יוסף ברנרד בורמן
 | |
| יוסף ברנרד בורמן, 2007 | |
| לידה | 3 ביולי 1929 |
|---|---|
| פטירה | 21 בפברואר 2016 (בגיל 86) |
| ענף מדעי | כירורגיית לב-חזה |
| מקום מגורים | דרום אפריקה, הממלכה המאוחדת, ישראל |
| תרומות עיקריות | |
| חקר כירורגיית הלב, ניתוחי לב פתוח, השתלות לב | |
יוסף (ג'ו) ברנרד בּוֹרמן (Joseph B. Borman; 3 ביולי 1929 – 21 בפברואר 2016) היה רופא וחוקר ישראלי בתחום כירורגיית לב-חזה, פרופסור בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים, מחלוצי ניתוחי הלב הפתוח והשתלות הלב בישראל. ניהל במשך 22 שנה את מחלקת ניתוחי לב וחזה במרכז הרפואי הדסה, ייסד את המכון לחקר כירורגיית הלב במרכז הרפואי הדסה ועמד בראשו, והקים את מחלקת ניתוחי הלב בבית החולים ביקור חולים. מורם וחונכם של רבים ממנתחי הלב הבכירים בישראל. מחקריו ועבודותיו הקליניות זכו להכרה בינלאומית רחבה, והוא כיהן כנשיא האגודה הבינלאומית של מנתחי לב-חזה.
ביוגרפיה
בורמן נולד בקרוגרסדורפ שבדרום אפריקה להורים שהיגרו מלטביה. הוא קיבל חינוך ציוני, ובנעוריו היה חניך ומדריך בתנועת הבונים. ב-1946 נרשם ללימודי רפואה באוניברסיטת ויטווטרסראנד (אנ') ביוהנסבורג וסיים את לימודיו ב-1951. כבוגר מצטיין התקבל לתקופת סטאז' במחלקות הפרופסוריות המובחרות של בית החולים האוניברסיטאי ביוהנסבורג, ושם עבד עד סוף 1952. לאחר תקופת הסטאז' קיבל משרת מרצה במחלקה לאנטומיה ועסק בהוראת סטודנטים לרפואה.
ב-1954 יצא להשתלמות בבריטניה, ובמשך 4 שנים התמחה בכירורגיה כללית במרכזים רפואיים בלונדון ובברמינגהאם. ב-1956, לאחר שעמד בהצלחה בבחינות הנדרשות, קיבל את תואר "עמית הקולג' המלכותי למנתחים" (Fellow of The Royal College of Surgeons). בלונדון הכיר את רות ליכטר, ילידת חיפה, והשניים נישאו ב-1957.
ב-1958 עלה לישראל והצטרף לצוות מחלקת כירורגיית חזה בבית החולים האוניברסיטאי של הדסה בירושלים, תחת הנהלתו של פרופסור חנוך מילויצקי. באותה עת היה תחום ניתוחי הלב בישראל בחיתוליו, ובוצעו רק ניתוחי לב סגור שנתנו פתרון חלקי ומוגבל לכמות ההולכת וגדלה של חולים במחלות לב ובמומי לב מולדים. על כן, בעידודו של פרופ' מילויצקי יצא ב-1962 להשתלמות בלוס אנג'לס אצל פרופ' ג'רום הרולד קיי, מחלוצי ניתוחי לב פתוח בארצות הברית. ב-1964 שב לישראל להקמת מערך ניתוחי לב פתוח בבית החולים הדסה, והיה לחלוץ בענף כירורגי זה בישראל. מאז עסק בורמן בפיתוח כירורגיית הלב, וביסס בארץ רבים מן החידושים בתחום, ביניהם ניתוחי החלפת מסתמי לב, ניתוחי מעקפים ועוד.
ב-1969 מונה לפרופסור חבר בבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים, וב-1970 מונה למנהל היחידה לכירורגיית לב במרכז הרפואי הדסה בירושלים. ב-1974 הועלה לדרגת פרופסור מן המניין ומונה למנהל מחלקת כירורגיית לב וחזה במרכז הרפואי הדסה. ב-1982 ייסד במרכז הרפואי הדסה בעין כרם את המכון לחקר כירורגיית הלב ע"ש יוסף לוננפלד, בו שימש מנהל ויושב-ראש.
