יחסי אינדונזיה–קובה
| יחסי אינדונזיה–קובה | |
|---|---|
|
|
| |
| אינדונזיה | קובה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 1,904,569 | 110,860 |
| אוכלוסייה | |
| 279,232,920 | 11,179,471 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 1,319,100 | 545,218 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 4,724 | 48,770 |
| משטר | |
| דמוקרטיה נשיאותית | רפובליקה סוציאליסטית |
יחסי אינדונזיה–קובה הם היחסים הדו צדדיים בין קובה לבין הרפובליקה של אינדונזיה. במהלך שלטונו של נשיא אינדונזיה הראשון סוקרנו בשנות השישים, אינדונזיה וקובה נהנו מיחסים קרובים במיוחד.[1] היחסים בין שני העמים התמקדו בעיקר בספורט ובבריאות.[2] קובה מחיקה באינדונזיה שגרירות בג'קרטה, בעוד אינדונזיה מחזיקה בקובה שגרירות בהוואנה המוסמכת גם לבהאמה וג'מייקה. שתי המדינות הן חברות מלאות בארגון תנועה הלא-מתואמת ושותפות ב-קבוצת 77 ובפורום של שיתוף פעולה מזרח אסיה–אמריקה הלטינית.
היסטוריה
היחסים הדיפלומטיים בין שתי מדינות כוננו רשמית ב-22 בינואר 1960 במהלך ביקורו ההיסטורי של נשיא אינדונזיה הראשון סוקרנו בבירת קובה, הוואנה.[2] במהלך ביקור זה סוקרנו נשא שיחת נימוס לראש ממשלת קובה פידל קסטרו וגם לצ'ה גווארה, בהזדמנות זו הציג סוקרנו לקסטרו פגיון כריס, אינדונזי מסורתי כאות ידידות. במהלך תקופה זו היחסים בין מנהיגי שתי המדינות היו חמים וקרובים במיוחד,[1] בעיקר משום שהם היו שותפים לשאיפות שמאל מהפכניות נגד האימפריאליזם, וסוקרנו אכן חלק יחסים קרובים עם מספר מנהיגים סוציאליסטיים בעולם.
שגרירות אינדונזיה בהוואנה נפתחה רשמית ב-14 באוגוסט 1963. עם זאת, מסיבות חיסכון, אינדונזיה סגרה את שגרירותה בהוואנה באוקטובר 1971 והסמיכה את ענייניה עם קובה לשגרירותה במקסיקו סיטי. בדצמבר 1995 נפתחה שגרירות אינדונזיה בהוואנה מחדש.[3]
בין התאריכים 11–14 באפריל 2000 ביקר נשיא אינדונזיה עבד א-רחמן וחיד בהוואנה כדי להשתתף בפסגת G-77 של מדינות מתפתחות. שעות ספורות לפני עזיבתו של וחיד את הוואנה לטוקיו, פידל קסטרו נשא שיחת אדיבות מפתיעה שלא תוכננה לווחיד בחדר הנשיא האינדונזי במלון מליה. בעבר נקבעה פגישה שתתקיים לאחר הגעתו של וחיד, אולם היא בוטלה. במהלך פגישה בלתי פורמלית זו, הציע עבד א-רחמן לקסטרו כי אחד מהשותפים בפסגה יקדם את תוצאות האירוע הבינלאומי למדינות המתפתחות, והציע לראש ממשלת מלזיה מאהאטיר מוחמד לבצע את העבודה.[4]
שיתופי פעולה
אינדונזיה וקובה התמקדו בעיקר בתחומי ספורט ובריאות ביחסים הדו-צדדיים ובשיתוף הפעולה שלהם. לדוגמה, אינדונזיה שלחה את מתאגרפיה, שחקני כדורעף ומתעמלים להתאמן בקובה. מצד שני, ישנם מספר ספורטאים קובנים שעשו את הקריירה שלהם במועדוני ספורט אינדונזיים, במיוחד בכדורעף. בדצמבר 2006 הסכימה רשות הבריאות של שתי המדינות על שיתוף פעולה בפיתוח חיסונים חדשים נגד קדחת דנגי ומלריה.[2]
יחסי סחר
הסחר הדו צדדי בין אינדונזיה לקובה הגיע ל-12.79 מיליון דולר בשנת 2008,[2] והגיע לשיאו בשנת 2011 עם שווי סחר של 15.68 מיליון דולר. הסחר הדו צדדי עד אוקטובר 2012 הגיע ל-12.40 מיליון דולר, כאשר הייצוא האינדונזי ייצא 11.15 מיליון דולר וייבוא של 1.24 מיליון דולר גרם לעודף סחר לטובת אינדונזיה עם עודף של 9.91 מיליון דולר. אינדונזיה מוכרת לקובה בעיקר טקסטיל, נעליים והנעלה, קרמיקה, רהיטים ואלקטרוניקה, בעוד שהיא קונה סיגרים ותרופות קובניות, במיוחד חיסונים.[3]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Ramadhian Fadillah (13 ביוני 2012). "Soekarno soal cerutu Kuba, Che dan Castro" (באינדונזית). Merdeka.com. נבדק ב-15 ביוני 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 Anne Tang (2010-01-22). "Indonesia, Cuba celebrate 50th anniversary of diplomatic ties". Xinhuanet.com. נבדק ב-15 ביוני 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 3.0 3.1 "Profil Negara dan Kerjasama – Kuba" (באינדונזית). Ministry Foreign Affairs of Republic of Indonesia. בנובמבר 2012. אורכב מ-המקור ב-2013-07-07. נבדק ב-15 ביוני 2013.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Castro pays surprise visit to Gus Dur". The Jakarta Post. 16 באפריל 2000. אורכב מ-המקור ב-2016-03-04. נבדק ב-15 ביוני 2013.
{{cite web}}: (עזרה)
