הרב יוסף עמר
ערך זה עוסק ברב תימני. אם התכוונתם לזמר, ראו  | |
| לידה |
12 באוגוסט 1911 י"ח באב תרע"א צנעא |
|---|---|
| פטירה |
4 בדצמבר 1988 (בגיל 77) כ"ו בכסלו תשמ"ט |
| תחומי עיסוק | ניקוד ופיסוק התלמוד הבבלי |
הרב יוסף ב"ר אהרן עמר הלוי (12 באוגוסט 1911 - 4 בדצמבר 1988; י"ח באב תרע"א - כ"ו בכסלו תשמ"ט), מנקד התלמוד הבבלי על פי מסורת יהודי תימן.
תולדות חייו
נולד בצנעא, בירת תימן. למד אצל מלמד עד גיל 12. לאחר מכן למד משנה, תלמוד והלכות אצל גדולי הרבנים בעיר צנעא: הרבנים יחיא קאפח, יחיא אביץ', שלום קרח, ורצון (רצ'א) צארם. היה בקי במסורות הניקוד והקריאה של יהודי תימן, כולל המשנה והתלמוד. התפלל בבית הכנסת "בית אלמסורי", בית מדרשו של הרב יחיא אביץ'. היה מאחרוני תלמידי החכמים שעלו מתימן. עוד בהיותו בתימן, נשא לאישה את אורה (נצ'רה) לבית השאש ונולדו להם תשעה ילדים.
עלה לארץ ישראל בשנת תש"ד (1943). החל משנת 1948 התגורר בשכונת גונן (קטמון הישנה) בירושלים עד לפטירתו.
מפעלו התורני
בשנת תשי"ט (1959) החל לנקד את התלמוד הבבלי כולל שישה סדרי משנה, על פי מסורת יהודי תימן, מפעל חיים שנמשך למעלה מעשרים שנה.
הרב עמר ניקד ופיסק את התלמוד הבבלי ואת המשנה בכתב ידו, על גיליונות של מהדורת וילנה. על הגיליון הוא גם הוסיף שינויי נוסחאות על-פי מסורת הלימוד שהייתה נהוגה בתימן, ואף השווה את נוסח המשנה בתלמוד הבבלי מהדורת וילנה לנוסח המשנה עם פירוש המשנה לרמב"ם, שיצאה לאור במהדורת הרב יוסף קאפח, והוסיף הערות רבות על גיליון התלמוד בענייני קרי וכתיב ונוסח התלמוד. הרב עמר הרבה להעיר במיוחד על נוסחאות הגאונים המשתקפות בעיקר בפירושי הרא"ש, הרי"ף ורבנו חננאל במקום שהם מאירים את פסקי הרמב"ם, ואף העיר הערות פרשניות שיש בהן להעמיד על מסורות הלשון ונוסח התלמוד שעמדו לפני הגאונים והפוסקים.
הרב עמר זכה בשני פרסים: בשנת תשמ"ה (1985) בפרס לספרות תורנית על שם הרב קוק מטעם עיריית תל אביב, ובשנת תשמ"ז (1987) בפרס ירושלים לספרות תורנית על שם הרב עוזיאל.
עסק לפרנסתו כסופר סת"ם ומגיה ספרי תורה במשרד הדתות וכשוחט ובודק.
הרב עמר שימש רב בית הכנסת "ישמח ישראל", לעדת יהודי תימן בשכונת גונן בירושלים, ולימד את קהל המתפללים משנה, תלמוד ורמב"ם.
הרב עמר נקבר בהר המנוחות שבגבעת שאול בירושלים.
לקריאה נוספת
פרק זה טעון שכתוב. אנא תרמו למכלול ועזרו לשכתב אותו. הסיבה היא רוב המקורות אינם עוסקים באופן משמעותי ברב עמר אלא בניקוד התימני.- ההקדמה וכן דברי סיום (כרך כ') של הרב יוסף עמר במהדורת התלמוד הבבלי המנוקד על ידו על פי מסורת תימן, כרכים א-כ, תש"מ ואילך, הוצאת המנקד, ירושלים.
- פרופ' שלמה מורג, "מסורת תימן של לשון התלמוד", בתוך מהדורת התלמוד המנוקד על פי מסורת תימן.
- ד"ר יחיאל קארה, "תלמוד בבלי מנוקד על פי מסורת הקריאה של יהודי צנעא", פעמים 10, הוצאת מכון בן-צבי והאוניברסיטה העברית בירושלים, תשמ"ב, 1981, עמ' 138-134.
- מסורות הקריאה המשתקפות בניקודו של התלמוד הבבלי על פי מסורת תימן בידי הרב יוסף עמר, מאת ד"ר יחיאל קארה, בתוך ספר שבטיאל, מחקרים בלשון העברית ובמסורת העדות, תשנ"ב, עמ' 203-188, הוצאת האגודה לטיפוח חברה ותרבות, בעריכת פרופסור יוסף טובי.
- הארמית הבבלית במסורת תימן על פי ניקודי הרב עמר בשתי מהדורות של מסכת מגילה, מאת ד"ר יחיאל קארה, בתוך תימא, כתב עת לחקר יהדות תימן ותרבותה, תשנ"ג, עמ' 28-6, הוצאת האגודה לטיפוח חברה ותרבות, בעריכת פרופ' יוסף טובי.
- מסורות התימנים בלשון חכמים, על פי מסורת הקריאה במשנה מסכת כלים, מאת ד"ר יחיאל קארה, בתוך מחקרים בלשון העברית ובלשונות היהודים, התשנ"ו, עמ' 426-405, הוצאת האוניברסיטה העברית בירושלים ומוסד ביאליק, בעריכת פרופ' משה בר-אשר.
- ניקוד התלמוד ומשנתו בידי הר"י עמר, מאת ד"ר צמח קיסר, בתוך משנה מסכת אבות מנוקדת על פי מסורת תימן, עמ' יז-יט, הוצאת 'משגב ירושלים'-המרכז למחקר ולהוראה של מורשת יהדות ספרד והמזרח, ירושלים, תשס"ב.
- ארמית בבלית במסורת תימן:שם העצם, עדה ולשון כד, מאת פרופסור שלמה מורג וד"ר יחיאל קארה, תשס"ב, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, האוניברסיטה העברית בירושלים.
- מסורות לשון קדומות וגרסאות נוספות במהדורה חדשה של התלמוד הבבלי, מאת הסופר מר יוסף שער, "אפיקים", גיליון עד, שבט תשמ"א, ינואר 1981, עמ' 12.
- "תהודה", אגודה לטיפוח חברה ותרבות, בטאון מס' 10, תשמ"ח, עמ' 74-73.
- הרב יוסף עמר, בתוך אנציקלופדיה לחכמי תימן, עמ' 453-452, הוצאת המכון לחקר חכמי תימן, כתב וערך ד"ר משה גברא, בני ברק, תשס"א.
קישורים חיצוניים
- הרב יוסף עמר, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- הרב יוסף עמר באתר נוסח תימן:
- תלמוד בבלי מנוקד על פי מסורת יהודי תימן
- הקלטות מקריאה לפי מסורת יהודי תימן על ידי הרב יוסף עמר
