רבי יוסף אבן פלאת

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף יוסף אבן פלאת)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רבי יוסף בן יהודה, אִבְּן פְּלַאת (מכונה לעיתים קרובות גם אִבְּן פְּלַאט או אִבְּן פְּלַט), היה רב, פרשן ופוסק מן המאה ה-12, בתחילת תקופת הראשונים. נודע כרבם של הראב"ד מפושקיירה בעל ההשגות ור' זרחיה הלוי "בעל המאור". נדד בארצות רבות: בצפון אפריקה, ספרד, צרפת (בפרובאנס, "פרובינצה", ולותרינגיה, "לותיר"), איטליה, יוון, וייתכן שגם בבבל ודמשק.

קורות חייו

רבינו יוסף אבן פלאת נולד בעיר הולדתו של הרי"ףקלעת חמאד שבאלג'יר (הראב"ד השני בעל האשכול מכנהו[1] "ר' יוסף ב"ר יהודה מקלע חמד"). ר' יוסף נסע רבות בארצות הים התיכון, וכאשר עזב את צפון אפריקה נסע בראש ובראשונה צפונה לספרד, בה חיו רבים מחכמי התורה, ועל כן כונה בספרות הראשונים[2] "הספרדי"; בספרד שימש לפני גדולי הדור של תור הזהב, והיה נחשב לבר סמכא באשר להנהגותיהם[3].

מספרד עקר ר' יוסף אל פרובאנס[4], שהייתה גם היא מצוינת בחכמיה, ונשתקע במרכזה בנרבונה[5]. עוד ידוע ששהה גם בלוניל[6]. ר' יוסף הרביץ תורה ברבים בפרובאנס, בה הותיר חותם אדיר. בפרובאנס נתוודע לפוסק והמקובל הר"א אב"ד מנרבונה, הראב"ד השני בעל האשכול, שחלק לו כבוד גדול, ובשאלה שהפנה אליו כינהו: "רבינו נר ישראל, סופר מצות היוצר וחוקיו, ... באתי לשאוב מים ממעייני הישועה שלך, ברוך היוצר שזיכה אותך ללמד חוק ומשפט בישראל", וכן פנה אליו[7]: "יורינו מורינו ורבינו", וגם ר"י בן פלאת התייחס אליו בכבוד רב, וכתב בתשובתו: "שלום טב לרב טב, מרנא ורבנא אברהם וכו', מן זוטר עבדיהו וזוטר תלמידוהי, יוסף ב"ר יהודה"; חתנו של הראב"ד השני, הוא הראב"ד השלישי מפושקיירה בעל ההשגות, היה מתלמידיו המובהקים. עוד קיבלו ממנו ר' זרחיה הלוי בעל המאור, וכן ר' אשר ב"ר משולם מלוניל, שכתב בספר ה"כלבו"[8]: "ושמעתי מפי ר' יוסי אבן פלט", ואף בספר המנהגות לר' אשר בן שאול מלוניל כתב[9]: "כך שמעתי מפי החסיד ר' יוסף בן פלאט", ומשמע שהיה גם הוא תלמידו, אם כי היו שהגיהו שם אחרת[10]. בניגוד לרוב חכמי פרובאנס בעת ההיא, נותר ר' יוסף בנוהגו לכתוב את תשובותיו בארמית, כלשונם של גאוני סורא ופומבדיתא.

רבי יוסף מזכיר בדבריו כי נדד גם אל איטליה, בכתבו[11]: "שמעתי מר' נחום (או מנחם) ב"ר יהודה ברומי", אך לא נודע לנו מתי היה שם. הד לשהותו שם ובשאר הארצות מצוי גם בעדותו על מנהגי המקומות בספרו על דיני הברכות[12], "וכן טיבעה ברומי ובכל ארץ ספרד, גם בארץ לנגוברדיאה", וכן בהזכירו בדבריו על התהוות הפיוט היהודי[13], שכך נהגו ב"גלות ירושלים אשר בספרד וגלות כנענים עד צרפת, גם בארץ רומי". היו שטענו[14] כי היה גם ביוון.