לאורך השנים פרסם מאות מאמרים בכתבי עת מקצועיים בתחומי עבודתו הקלינית ומחקריו, וכן מספר ספרים. הוא היה חבר מערכת הבטאון הרפואי Israel Journal of Medical Sciences וחבר מערכת כתב העת האמריקאי Journal of Cardiac Surgery, וכן כיהן כחבר פעיל בוועדות המרכז הרפואי הדסה ובית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית, ביניהן: ועדה למינויים אקדמאים; ועדה לתכנון ולפיתוח של בית הספר לרפואה; יו"ר שותף של המחלקות הכירורגיות והאחראי על חדרי ניתוח; ועדה ניהולית משותפת לארגון הרפואי הדסה ולאוניברסיטה העברית בירושלים.
בתחילת 1986 יצא בורמן להשתלמות בתחום השתלות לב במרכז הרפואי האוניברסיטאי בריצ'מונד, וירג'יניה. בהמשך אותה שנה יצא ללונדון, שם השתלם בתחום בבית החולים הרפילד (Harefield) בהדרכת מנתח הלב הנודע פרופ' מגדי יעקוב. עם שובו לישראל בנה בהדסה מערך לביצוע ניתוחי השתלת לב[1], שהמתין לאישור ממשרד הבריאות וממועצת הרבנות הראשית, שעד אז התנגדה לתרומת איברים להשתלות מנימוקים הלכתיים[2]. לאחר שנתקבלו האישורים הנדרשים, ב-25 באוגוסט 1987 ביצע צוות המרכז הרפואי הדסה בראשותו של בורמן (ובהשתתפות פרופ' דב שמעון ופרופ' גדעון אורצקי) את השתלת הלב המוצלחת הראשונה בישראל[3], ניתוח שבעקבותיו נסללה הדרך לביצוע ניתוחי השתלת לב כפרוצדורה שגרתית בהדסה ובמרכזים רפואיים נוספים בישראל.
ב-1992 פיקח על ניתוח השתלת הריאה הראשון בישראל[3] שבוצע על ידי פרופ' דב שמעון. באותה שנה הקים מחלקה לניתוחי לב פתוח בבית החולים ביקור חולים בירושלים, ועמד בראשה במשך 12 השנים הבאות. ב-1994 נבחר לנשיא האגודה העולמית של מנתחי לב-חזה (International Society of Cardiothoracic Surgeons)[4]. ב-1999 הוענק לו אות יקיר ירושלים[5] על תרומתו לפיתוח הרפואה בעיר. ב-2003 קיבל ברוסיה את הפרס היוקרתי "היפוקרטס הזהב"[6]. ב-2004 פרש מעבודתו הקלינית ומניהול המחלקה בביקור חולים, והמשיך בפעילות מחקרית כראש המכון לחקר כירורגיית הלב עד פרישתו הסופית ב-2008.
לאורך השנים עבד בשיתוף פעולה עם פרופ' משה גרון, מייסד מכון הלב בבית החולים האוניברסיטאי סורוקה ומי שביצע את הצנתור הראשון במדינת ישראל. בורמן פרש לגמלאות כפרופסור אמריטוס.
פרופ' בורמן נפטר בירושלים ב-21 בפברואר 2016, ונטמן בבית הקברות האזרחי בקריית ענבים.
ספר זיכרונותיו
- Joseph B. Borman, Open Hearts: Memoirs of a Cardiac Surgeon, Gefen Publishing House 2013
קישורים חיצוניים
- ביוגרפיה באתר מחלקה ראשונה
- פרופיל אקדמי באתר האוניברסיטה העברית בירושלים
- Prof. Joseph Borman’s open heart, ג'רוזלם פוסט, 11 בינואר 2014
- איתי גל, הרופא שהביא לישראל את ניתוח הלב הפתוח - נפטר, באתר ynet, 22 בפברואר 2016
עופר אדרת, חלוץ ניתוחי הלב, שנמשך למאבק במוות, באתר הארץ, 18 במרץ 2016
הערות שוליים
- ^ מעריב 05 נובמבר 1986
- ^ מעריב 04 נובמבר 1986
- ^ 3.0 3.1 השתלת איברים בישראל, המרכז הלאומי להשתלות - אדי
- ^ World Society of Cardio-Thoracic Surgeons
- ^ יקיר ירושלים תשנ״ט - 1999, עיריית ירושלים
- ^ CTSnet
