יחסי טג'יקיסטן–סין
| יחסי טג'יקיסטן–סין | |
|---|---|
|
|
| |
| טג'יקיסטן | סין |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 144,100 | 9,596,967.75 |
| אוכלוסייה | |
| 10,283,872 | 1,425,300,174 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 10,492 | 17,963,171 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 1,020 | 12,603 |
| משטר | |
| רפובליקה | רפובליקה עממית |
יחסי טג'יקיסטן–סין הם יחסי החוץ בין הרפובליקה העממית של סין וטג'יקיסטן. לשתי המדינות יש יחסי ידידות המאופיינים בשיתוף פעולה דו-צדדי ורב-צדדי.
היסטוריה
שתי המדינות כוננו יחסים רשמיים ב-4 בינואר 1992, זמן קצר לאחר פירוק ברית המועצות. מנהיג טג'יקיסטן, הנשיא אמומאלי רחמון, ביקר לראשונה בבייג'ינג במרץ 1993. [1]
כלכלה ומסחר
מחזור הסחר הכולל בין שתי המדינות בשנת 2012 הגיע ל-2 מיליארד דולר. סין היא בין שלושת שותפות הסחר הגדולות של טג'יקיסטן. [2] מספר מפעלים סיניים גדולים בתעשיות שונות פועלים בטג'יקיסטן.
סכסוך גבולות
לסין הייתה תביעה טריטוריאלית ארוכת שנים על כ-28,430 קמ"ר של טריטוריה טג'יקית מאז 1884, שנלקחה משושלת צ'ינג על ידי הסכמים לא שוויוניים.[3][4]
בשנת 2011, כחלק מהסכם גבול, ויתרה סין רשמית על תביעתה על 96% מכלל השטח השנוי במחלוקת, בעוד טג'יקיסטן ויתרה על כ-4% - כ-1,137 קמ"ר - לסין.[4] [5] [6]
שיתוף פעולה בינלאומי
טג'יקיסטן וסין חברות פעילות בארגונים אזוריים ובינלאומיים, וכתוצאה מכך, הן משתפות פעולה הדוק במסגרות של ארגונים אלה, במיוחד במסגרת ארגון שאנגחאי לשיתוף פעולה.
מכיוון שיש לה גבול עם מחוז שינג'יאנג המוסלמי בסין, היציבות הפוליטית של טג'יקיסטן חשובה מאוד לסין. סין תומכת בתוקף במאמציה של טג'יקיסטן לשמור על ביטחונה הלאומי ויציבותה, והיא גם עוזרת לטג'יקיסטן לפתח את כלכלתה. ב-2012, טג'יקיסטן השיגה את הבטחתה של סין לספק לה כמעט מיליארד דולר בצורת מענקים, סיוע טכני ואשראי בתנאים מועדפים. [7]
שגרירות הרפובליקה העממית של סין בדושנבה פועלת מאז 13 במרץ 1992 ושגרירות הרפובליקה של טג'יקיסטן בבייג'ינג הוקמה ב-7 באפריל 1997.
המסגרת המשפטית של מערכת היחסים בין שתי המדינות כוללת יותר מ-200 הסכמים בין-מדינתיים ובין-ממשלתיים.
האומות המאוחדות
ביולי 2019, טג'יקיסטן הייתה אחת מ-50 מדינות שתמכו במדיניותה של סין בשינג'יאנג, ואף חתמה על מכתב משותף ל-UNHRC המשבח את "ההישגים המדהימים של סין בתחום זכויות האדם", בטענה "עכשיו הבטיחות והביטחון חזרו לשינג'יאנג והבסיס הבסיסי. זכויות האדם של אנשים מכל הקבוצות האתניות שם נשמרות. [8] [9]
בנובמבר 2019, טג'יקיסטן הייתה אחת מ-54 מדינות שחתמו על הצהרה משותפת שבה הביעו את תמיכתן במדיניותה של סין בשינג'יאנג. [10]
ביוני 2020, טג'יקיסטן הייתה אחת מ-53 מדינות שתמכו בחוק הביטחון הלאומי בהונג קונג באו"ם.[11]
שיתוף פעולה צבאי וביטחוני
ממשלות סין וטג'יקיסטן משתפות פעולה בתחום הביטחון והאימונים הצבאיים; שיתוף הפעולה הזה התחזק מאז פלישת ארצות הברית לאפגניסטן ב-2001. הצבאות של שתי המדינות ערכו תרגילים צבאיים משותפים מאז 2006. בשנת 2021, על רקע חששות ביטחוניים הקשורים למתקפה של הטליבאן ב-2021, השר הסיני לביטחון פנים, ז'או קז'י, אמר כי התרגילים הצבאיים ישפרו את מאמצי המלחמה בטרור של שתי המדינות. [12]
נטען כי חיילים סינים נמצאים בטג'יקיסטן מאז 2016 לערך, במטרה לפקח על הגישה למסדרון וואקהאן.[13] שר החוץ של הרפובליקה של טג'יקיסטן הכחיש שיש חיילים סינים בטג'יקיסטן.[13]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ "Нашри мусоҳибаи Президенти Ҷумҳурии Тоҷикистон муҳтарам Эмомалӣ Раҳмон дар ВАО-и расмии Чин (Синхуа, CCTV, China News Service, Женьминь Жибао) | Президенти Тоҷикистон - President of Tajikistan - Президент Таджикистана - رئيس جمهورية تاجيكستان".
- ^ "China's influence grows in poor neighbour Tajikistan". Terra Daily News About Planet Earth. Agence France-Presse. 2012-06-26. נבדק ב-2019-10-26.
- ^ "Tajikistan Cedes Disputed Land to China". The Jamestown Foundation. 24 בינואר 2011.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 4.0 4.1 Fravel, M. Taylor (2005-10-01). "Regime Insecurity and International Cooperation: Explaining China's Compromises in Territorial Disputes". International Security. 30 (2): 46–83. doi:10.1162/016228805775124534. ISSN 0162-2889.
- ^ "Tajikistan cedes land to China". BBC News. 13 בינואר 2011.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "China's area increases by 1000 sq km". Times of India. 12 בינואר 2011.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "China Backs Tajikistan's Efforts to Preserve Stability". The Gazette of Central Asia. Satrapia. 3 בספטמבר 2012. נבדק ב-3 בספטמבר 2012.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Who cares about the Uyghurs". The Economist.
- ^ "Letter to UNHRC". Office of the United Nations High Commissioner for Human Rights.
- ^ 张悦. "Statement at UN supports China on Xinjiang". www.chinadaily.com.cn. נבדק ב-2020-08-09.
- ^ Lawler, Dave (2 ביולי 2020). "The 53 countries supporting China's crackdown on Hong Kong". Axios (באנגלית). נבדק ב-3 ביולי 2020.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "China starts anti-terror drill with Tajikistan amid Afghan spillover worries". South China Morning Post (באנגלית). 18 באוגוסט 2021. נבדק ב-18 באוגוסט 2021.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 13.0 13.1 Shih, Gerry; Troianovski, Anton; Wang, Yuan; Lamothe, Dan (18 בפברואר 2019). "In Central Asia's forbidding highlands, a quiet newcomer: Chinese troops". The Washington Post. Near Shaymak, Moscow, Beijing and Washington.
{{cite news}}: (עזרה)