משפחתו של ר' יוסף אבן פלאת אינה ידועה לנו, ולא הוזכרו לו קרובי משפחה.

רבים שיערו (אברהם מאיר הברמןרש"י פין ועוד; דעה זו מובאת גם ב"אוצר הגדולים"[15]), כי חכם בשם ר' יוסף אבן פלטוי שכונה גם "אבן פלאת", שמוזכר בסיפורו של הנוסע ר' בנימין מטודלה בשנת 1160 לערך כאחד מראשי ישיבות דמשק או בגדאד תחת סמכותו של הגאון ר' שמואל בן עלי הלוי, ומכונה "יסוד הישיבה", הוא למעשה ר' יוסף אבן פלאת עצמו; אך אם נכונה ההשערה, יש לומר שהיה גם בבבל, ועל כן היו שחלקו על הזיהוי, וטענו ש"אבן פלאת" הוא תואר כבוד (מלשון פלא) ואינו ר' יוסף בן פלאת ממש, למרות שחיו באותה התקופה. אם בכל זאת נכונה ההשערה, צריך לומר שעקר ר' יוסף מדמשק אל מערב ארצות הים התיכון, או להפך – שנדד מנרבונה עד דמשק; יש לתמוך דעה זו מן העובדה הידועה לנו ששהה גם ברומארש"י פין סבור כי ר' יוסף נדד מפרובאנס אל דמשק, ונעשה שם לאחד מגדולי מרביצי התורה. בקינת ר' אלעזר בן יעקב הבבלי מוזכרות פטירות ר' שמואל הלוי ור' עזריה חתנו, וכן פטירת ר' יהוסף – ויש שסברו שהוא ר' יוסף בן פלטוי, ואם כן נדד מנרבונה אל דמשק, בה נפטר. עוד יש שכתבו כי ר' יוסף בן פלטוי זה היה מחכמי מצרים[16]. ידוע עליו שחיבר פירושים לגמרא, ומובאות מפירושיו הובאו בחידושי רבינו פרחיה בן נסים מבבל.

חיבוריו ופסקיו

חיבורו הידוע ביותר שנשתמר לנו הייתה תשובה יסודית שהשיב לראב"ד השני מנרבונה לגבי כללי ברכות[17], שהפכה לתשובה עיקרית בהלכות ברכות המצוות – אימתי מברכים עליהן ומתי לא, והראב"ד השלישי בעל ההשגות כתב עליה את השגותיו; שאלתו זו של הראב"ד הופנתה הן לר' יוסף אבן פלאת והן לבעל העיטור. לצד תשובות נוספות שהפנה לראב"ד השני[18], השיב גם לרז"ה בעל המאור[19], לראב"ד השלישי[20], ותשובתו בדיני תרומות נשלחה אל הרמב"ם בשאלה בנושא זה, והרמב"ם השיג עליה (אם כי יש המזהים את "ר"י בן פלאט" המוזכר שם עם ר' יוסף בן פלטוי מדמשק). תשובות ר' יוסף אבן פלאת נדפסו ב"ספרן של ראשונים" לר' שמחה אסף בשנת תרצ"ה עם תולדותיו, וקונטרסו לגבי הברכות יצא לאור גם בספרו "זיכרון לראשונים", תרס"ט, לאחר שנתגלה בידי הרב והחוקר ר' שלמה אהרן ורטהיימר.

