יחסי אוזבקיסטן–טג'יקיסטן
 |
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: בעיות תרגום.
| |
| יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: בעיות תרגום. |
| יחסי אוזבקיסטן–טג'יקיסטן | |
|---|---|
|
|
| |
| אוזבקיסטן | טג'יקיסטן |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 447,400 | 144,100 |
| אוכלוסייה | |
| 35,545,334 | 10,283,872 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 80,392 | 10,492 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 2,262 | 1,020 |
| משטר | |
| רפובליקה נשיאותית | רפובליקה |
יחסי אוזבקיסטן–טג'יקיסטן הם היחסים הדיפלומטיים שבין אוזבקיסטן לטג'יקיסטן. אנליסטים אמרו [דרוש מקור] כי שתי המדינות "עוסקות במלחמה קרה לא מוכרזת" ומנהלות את היחסים הדו-צדדיים הגרועים ביותר במרכז אסיה. עם זאת, עם בחירתו של שבקט מירזייאיב לנשיא יחסי המדינות וכן היחסים בין אוזבקיסטן ושכנותיה במרכז אסיה, השתפרו.[1] טרם נראה יישום מעשי של הפוטנציאל משיפור היחסים ועד 2020 אזור מרכז אסיה נותר אחד האזורים הפחות משולבים בעולם.
לפני העצמאות
האימפריה הרוסית (1721–1917) שלטה בטורקמניסטן הרוסית. יצירת "אומות" במרכז אסיה לא עמדה על סדר היום של קובעי המדיניות הרוסיים. עם זאת, להט מהפכני ממלחמת העצמאות הטורקית (1919–1923) גלש מהאימפריה העות'מאנית לשעבר לארצות רוסיה. בהתבסס על האידאולוגיה של הפאן-טורקיזם, המבקש לאחד את כל דוברי השפות הטורקיות מאנטוליה ועד סין למדינה אחת, מנהיג הטורקים הצעירים אנוור פאשה הוביל את מרד בסמצ'י במרכז אסיה הסובייטית. עם זאת, רפורמים פאן-טורקיסטים וג'אידים, אפילו חברי המפלגה הקומוניסטית האנטי-בסמאצ'י בטורקסטן, היו עוינים לטענתם של טג'יקים ושאר עמים שאינם טורקים לזהות נפרדת במרכז אסיה.
הקמת הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוזבקית (הידועה בשם "אוזבקיסטן") בשנת 1924 כחלק מהתיחום הלאומי בברית המועצות הביאה לאוזבקיזציה של מרכזי התרבות הטג'יקים בסמרקנד ובוכרה, וכן של כל הטג'יקים באוזבקיסטן וטג'יקיסטן, מכיוון שטג'יקיסטן לא קיבלה מעמד של רפובליקה עצמאית. האתנוגנזה של ה"אוזבקים "כללה חיסול של אתניות מסוימות אחרות כמו סארטס וקוראמה, שהזדהו עם עמים איראניים אחרים כמו הטג'יקים לפני הטמעתם בעם האוזבקי. אולם בסופו של דבר נוצרה הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הטג'יקית (הידועה גם בשם טג'יקיסטן בקיצור) בשנת 1929. שיתוף פעולה טורקי, קווקזי, וקרים עם מעצמות הציר במהלך מלחמת העולם השנייה הביא לתגובה מצד הרשויות הסובייטיות שכללה העברות אוכלוסין. שהביא את הקווקזים למרכז אסיה.
שתי הרפובליקות השתתפו במשאל העם במרץ 1991 בניסיון לשמר את ברית המועצות בצורה שונה, אך עד מהרה הופרעה בגלל ניסיון ההפיכה באוגוסט אותה שנה. כתוצאה מכך, גם אוזבקיסטן וגם טג'יקיסטן הכריזו על עצמאותם בחודשי 1991 והפכו לחברות בחבר העמים של מדינות עצמאיות, שהביא לפירוק ברית המועצות בסוף השנה.
