יחסי אינדונזיה–מלזיה
| יחסי אינדונזיה–מלזיה | |
|---|---|
|
|
| |
| אינדונזיה | מלזיה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 1,904,569 | 329,847 |
| אוכלוסייה | |
| 279,232,920 | 34,580,861 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 1,319,100 | 406,306 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 4,724 | 11,749 |
| משטר | |
| דמוקרטיה נשיאותית | מונרכיה חוקתית פדרלית |
יחסי אינדונזיה–מלזיה הם היחסים הדו-צדדיים בין אינדונזיה לבין מלזיה. אורך הגבול בין המדינות הוא 1,881 ק"מ.
היסטוריה
ב-16 בספטמבר 1963, הוכרזה עצמאות מלזיה, שלחלקים ממנה (סבה וסארוואק) גבול משותף עם אינדונזיה. אינדונזיה הגיבה בחריפות לשלילה על הקמת המדינה החדשה, מכיוון שנשיא אינדונזיה סוקרנו האמין שמלזיה תהפוך לבסיס ל"נאוקולוניאליזם ואימפריאליזם" והדבר עלול לערער את תוצאות המהפכה האינדונזית. כמו כן, ראש ממשלת מלזיה עבדול רחמן הסכים לספק שטח לבסיס כוחות הצבא הבריטי במדינה, והפדרציה של מלזיה סיפקה סיוע למורדים - הממשלה המהפכנית של הרפובליקה של אינדונזיה בשנת 1958. לאחר הקמת מלזיה החל באינדונזיה גל של הפגנות אנטי-מלאיות ואנטי-בריטיות, וכתוצאה מכך שריפת השגרירות הבריטית. חברי המפלגה הקומוניסטית באינדונזיה כבשו את המטעים הבריטיים ועסקים אחרים, שהועברו אז לממשלת המדינה.
ב-23 בספטמבר 1963, סוקרנו הודיע כי על אינדונזיה להשמיד את מלזיה. יחידות פריליליטריות אינדונזיות נכנסו באופן בלתי חוקי לשטח מלזיה אך נלכדו לפני שהספיקו ליצור קשר עם מתנגדים מקומיים. אירוע זה סימן את תחילת העימות האינדונזי–מלזי, שבו בריטניה, ארצות הברית, ברית המועצות והרפובליקה העממית של סין גם נטלו חלק. בדצמבר 1964 בחרה העצרת הכללית של האו"ם את מלזיה כחברה בלתי קבועה במועצת הביטחון, ובתגובה הודיע סוקרנו על נסיגת אינדונזיה מארגון זה והבטיח להקים ארגון בינלאומי אלטרנטיבי חדש.
בשנות ה-70, לאחר סיום העימות האינדונזי–מלזי, השתפרו היחסים בין המדינות. ממשלות שתי המדינות החלו לשתף פעולה במסגרת ASEAN. מתכונת היחסים החדשה התחזקה בזכות קרבה אתנית של שני העמים, דת, תרבות ושפה דומה. היבטים שליליים נמשכו: מהגרים אינדונזיים לא חוקיים במלזיה, חששות אינדונזיה מיצוא קלטות שמע אסלאמיות קיצוניות ממלזיה, אולם התפתחות הסחר בין המדינות תרמה לכינון יחסים טובים. עם זאת, בסוף שנות ה-80 ממשלות אינדונזיה ומלזיה התרחקו זו מזו, מכיוון שראו גישות שונות לפתרון בעיות של אינטראקציה עם שותפיהן העיקריים של המסחר, בפרט, מלזיה התערבה באופן שגוי ביחסים המתפתחים בין סינגפור ואינדונזיה. בשנת 1992 הביעה אינדונזיה ב-ASEAN את דחייתה של המערכת המלזית של הקבוצה הכלכלית במזרח אסיה, שהדגישה את עמדותיה השונות של שתי המדינות לגבי עתיד ASEAN. לדוגמה, בפסגת המדינות הבלתי-מזדהות, ראש ממשלת מלזיה, מאהאטיר מוחמד, דיבר בחריפות עם סיסמאות פרו-אסייתיות ופרו-אסלאמיות, שהייתה שונה מאוד מעמדתו המתונה של נשיא אינדונזיה סוהרטו.
יחסי סחר
בשנת 2015 מחזור המסחר בין המדינות הסתכם בסכום של 25 מיליארד דולר. בשנת 2016 היקף הסחר פחת משמעותית והסתכם ב-14.3 מיליארד דולר. בשנת 2017 הציבה ממשלות שתי המדינות מטרה להשיג היקף סחר של 30 מיליארד דולר.
תרבות
מרבית האוכלוסיות בשתי המדינות ממוצא אוסטרונזי או מלאי. רוב האוכלוסייה במדינות אלו היא מוסלמית.
חברות בארגונים בינלאומיים
מלזיה ואינדונזיה הן החברות המייסדות של ASEAN ו-APEC, כמו גם חברי תנועת המדינות הבלתי מזדהות, G8 האסלאמית והארגון לשיתוף פעולה אסלאמי.
נציגויות דיפלומטיות
- אינדונזיה מחזיקה במלזיה שגרירות בקואלה לומפור ו-5 קונסוליות בג'והור באהרו, קוטה קינבאלו, קוצ'ינג, פננג וטאוואו.
- מלזיה מחזיקה באינדונזיה שגרירות בג'קרטה ו-3 קונסוליות במדן, פקאנבארו ופונטיאנק[1].
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
