יחסי איראן–טג'יקיסטן

יחסי איראן–טג'יקיסטן
איראן	טג'יקיסטן
שטח (בקילומטר רבוע)
1,648,195	144,100
אוכלוסייה
89,651,008	10,283,872
תמ"ג (במיליוני דולרים)
388,544	10,492
תמ"ג לנפש (בדולרים)
4,334	1,020
משטר
רפובליקה אסלאמית	רפובליקה

יחסי איראן–טג'יקיסטן הם היחסים בין איראן לטג'יקיסטן. מאז קריסת ברית המועצות, שתי המדינות נהנו באופן טבעי ממערכת יחסים קרובה וחזקה בגלל היותם דוברי פרסית וגם איראנים.

עצמאות טג'יקית

איראן הייתה האומה הראשונה שהקימה שגרירות בדושנבה. זו הייתה גם אחת המדינות הראשונות שהרחיבו את ההכרה הדיפלומטית בטג'יקיסטן שזה עתה עצמאית בשנת 1991. איראן העניקה סיוע דיפלומטי ובנתה מסגדים חדשים בתוך טג'יקיסטן. בשל התחייה של התרבות והשפה הפרסית בטג'יקיסטן, איראן סייעה בעידוד חילופי תרבות באמצעות כנסים, מדיה ופסטיבלים. תוכניות טלוויזיה, מגזינים וספרים איראניים הפכו נפוצים יותר ויותר בטג'יקיסטן.

עם זאת, למרות הדברים הרבים המשותפים לאומות, ישנם גם הבדלים עצומים. הממשלה הפוסט-קומוניסטית של טג'יקיסטן היא חילונית ואילו איראן היא אסלאמית. יתר על כן, איראן היא לאומית שיעית ברובה ואילו טג'יקיסטן היא סונית. הדמויות המובילות של תנועת התחייה האסלאמית בטג'יקיסטן הצהירו כי איראן לא תהיה מודל לכל ממשלה איסלאמית בה הם דוגלים בעד טג'יקיסטן.

מלחמת האזרחים בטג'יקיסטן

במהלך מלחמת האזרחים בטג'יקיסטן, איראן הציעה לתווך בין שתי הפלגים, אולם מאמצים אלה לא הניבו שום משא ומתן. בשנת 1995 פתחה טג'יקיסטן את השגרירות הראשונה בטהראן, אחת הבודדות מחוץ לברית המועצות לשעבר. היחסים התחזקו מאז, כאשר שתי המדינות משתפות פעולה בתחום האנרגיה ופקידים משתי המדינות תמכו בקשרים חזקים יותר.

מלחמת אזרחים פוסט טג'יקית

הנשיא מחמוד אחמדינז'אד מאיראן העיר כי "איראן וטג'יקיסטן הן רוח אחת בשני גופים". הוא הוסיף כי אין גבולות להרחבת היחסים בין שתי המדינות וכי "איננו מרגישים שיש לנו אורח לא איראני בזכות המשותף הרב ששתי מדינותינו חולקות".

ב -12 בפברואר 2011 הצהיר שר החוץ הטג'יקי המרקון זריפי באירוע בדושנבה לרגל יום השנה למהפכה האראנית באיראן: "כיום החברה הטג'יקית עדה לרפובליקה האסלאמית של פעילות איראן ותפקידה בצמיחה והרחבת כלכלת טג'יקיסטן." זריפי התייחס לפרויקטים כמו תחנת הכוח ההידרואלקטרית Sangtuda 2 , מנהרת אנזוב ומנהרת איסטיקלול וכדוגמאות לתפקידה של איראן בכלכלה הטג'יקית.

ירידה ביחסים

היחסים בין איראן לטג'יקיסטן החלו לרדת לאחר שנכסי האוליגרך האיראני המבוקש, באבק זנג'אני, בבנק טג'יק והשקעותיו בתעשיות טג'יקיסטן הוחרמו על ידי ממשלת טג'יק למרות אזהרת ממשלת איראן. בבק זנג'אני הואשם בהלבנת הון, מעילה וגניבת למעלה משישה מיליארד דולר מתעשיית הנפט והגז האיראנית. נכסיו הזרים היו אמורים להיאסף כבטוחה ופיצוי אך ממשלת טג'יק סירבה למסור את הנכסים והכחישה שזנג'אני היה בעל השקעה כלשהי בבנק טג'יק. איראן נתונה לסנקציות אמריקאיות וקשיים כלכליים ראתה בפעולה הלוחמת הזו של בעל ברית ידידות בגידה וסימן להפחתת קשרים מסחריים נוספים ושיתופי פעולה תעשייתיים עם טג'יקיסטן.

הזמנתו של מנהיג האופוזיציה הטג'יקית המבוקש מוהידין כבירי על ידי איראן לסמינר האסלאמי באיראן בתאריכים 27–29 בדצמבר 2015 שהתקבלה בחום על ידי המנהיג העליון של איראן עלי חמינאי החריפה את היחסים עוד יותר. טג'יקיסטן הוציאה מיד הודעת מחאה לאיראן. משרד החוץ של טג'יקיסטן זימן את שגריר איראן בדושנבה כדי להביע "חרטה" על מעשה זה וראש מועצת אולמה מטג'יקיסטן תיאר את הזמנת איראן למוחידיד כבירי כ"מתנגדת לטרור". ”

שנת 2016 הייתה נקודת היחסים הנמוכה ביותר בין שתי המדינות מאז שקיבלה עצמאות טג'יקיסטן בשנת 1991.

סחר

נכון לשנת 2011 איראן היא המשקיעה השנייה בגודלה בטג'יקיסטן אחרי סין.

פרויקטים של אנרגיה ותשתיות

• מנהרת אנזוב

• תחנת הכוח ההידרואלקטרית סנגטודה -2

• מנהרת איסתיקלול

• תחנת כוח הידרואלקטרית בשוראבאד

• סכר רוגון

• כבישים מהירים

תחיית דרך המשי בצורת כבישים מהירים המחברים בין סין, טג'יקיסטן, אפגניסטן ואיראן היוותה מוקד מרכזי של שתי הממשלות.

• פסי רכבת

המערכת המתוכננת תחבר בין טג'יקיסטן, אפגניסטן ואיראן.

עתיד

מפעל מלט חתלון

בשנת 2011 שחרר שגריר איראן בטג'יקיסטן עלי אסקר שרדאוסט את תוכניותיה של טהרן להקים מפעל לייצור מלט בסך 500 מיליון דולר במחוז ח'תלון בטג'יקיסטן.

ערוץ טלוויזיה משותף

ערוץ טלוויזיה משותף שישודר באיראן, באפגניסטן, בטג'יקיסטן.^{[דרוש מקור]}

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא יחסי איראן–טג'יקיסטן בוויקישיתוף

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30337897יחסי איראן–טג'יקיסטן