.svg)
מלחמת האזרחים בטג'יקיסטן (1992–1997)
לאחר נפילת ברית המועצות בשנת 1991, התחילו סכסוכים בין שתי הקבוצות כאשר טג'יקים תקפו סחורות אוזבקיות בטג'יקיסטן ואילו אוזבקים אסרו סחורות טג'יקיות באוזבקיסטן. מלחמת האזרחים בטג'יקיסטן פרצה כאשר קבוצות אתניות בטג'יקיסטן החלו להתנגש, ובהמשך הם נקלעו למלחמה עם נפגעים הרסניים. במהלך מלחמה זו נכנסו כוחות אוזבקיים לטג'יקיסטן למלחמה, אך מאמציהם היו חסרי תועלת עקב חילוקי דעות אישיים בין מנהיגי שתי המדינות. אף על פי כן, אוזבקיסטן קיבלה שטף של פליטים אוזבקים וטג'יקים מטג'יקיסטן עקב המלחמה המתמשכת, שרובם נשארו באוזבקיסטן לאחר המלחמה.[2]
סכסוכי אנרגיה
סכר רוגון
טג'יקיסטן תכננה זמן רב לבנות את מה שיהיה סכר המים הגדול ביותר בעולם, סכר רוגון, על נהר ואקש. הפרויקט הוצע בהתחלה על ידי המהנדסים הסובייטים בשנות החמישים, אך הבנייה בפועל נדחתה על ידי פירוק ברית המועצות בשנת 1991. הסכר יביא לעצמאות אנרגטית לטג'יקיסטן, אך אוזבקיסטן טוענת כי היא תפגה בתעשיית הכותנה הרווחית אותה על ידי ייבוש נהרות. . בשנת 2012, הזהיר נשיא אוזבקיסטן אסלאם קרימוב, מבלי לנקוב בשמו של טג'יקיסטן, כי פרויקטים מסוכרים מסוימים עשויים להוביל למלחמה אזורית במרכז אסיה.[3]
ייצוא גז לטג'יקיסטן
טג'יקיסטן תלויה בעיקר בגז המיובא מאוזבקיסטן, ויש לה מעט מקורות אנרגיה אחרים; כתוצאה מכך, הוא סובל ממחסור כרוני בחשמל. אוזבקיסטן משתמשת בזרוע האנרגיה כדי לרסן את טג'יקיסטן בסכסוך סכר רוגון. האנליסטים מעריכים את דרישות הגז של טג'יקיסטן בכ-1.2 מיליארד מ"ק לשנה ואילו בשנת 2012 קיבלה המדינה רק עשירית מהסכום הזה במחיר של 300 דולר / 1000 מ"ל. כמות זו הספיקה להפעלת תחנת כוח טג'יקית אחת בלבד.[4]
רכבת קמצ'יק פאס
בשנת 2013 הודיעה אוזבקיסטן על תוכניתה להקים רכבת חדשה דרך מעבר קמצ'יק, המחברת את הערים טשקנט ונמנגן. תוואי הרכבת החדש יחליף את הרכבת הישנה מתקופת ברית המועצות החוצה את צפון טג'יקיסטן. זה יחסוך לאוזבקיסטן דמי מעבר מדווחים של 25 מיליון דולר בשנה, ועשוי להפוך לחלק מנתיב הרכבות שתוכנן זמן רב לסין. מומחים טג'יקים הצהירו כי החשש כי הדבר עשוי לבודד עוד יותר את טג'יקיסטן שהיא כבר המדינה הענייה ביותר באזור.[3] בפברואר 2015 הודיע הבנק העולמי כי ישאיל 195 מיליון דולר להקמת הרכבת.
התפתחות ביחסים
עם בחירתו של שבקט מירזייאיב לנשיא יחסי אוזבק-טג'יק וכן היחסים בין אוזבקיסטן ושכנותיה במרכז אסיה, הגיעו לעידן חדש של פוטנציאל. מירזייאיב ואמומאלי רחמון נפגשו מספר פעמים מאז ספטמבר 2016, ובמרץ 2018 ערך מירזייאיב ביקור היסטורי בדושנבה, שם נחתמו 27 הסכמים דו צדדיים בתחומי המסחר, הכלכלה, ההשקעה, הפיננסים, התחבורה והמעבר, החקלאות, המים ואנרגיה, מיסים, מכס, תיירות, חינוך ומדע, בריאות, תרבות, שיתוף פעולה בין אזורי, בתחום הביטחון ונגד הפשיעה.[5]
ביקורים רמי דרג
ביקורים של אוזבקיסטן בטג'יקיסטן
- אסלאם קרימוב (2000)
- שבקט מירזייאיב (מרץ 2018)[6]
ביקורים של טג'יקיסטן באוזבקיסטן
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ AKIpress News Agency, m.akipress.com
- ^ Working visit to the city of Tashkent, the Republic of Uzbekistan | Президенти Тоҷикистон - President of Tajikistan - Президент Таджикистана - رئيس جمهورية تاجيكستان, www.president.tj
- ^ 3.0 3.1 akbaryusupov, Uzbekistan, Tajikistan sign 27 accords, tashkenttimes.uz
- ^ Tajik President Makes Bridge-Building Visit To Uzbekistan, www.rferl.org
- ^ akbaryusupov, Uzbekistan, Tajikistan sign 27 accords, tashkenttimes.uz
- ^ AKIpress News Agency, m.akipress.com
- ^ Working visit to the city of Tashkent, the Republic of Uzbekistan | Президенти Тоҷикистон - President of Tajikistan - Президент Таджикистана - رئيس جمهورية تاجيكستان, www.president.tj
- ^ Visit to Uzbekistan | Президенти Тоҷикистон - President of Tajikistan - Президент Таджикистана - رئيس جمهورية تاجيكستان, www.president.tj
- ^ Tajik President Makes Bridge-Building Visit To Uzbekistan, www.rferl.org
