פרדס, תשס"ט 2009
- יעל קשת, רפואה משלימה והשבת הקסם לעולם, הוצאת רסלינג, 2010
- בן גולדייקר, מדע רע, ספרי עליית הגג, ידיעות ספרים, מאנגלית: עדי מרקוזה-הס, 2016
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
![]() |
![]() |
- על רפואה משלימה, אתיקה ומשפט, בתוכנית הרדיו "רפואתיקה", המרכז הבינלאומי לבריאות, משפט ואתיקה
- בנימין מוזס, אשליית הרפואה האלטרנטיבית, באתר הארץ, 17.6.2005
- שמעונה גינצבורג, רפואה אלטרנטיבית במבט ביקורתי באתר "המחשבה הביולוגית".
- סדרת תוכניות בנושא רפואה משלימה, באתר "הערוץ האקדמי".
- אביה שטויר, כוסות רוח וצלצולים, ריפוי או פיתוי? רפואה אלטרנטיבית במבחן, באתר הארץ, 30/12/09
- מייקל שרמר, רפואה משלימה - "אם לא יועיל, לא יזיק?", באתר הידען.
- Use of Alternative Medicine for Cancer and Its Impact on Survival - מחקר שהשווה בין חולי סרטן שקיבלו טיפול אלטרנטיבי בלבד, לעומת אלא שקיבלו טיפול רפואי. בטיפול האלטרנטיבי מתו פי 2.5.
- ד"ר ארז גרטי, היעילות המפוקפקת של הטיפולים האלטרנטיביים, במדור "יש מקום לספק" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 20 באוגוסט 2017
- רפואה אלטרנטיבית, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- רפואה חלופית, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ רְפוּאָה חֲלוּפִית במילון סוציולוגיה (תשע"ו), באתר האקדמיה ללשון העברית
- ^ בקהילה המדעית.
- ^ Alissa Lim, Noel Cranswick, Michael South, BMJ Journals - http://adc.bmj.com/content/96/3/297
- ^
פרופ' עופר קפלן, כשהרפואה המשלימה הופכת מסוכנת, באתר הארץ, ינואר 2013
- ^ סעיף 3 וסעיף 5 לפקודת הרופאים
- ^ דין וחשבון הוועדה לבדיקת נושא הרפואה המשלימה בישראל
- ^ אור קשתי, המועצה להשכלה גבוהה: לא יוענק תואר לתלמידי רפואה משלימה, באתר הארץ, 16 בדצמבר 2009
- ^ ענבל בר-און, ביהמ"ש: על המוסד לביטוח לאומי להכיר ברפואה משלימה, באתר News1 מחלקה ראשונה, 9 ביולי 2010
- ^ מאתר הכנסת: הסדרת מקצועות הרפואה האלטרטיבית - http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m02531.pdf
- ^ ההסתדרות הרפואית בישראל > מדריך האיגודים > החברה הישראלית לרפואה משלימה
- ^ ועידת הר"י ה-41 - 8-11 בספטמבר 2009 > החלטות הוועידה > גבולות המקצוע > רפואה משלימה
- ^ טלי חרותי-סובר,ביהמ"ש: חובה לציין בפרסומים לרפואה משלימה שאין לה ביסוס מדעי, הארץ, 17 ביוני 2020