שוואבך
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
| כיכר השוק בשוואבך | |
| כיכר השוק בשוואבך | |
| מדינה |
 גרמניה |
|---|---|
| מדינה |
 בוואריה |
| מחוז | פרנקוניה התיכונה |
| ראש העיר | מתיאס טיראוף (Matthias Thürauf) |
| שטח | 40.71 קמ"ר |
| גובה | 326 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 39,137 (2012) |
| אזור זמן | UTC +1 |
| http://www.schwabach.de | |
שוואבך (בגרמנית: Schwabach), עיירה בפרנקוניה, בצפון בוואריה, בת כ-40,000 תושבים, סמוכה לעיר השנייה בגודלה בבוואריה, נירנברג.
העיירה מפורסמת בשל תעשיית רדידי המתכת המוזהבים המסורתית שבה. בשנת 2004 ציינה העיר בפסטיבל חגיגי, 500 שנות ייצור של "רדיד הזהב" (המכונה בגרמנית: Blattmetall)[1].
בראשית המאה ה-16, פיתח סדר דפוס תושב העיירה את הגופן הגותי "Schwabacher" (שוואבכר). גופן זה שימש להדפסת התנ"ך הראשון בתרגום לגרמנית, שנערך בידי מרטין לותר.
שוואבך היא עיר הולדתם של המלחין והפסנתרן אדולף פון הנזלט (1814-1889), האנטומיסט והבוטנאי יוהאן גוטפריד צין (1727-1759).
הקהילה היהודית
בשוואבך התקיימה קהילה יהודית, והיא הייתה מקום מושבם של רבני "מדינת אנסבך" בין רבני העיר מוזכרים בספרות היהודית:
- הרב יששכר ברמן סג"ל פרנקל, מחבר "מטה יששכר", אב"ד שוואבך ואנסבך, וראש ישיבת פיורדא (נפטר ט"ז בתשרי תס"ט, 1708).
- הרב צבי הירש פרנקל (ה'תכ"ב, 1662 - ה'ת"ק, 1740), נקרא גם הירש היינה[2], אחיינו של הרב הקודם ברמן פרנקל, כיהן כרבה של העיר בין השנים תס"ט-תע"ב, 1609-1612. בשנת 1612 נאסר יחד עם אחיו העסקן אלחנן פרנקל, והועמד לדין באשמת כישוף. אחיו מת בכלאו ב-1620, והוא השתחרר לאחר 24 שנות כלא, ומת לאחר ארבע שנים בשנת ה'ת"ק, 1740[3]. סיפור חייו מתואר בספרו של יצחק נתנאל גת, המכשף היהודי משוָאבּך[4].
- הרב ברוך אברהם כ"ץ רפפורט (תכ"ח - ה'תק"ו, 1668-1746), חתנו של הרב משה חריף, מחבר הספר "תפארת למשה" על השולחן ערוך. מגדולי הלוחמים בנחמיה חייא חיון, וברמח"ל[5].
- הרב משה קצנלנבוגן, אב"ד שוואבך ומדינות אנסבך וזולצבך (ה'ת"ל-ה'תצ"ט, 1770-1839)[6]. הוא הקים בשוואבך ישיבה גדולה, ובראשה עמד בנו הרב פינחס, מחבר הספר "יש מנחילין". בן נוסף שלו היה הרב נפתלי צבי קצנלנבוגן,
- הרב יוסף שטיינהארט, מחבר ספר השו"ת "זיכרון יוסף".
- הרב יושע השיל לבוב, אב"ד שוואבך ומדינת אנסבך (ה'תנ"ג, 1693 - תקל"ב, 1772)[7], מראשי מכשירי הגט מקליווא. ספרו "פני לבנה" יצא לאור בירושלים (מכון ירושלים, תשס"ד)[8].
- הרב אהרן בן משה, אב"ד שוואבך, מחבר הספר "הארוך מש"ך" עם הגהות "מנחת אהרן" (נפטר בכ"ו בסיון תקמ"א 1781)[9]. רבו של הרב בצלאל רנשבורג. היה חתנו של הרב בנימין פרנקל מגלוגא.
- הרב אברהם וקסלר (נפטר תרי"א (1851)[10].
ערים תאומות
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל גרמניה | ||
הערות שוליים
- ^ לכבוד הפסטיבל הופק התקליטור: Goldschlägerstadt Schwabach. 500 Jahre Blattgold, 1504–2004. imbiss-media, Nürnberg 2004, מסת"ב 3-938451-01-7.
- ^ דוד תדהר (עורך), "בית פרנקל", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ז (1956), עמ' 2954.
- ^ יצחק דוב פלד, קונטרס חלקי אבנים, ירושלים תשמ"ב. (נספח לשו"ת "נשאל דוד" חלק ג'). עמ' רעח.
- ^ יצחק נתנאל גת, המכשף היהודי משוָאבּך; משפטו של רב מדינת ברנדנבורג-אנסבך צבי-הירש פרנקל. הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2013.
- ^ ראו עליו עוד: הגאון רבי ברוך אברהם כהנא רפפורט, רבה של פיורדא, "מהות נס חנוכה", בתוך: מוריה, שנה כג, גיליון א-ב (רסה-רסו), כסלו תש"ס, עמ' כא.
- ^ מאיר וונדר, אנציקלופדיה לחכמי גליציה ח"ב עמ' 567, והסכמתו על מהדורת ספר "פי שנים", אלטונה, תצ"ה. ומהדורת ספר "מנורת המאור", זולצבך, תצ"ט
- ^ בנין שאול מהדורת ירושלים תשס"ה, קונטרס תשובות והסכמות סימן כ"א. וראו גם: הסכמתו על מהדורת ספרו של המקובל רבי מאיר פופרש, "אור הישר", פיורדא, תקכ"ד.
- ^ ראו עליו עוד: אברהם ביק (שאולי), הגאון רבי יהושע העשיל לבוב, "בדין שטר חלק בירושה ונדוניא", בתוך: מוריה, שנה ד, גיליון ג-ד, סיון-תמוז תשל"ב, עמ' ה-ו.
- ^ בנין שאול מהדורת ירושלים תשס"ה, קונטרס תשובות והסכמות סימן כ"א. וראו גם: הסכמתו על ספר "אספקלריה המאירה", פירט, תקל"ו. ועל מהדורת ספר ה"כל בו", פיורדא, תקמ"ב
- ^ תשובה הממוענת אליו נדפסה בספר השו"ת "כתב סופר", יורה דעה סימן קס"ז.
