יחסי אוסטריה–סלובניה
| יחסי אוסטריה–סלובניה | |
|---|---|
|
|
| |
| אוסטריה | סלובניה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 83,871 | 20,273 |
| אוכלוסייה | |
| 8,972,643 | 2,119,140 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 471,400 | 62,118 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 52,537 | 29,313 |
| משטר | |
| רפובליקה פדרלית | רפובליקה |
יחסי אוסטריה–סלובניה הם יחסי החוץ המתקיימים בין אוסטריה לסלובניה. שתי המדינות הן חברות באו"ם באיחוד האירופי וארגונים נוספים.
היסטוריה
במהלך המאה ה-14 נפלו שטחי סלובניה בשליטת בית הבסבורג, ובשנים שלאחר מכן הייתה בשליטת ממלכת הבסבורג, האימפריה האוסטרית והאימפריה האוסטרו-הונגרית עד לאחר תבוסת אוסטריה במלחמת העולם הראשונה. במאה ה-19 היו הסלובנים פזורים בין מספר מחוזות של האימפריה האוסטרו-הונגרית. במאורעות "אביב העמים" של 1848 הם פתחו במאבק למען איחוד פוליטי ולאומי במדינה סלובנית אחת. הסלובנים מימשו שאיפה זו רק ב-1918, בתום מלחמת העולם הראשונה, אך לא בישות מדינית נפרדת אלא במסגרת ממלכת הסרבים, הקרואטים והסלובנים, שכונתה לימים "יוגוסלביה".
במלחמת העולם השנייה נכבשה סלובניה על ידי גרמניה הנאצית, אשר אוסטריה הייתה חלק ממנה בעקבות האנשלוס. בתקופת הכיבוש הנאצי פעלה בסלובניה תנועת התנגדות לאומית, שבראשה עמדו מנהיגים קומוניסטים. בתום המלחמה הפכה סלובניה למדינה חברה בפדרציה של יוגוסלביה הקומוניסטית, ובמסגרת זו נהנתה ממידה גדולה של אוטונומיה כלכלית ותרבותית.
ב-1989 החליט הפרלמנט של סלובניה על היפרדותה מיוגוסלביה, וב-1990 אושרה החלטה זו במשאל עם. ב-1991 הכריזה סלובניה על עצמאותה. הצבא העממי היוגוסלבי פלש ב-27 ביוני לשטחה, אולם בהתערבות האו"ם פסקה הלחימה כעבור עשרה ימים. המלחמה שהתנהלה במהלך הימים האלה נקראה מלחמת עשרת הימים, ובמהלכה התנהלו קרבות גם באזור הגבול עם אוסטריה, אשר מצידה צמכה בסלובניה. ב-15 בינואר 1992 הכירה אוסטריה בעצמאותה של סלובניה, וב-15 בנובמבר 1992 חתמו שתי המדינות על סדרת הסכמים דו-צדדיים, אשר נכנסו לתוקף ב-1 בנובמבר 1993.
יחסים דיפלומטיים
אוסטריה מחזיקה בסלובניה שגרירות בליובליאנה וקונסוליה כללית במריבור. מאידך, סלובניה מחזיקה שגרירות באוסטריה בווינה וקונסוליות באייזנשטאדט, גראץ, אינסברוק, קלגנפורט, לינץ, זלצבורג וסנקט פלטן[1].
הערות שוליים