ר' יוסף חיבר גם את ספר "תיקון ברכות" או "עמק ברכה", קונטרס בדיני הברכות, שנדפס בספר הפרדס לרש"י[21], וגם בתשובות מהרי"ל הובאו הלכות מספרו זה. דבריו מובאים רבות בנידונים שונים בספרות הראשונים והאחרונים, ואף רבינו תם מזכירו בספר הישר[22]. הראב"ד השלישי מביא הלכות רבות משמו: "גם מפי הרב יוסף בן פלאתי ז"ל נעזרתי, ומזה הטעם"[23], "כדברי החכם בן בילאת ז"ל אנו נוהגין"[24], ובכתבו[25] "ביררנו הדברים הללו זה כמה שנים בתשובות שהשבנו על החכם אבן פלאת ז"ל", הוא רומז גם להשגות שכתב על תשובות ר"י בן פלאת, וכדרכו שהיה כותב השגות בגיליון התשובה. בזמן הרמב"ם מוזכר גם ספר  "פירוש הלכות לבן פלאת", ממנו שאב ככל הנראה רבי פרחיה בן ניסים, שמחברו הוא ר' יוסף אבן פלטוי מדמשק, שייתכן והיה ר' יוסף אבן פלאת עצמו.

בספר האשכול[26] כתב הראב"ד השני: "ואני הכותב שמעתי בשם רבי יוסף אבן פלאת שהיו נוהגין באליומאנה", ונראה שלא שמע ממנו ממש, והעיר שם ר' חנוך אלבק שייתכן שזו הוספת המעתיק, שחי מעט אחרי הראב"ד ור"י אבן פלאת, או שהיא הוספה מאוחרת של המחבר, הראב"ד השני. וכן טען אסף[27], שהראב"ד שמע זאת משמו באמצעות אחרים, ולא ישירות ממנו.

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ^ בתשובה ק"מ ב"ספרן של ראשונים".
  2. ^ ספר צרור החיים, הדרך השני, סימן ל"ז, לר' חיים בן שמואל מטודלה.
  3. ^ תשובת הראב"ד הנ"ל, המעיד עליו ש"ראה מעשים הרבה מגדולי ספרד".
  4. ^ "אוצר הגדולים" כרך ד', אות תרס"ד (עמ' רצ"ב).
  5. ^ הראב"ד בתשובתו הנ"ל מכנהו "חכם גדול אחד בנרבונא".
  6. ^ הקדמת ר' שמחה אסף ל"ספרן של ראשונים".
  7. ^ "בית הבחירה" למאירי על מסכת עירובין, דף ל"ו.
  8. ^ סימן ח'.
  9. ^ בדף י"ב, וכן בדף ל"ח.
  10. ^ "אוצר הגדולים" שם, לפי שר' יוסף קדם לר' אשר מלוניל בדור אחד.
  11. ^ דבריו מובאים בתשובות מהרי"ל סימן י"ח.
  12. ^ הובא בספר הפרדס, ובהקדמת הר"ש אסף לתשובתו ב"ספרן של ראשונים".
  13. ^ תולדות הפיוט והשירה עמ' 18, א"מ הברמן.
  14. ^ ר' שמואל יוסף פין בספרו "כנסת ישראל", ערכו, עמ' 495.
  15. ^ כרך ד', אות תרס"ו (עמ' רצ"ד) ועוד.
  16. ^ "אוצר הגדולים" כרך ד', אות תשל"ח (עמ' שי"ד).
  17. ^ מובאת בתשובות הרשב"א ח"א סימן י"ח, ובארחות חיים לר' אהרן מלוניל בהלכות ברכות, ובראש ספר אבודרהם, עמ' כ"א בהוצאת מכון אבן ישראל.
  18. ^ כמובא ברמב"ןשבועות דף ל"ז עמוד א'.
  19. ^ ספר התרומות שער כ"ט.
  20. ^ צרור החיים, הדרך השני, סימן ל"ז.
  21. ^ סימן קפ"ז.
  22. ^ בסימן תק"ה, לצד גאוני צרפת.
  23. ^ תמים דעים סימן ז'.
  24. ^ תמים דעים סימן מ'.
  25. ^ תמים דעים סימן כ"ג.
  26. ^ עמוד 15 בהוצאת ר"ש אלבק.
  27. ^ "ספרן של ראשונים" שם.
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0