מנכ"לים במשרדי ממשלת ישראל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מנהל כללי (מנכ"ל) של משרד ממשלתי בישראל הוא הפקיד בעל התפקיד הבכיר ביותר במשרד ממשלתי שאינו נבחר ציבור. על המנכ"ל מוטל התפקיד של ניהול המשרד כולו והוצאה לפועל את רצונותיו של השר הממונה על המשרד.[1]

קביעת מאפייני התפקיד

בנובמבר 1947, משהתקבלה החלטה 181 של העצרת הכללית של האומות המאוחדות על הקמת מדינה ליהודים בארץ ישראל, הוקמה לצורך הכנת הקמתו של מנגנון המדינה "ועדת המצב", שפעלה באמצעות כמה תת-ועדות, שעל אחת מהן, ועדת המנגנון, הוטל לקבוע את המבנה של ממשלת ישראל העתידה לקום.[1] ועדת המנגנון פעלה בחודשים הראשונים של שנת 1948, והציעה מבנה שהתבסס בעיקר על זה של ממשלת המנדט. ועדת המנגנון קבעה על ארגון יחידות הממשלה הרבות במספר מצומצם של משרדים, אשר בראש כל אחד מהם יעמדו שר ומנהל כללי. את תפקיד המנכ"ל קבעה ועדת המנגנון, ככל הנראה, בהשראת התפקיד של "מזכיר קבוע" (secretary permanent) הנהוג בממשלת בריטניה. בגרסה הישראלית של המנהל הכללי נקבע שהוא מקבל את מינויו מן השר, וממשיך לשרת רק אם השר מעוניין בכך.[1]

בשנותיה הראשונות של המדינה לא הייתה ברורה מהותו של מוסד המנכ"ל. לדוגמה, נשאלה השאלה האם שר הממונה על שני משרדים זכאי לשני מנכ"לים או רק לאחד.[1] שאלה זו נגעה בשורש מהותו של תפקיד המנכ"ל: האם השתייכותו היא בעיקר לשר כמעין עוזר ראשי שלו, או שמא השתייכותו היא בעיקר למשרד שאותו הוא מנהל.[1] כמו כן, חל עיכוב של חודשים רבים במינוי מנהל כללי למשרד החינוך, כאשר אחת הסיבות המרכזיות הייתה דרישת המפלגות הדתיות לקבל מנכ"ל נפרד לחינוך הממלכתי דתי.[1]

באותה התקופה היו משרדים שפעלו תקופות ארוכות ללא מנכ"לים, כמו משרד המשפטים ומשרד החינוך.[1] עם זאת, משרד התחבורה פעל תקופה מסוימת עם כמה מנכ"לים במקביל.[1]

מעמדו של המנהל הכללי נקבע בפועל רק בשנת 1959, עם חקיקת חוק שירות המדינה (מינויים).[1]

מינוי לתפקיד

סעיף 12 לחוק שירות המדינה (מינויים) קובע כי על הממשלה למנות מנכ"ל לכל משרד ממשלתי, על פי הצעת השר הממונה על אותו משרד, ועל המינוי לא תחול חובת מכרז.

ככלל, משרת מנכ"ל של משרד ממשלתי היא משרת אמון, אלא שהליך המינוי של מנכ"ל משרד ממשלתי תלוי לא רק בשיקול הדעת של השר הממונה, אלא נדרש דיון בוועדת מינויים ואישור הממשלה. לרוב, בחירת המועמד על פי הצעת השר הממונה על המשרד, היא בחירה אישית באופיה, המבטאת יחסי אמון מיוחדים, ולא אחת כרוכה בהם גם שותפות והזדהות פוליטית-מפלגתית.[2]

משהוצע אדם כמועמד לתפקיד, על ועדת מינויים, שבראשה עומד נציב שירות המדינה לדון בהתאמתו לתפקיד. הוועדה רשאית להמליץ על המינוי או שלא להמליץ עליו, מטעמים מסוימים, או להתנות אותו בתנאים. משסיימה הוועדה לדון בהתאמת המועמד לתפקיד והגיעה למסקנות, עליה להעביר את המלצתה לממשלה, שהיא הגוף המוסמך לאשר את המינוי.[3]

אם מתפנה משרה של מנכ"ל של משרד ממשלתי או משנבצר ממנכ"ל למלא את תפקידו, רשאי השר הנוגע בדבר, לאחר התייעצות עם נציב שירות המדינה, להטיל את התפקיד על עובד ציבור לתקופה שלא תעלה על שלושה חודשים.[3]

