יורם ורטה
 | |
| לידה |
ינואר 1954 (גיל: 70) ירושלים |
|---|---|
| לאום | יהודי |
| עיסוק | משורר, עורך ומרצה |
| שפות היצירה | עברית |
| תחום כתיבה | שירה, סיפורת |
| הושפע מ | ישראל אלירז |
| פרסים והוקרה |
פרס ניומן לספר ביכורים פרס ברנשטיין לשירה מקורית פרס ראש הממשלה ליצירה |
יורם (יוריק) וֶרֶטֶה (נולד בינואר 1954) הוא משורר ועורך ישראלי. מלמד במדרשה באורנים. מלמד באוניברסיטה העברית בירושלים בתוכנית לכתיבה יוצרת. שירתו זכתה לפרסים רבים.
ביוגרפיה
ורטה נולד בירושלים. הוא בנו של ההיסטוריון מאיר ורטה וחוקרת ומתרגמת הספרות עדה צמח ואחיהם של הסופרת תמר ורטה-זהבי והבמאי דני ורטה. ב-1972 התגייס לצה"ל. שירת כקשר מ"מ בגדוד 890 ונפצע ברגלו במלחמת יום הכיפורים בקרב החווה הסינית.
לאחר שחרורו מצה"ל למד באוניברסיטה העברית פילוסופיה ומחשבת ישראל.
בשנת 1988 הקים ביחד עם דב ירמיה ואלון פורת את "קו אדום נגד הכיבוש" - ארגון יהודי-ערבי שערך צעדות[1] וחלוקת תרופות ובגדים בגדה המערבית[2].
בשנת 1999 השתתף בסרט "החווה הסינית - רשומון" של הבמאי ניר טויב ובו הוא מציג את עמדתו כי הצנחנים נשלחו כבשר תותחים להילחם בכוחות עדיפים עליהם מתוך טקטיקה צבאית להסיט את האש ולא מתוך מחדלים של קצרים בתקשורת[3].
חיים אישיים
מ-1986 מתגורר בכליל שבגליל המערבי. נשוי לעמל, בתה של נתיבה בן-יהודה, ולהם שני בנים ושתי בנות.
פרסים
- 1979: פרס ניומן לספר ביכורים
- 1997: פרס ברנשטיין בקטגוריית ביקורת ספרותית בעיתונות היומית (ביחד עם חביבה פדיה)
- 1998: פרס ראש הממשלה לסופרים ומשוררים
- 2016: פרס דוליצקי לשירה עברית
ספריו
- שירים (ירושלים: הוצאת מ. ניומן, תשל"ט 1979)
- רשות דבור: שירים 1978–1983 (ירושלים: הוצאת דומינו, תשמ"ד 1984)
- בעל בית: שירים (ירושלים: הוצאת כרמל, תשנ"ו 1995)
- מיכאל סגן-כהן: יהודיות וישראליות ביצירתו (תל אביב: הוצאת מוזיאון תל אביב לאמנות, תשס"ד 2004)
- אם לא תדעי לך: נשים כותבות על זהות, נשיות ויהדות (בני ברק: הוצאת הקיבוץ המאוחד, תשס"ה 2005)
- תום ותהום: תפילת הקדיש בספרות העברית - אנתולוגיה (תל אביב: הוצאת עם עובד, תשס"ט 2009)
- הימים שבאו (תל אביב: קשב לשירה, תש"ע 2010)
- קיץ וחורף: מרובעים (תל אביב: קשב לשירה, תשע"ד 2013)
לקריאה נוספת
- פנחס לנדר, אמת שקופה בשירי ביכורים. מאזנים, כרך נ', גל' 2, ינואר 1980, עמ' 149–150.
- אבי אליאס, כיסא הישיבה מצייר בתנועת רגל פוגות בפנל אריח. מאזנים, כרך ע', גל' 8, 1996, עמ' 60.
- אלכס זהבי, ביקור בשדה בוכין. דימוי, גל' 14, 1996/1997, עמ' 60–61.
- משה שמיר, התלות הנסתרת. מאזנים, כרך ע"א, גל' 6, אפריל 1997, עמ' 65–66.
- ענבר רווה, תיבת תהודה נשגבת. ארץ אחרת, גל' 56, אפריל-מאי 2010, עמ' 87–88.
- זלי גורביץ', לעמוד חזק באמצע : על ספרו של יורם וֶרֶטֶה, הימים שבאו. כתובת: כתב עת לשירה ולביקורת, גל' 4, דצמבר 2010, עמ' 178–181.
- סבינה מסג, "אורות בתים מבליחים ממול. כל מי שגר בהם מוכר לי". עתון 77, גל' 357–358, אוקטובר-נובמבר 2011, עמ' 59.
קישורים חיצוניים
- יורם ורטה, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- הספרים של יורם ורטה, באתר "סימניה"
- ורד לי, חמש שאלות ליורם ורטה - שני הענקים, יתגדל ויתקדש, באתר הארץ, 13 בינואר 2010
סבינה מסג, "הַיָּרֵחַ בְּגִנָּתִי/ מִבַּעַד לַתּוּת/ פְּצָצַת דְּלַעַת/ וְקִשּׁוּא נַבּוּט", באתר הארץ, 18 בנובמבר 2014- לילך לחמן, כך אתגדל וכך אתקדש, באתר הארץ, 16 באפריל 2010
יורם ורטה, במיזם "סופרים קוראים" של מרכז הספר והספריות בישראל
יורם ורטה בפסטיבל מטר על מטר 2010 - מקום לשירה, סרטון באתר יוטיוב- מיכה בר־עם: קו מפריד, תצלומים ממלחמת יום הכיפורים מפגש עם האמן מיכה בר־עם ועם המשורר יורם ורטה, 1 באוגוסט 2013, סרטון באתר יוטיוב
הערות שוליים
- ^ Civilian Jihad,Maria J. Stephan, page 143
- ^ מירית קושניר סטרומצה, הלך לעולמו המורה של המשורר דרוויש, באתר mynet (כפי שנשמר בארכיון האינטרנט), 7 בפברואר 2013
- ^ אביבה קרול ופליקס פריש, הרשות השנייה החליטה לדחות שידור הסרט "החווה הסינית - רשומון" עד לאחר יום הזכרון, באתר גלובס, 25 באפריל 2004