האחריות הכוללת ליישום תהליך החפיפה מוטלת על המנכ"ל היוצא של המשרד, ותהליך החפיפה אורך עד 21 יום.[4]

כישורי סף לתפקיד

לפי החלטה מספר 3435 של ממשלת ישראל מ-13 באפריל 2008, מועמד כשיר להתמנות לתפקיד מנהל כללי במשרד ממשלתי, אם מתקיימים בו שני אלה:

  1. הוא בעל תואר אקדמי ממוסד להשכלה גבוהה;[5]
  2. הוא בעל ניסיון בתפקידים ניהוליים בכירים של 4 שנים לפחות - בשירות הציבורי או בתאגיד בעל היקף עסקים או פעילות משמעותיים, או בתפקיד בכיר אחר בתחום הרלוונטי לתחומי עיסוקיו העיקריים של המשרד בו הוא מיועד לכהן כמנכ"ל, או בכל תפקיד אחר שייראה רלוונטי לוועדת המינויים.[5]

עם זאת, במקרים חריגים ניתן למנות מועמד אף אם אינו עומד באחד מתנאים אלה.[5]

משך הכהונה

אין קביעת תקופת כהונה, אך זו מסתיימת כאשר מתמנה מנכ"ל חדש למשרד.

תנאי העסקה

מינויים

זכותו של מנהל כללי במשרד ממשלתי למנות בלשכתו, לפי שיקול דעתו, את ממלאי התפקידים הבאים במסגרת משרות אמון: יועץ בכיר/יועץ/עוזר; מנהל לשכה; מזכיר; נהג.[4]

שכר

מנכ"ל משרד ממשלתי מועסק על-פי חוזה מיוחד.[6] עם כניסתו לתפקיד, הוא רשאי לבחור את תנאי העסקתו מבין אחת החלופות הבאות:

  1. שכר מנכ"ל כפי שייקבע מעת לעת על ידי הממשלה;[6]
  2. השכר בדרגה העליונה בסולם בדירוג המקצועי הצמוד למשרה בתקן, או השכר בדירוגו המקצועי של העובד ערב מינויו למנכ"ל.[6]

נכון לשנת 2020, שכרו של מנכ"ל משרד ממשלתי עומד על 43,000 שקל ברוטו לחודש,[7] אם כי ניתן להשתכר אף יותר כתלות בדירוג המקצועי של נושא המשרה.[8]

ביקורת על התפקיד

לאורך השנים נמתחת ביקורת על התנהלות מנכ"לי משרדים ממשלתיים.

  • אחת הטענות שעולה מעצם העובדה שמדובר במינוי פוליטי, היא שקיימת ניגודיות שנעה בין נאמנותו של המנכ"ל לשר שמינה אותו לתפקיד לבין המקצועיות שלו וטובת המשרד.[9]
  • טענה נוספת שנטענת היא שלא אחת מתמנה למשרד ממשלתי מנכ"ל שכלל לא בקיא בנושא המשרד.[1][10][11] דוגמה בולטת לכך היא הטענה לפיה רצוי שמנכ"ל משרד הבריאות יהיה רופא בהכשרתו.[12]
  • מנכ"לי משרדים ממשלתיים, כמו השרים, הם בדרך כלל זמניים, ולכן מוחלפים לעיתים קרובות.[1] התוצאה היא שחלק ממאפייני השרים הפוגמים ביכולת הניהול שלהם קיימים גם אצל המנהלים הכלליים, ולכן צפה בעיית המשילות.[1]
  • רבים מבכירי המשרדים הממשלתיים חשים נאמנות לשר, ולא למנכ"ל.[1]

מנכ"לי משרדי ממשלה מכהנים

להלן רשימת מנכ"לי משרדי ממשלת ישראל המכהנים כיום:

שם המשרד שם המנכ"ל המכהן תחילת כהונה מנכ"לים ידועים לשעבר
משרד ראש הממשלה יאיר פינס יוני 2021 אהוד אבריאל, טדי קולק, שמחה דיניץ, אביגדור ליברמן, משה ליאון
משרד ראש הממשלה החלופי נעמה שולץ יוני 2021 הוד בצר
משרד האוצר רם בלינקוב יוני 2021 אהוד אבריאל, פנחס ספיר, יעקב נאמן, שי באב"ד
משרד האנרגיה אהוד אדירי נובמבר 2017 סילבן שלום
משרד הביטחון אמיר אשל מאי 2020 לוי אשכול, שמעון פרס, פנחס ספיר, גבי אשכנזי
המשרד לביטחון הפנים תומר לוטן יולי 2021
משרד הבינוי והשיכון אביעד פרידמן יולי 2021 שמואל אבואב
משרד הבריאות נחמן אש יולי 2021 יורם לס, משה בר סימן טוב
המשרד להגנת הסביבה דוד יהלומי יוני 2020 מיקי הרן
משרד החוץ אלון אושפיז יוני 2020 יוסי ביילין, דוד קמחי
משרד החינוך יגאל סלוביק יולי 2021 זבולון אורלב, רונית תירוש, שמואל אבואב
משרד החקלאות ופיתוח הכפר נעמה קאופמן-פס יולי 2021 יחזקאל זכאי, חיים גבתי
משרד ירושלים ומורשת נתנאל איזק יולי 2021
משרד הכלכלה דוד לפלר יוני 2020
משרד המדע והטכנולוגיה שי-לי שפיגלמן יוני 2020
משרד המודיעין אלכס דן יולי 2021
משרד המשפטים ערן דוידי יוני 2021 יעקב שמשון שפירא, חיים כהן, אמי פלמור
משרד העלייה והקליטה חביב קצב 2019 עודד פורר, אלכס קושניר, רונן פלוט
משרד הפנים יאיר הירש יוני 2021 אריה דרעי
המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל אריאל משעל דצמבר 2016 סיגל שאלתיאל-הלוי
המשרד לשוויון חברתי יעל מבורך יולי 2020
המשרד לשירותי דת שמעון מעתוק יוני 2021 זבולון אורלב
המשרד לשיתוף פעולה אזורי רוני אלון יולי 2021
משרד התחבורה והבטיחות בדרכים מיכל פרנק יולי 2021 עוזי לנדאו, דן הראל, קרן טרנר אייל
משרד התיירות אמיר הלוי מאי 2013
משרד התפוצות ציונה קניג-יאיר יולי 2021 דביר כהנא
משרד התקשורת לירן אבישר בן-חורין יוני 2020 שלמה פילבר
משרד ההתיישבות יוסף דרזנין נובמבר 2020
משרד הרווחה והביטחון החברתי סיגל מורן יולי 2021 צבי צילקר, אשר אוחיון, אביגדור קפלן
משרד התרבות והספורט רז פרויליך יוני 2020

הערות שוליים

  1. ^ 1.00 1.01 1.02 1.03 1.04 1.05 1.06 1.07 1.08 1.09 1.10 1.11 1.12 ראובן פרנקנבורג, מנכ"לים לא-מקצועיים במשרדי הממשלה, דין ומידע: ספריה דיגיטלית לכתבי עת ופרסומי מוסדות מחקר בישראל, ‏פברואר 2015
  2. ^ בג"ץ 5657/09, גלימה הוצאה לאור - משפט העבודה והסכמים קיבוציים, ‏24 בנובמבר 2009
  3. ^ 3.0 3.1 יצחק גל-נור, נוהל מינוי מנכ"ל למשרד ממשלתי, gov.il, ‏16 באפריל 1996
  4. ^ 4.0 4.1 כללים, נהלים והנחיות למנהלים כלליים ומוקבליהם בשירות המדינה, gov.il, ‏2020
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 החלטות ממשלה - כישורי סף למנהלים כללים במשרדי הממשלה, gov.il, ‏13 באפריל 2008
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 תקשי"ר - תקנון שירות המדינה, gov.il
  7. ^ איתמר לוין, הממשלה המנופחת יוצאת לדרכה בטענות כזב, News1 מחלקה ראשונה, ‏18 במאי 2020
  8. ^ שכרו של מנכ"ל משרד הבריאות החדש - כפול מזה של בר סימן טוב, מעריב, ‏8 ביוני 2020
  9. ^ מירב ארלוזורוב, המשרה הניהולית הבכירה בממשלה מתמנה בהבל פה של השר, בלי דרישות סף, דה מרקר, ‏15 במרץ 2019
  10. ^ אדריאן פילוט, קשרים לפני כישורים: השטח הפרוץ במינוי מנכ"לים למשרדים, כלכליסט, ‏21 במאי 2020
  11. ^ אסף שפירא, מינויים אישיים בשירות המדינה, המכון הישראלי לדמוקרטיה, ‏18 באפריל 2019
  12. ^ ליאוניד אידלמן, מנכ"ל משרד הבריאות חייב להיות רופא, דה מרקר, ‏7 במאי 2015
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0