יחסי וייטנאם–לאוס
| יחסי וייטנאם–לאוס | |
|---|---|
|
|
| |
| וייטנאם | לאוס |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 331,210 | 236,800 |
| אוכלוסייה | |
| 99,338,641 | 7,710,791 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 408,802 | 15,724 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 4,115 | 2,039 |
| משטר | |
| רפובליקה סוציאליסטית חד מפלגתית | רפובליקה עממית נשיאותית חד מפלגתית |
יחסי וייטנאם–לאוס (בוייטנאמית: Quan hệ Việt Nam-Lào, בלאית: ການພົວພັນຫວຽດນາມ-ລາວ) הם היחסים הנוכחיים וההיסטוריים בין הרפובליקה הסוציאליסטית של וייטנאם לרפובליקה הדמוקרטית העממית של לאוס.
היסטוריה
ימי קדם ותקופת ימי הביניים
לאוס ווייטנאם חלקו גבול משותף וכתוצאה מכך ניהלו מערכת יחסים מסובכת מאוד. ממלכות לאוטיות התנגשו לעיתים קרובות עם שושלות וייטנאמיות ולפעמים עימותים אלה היו מתפתחים למלחמות. התעוררו כמה עימותים בגבול ומחלוקות טריטוריאליות, אך הבולט שבהם היה הפלישה הווייטנאמית ללאוס בסוף המאה ה-15. הפלישה הרסה את לאוס במשך כמעט שנתיים. הווייטנאמים נסוגו לאחר מכן בטווח של 10 שנים (בין 1480 ל-1490). הווייטנאמים לא שבו ללאוס במשך 200 שנה לאחר מכן. עם זאת, הפלישה הווייטנאמית פגעה בלאוס בכבדות וגרמה לה להיחלש קשות. לאוס לא יכלה להתנגד לפלישות וייטנאמיות עתידיות למדינה, למרות שהם יצרו קשרים הדוקים יותר עם ממלכת איוטהאיה הסיאמית.
התקופה המודרנית
לאחר תום מלחמת העולם השנייה, בלאוס שרר כאוס פוליטי. הצרפתים, שגורשו מהפרוטקטורט שלהם על ידי היפנים, רצו להחזיר את השליטה בלאוס והחלו לתת חסות לכוחות הגרילה. היפנים הכריזו על לאוס כעצמאית. למרות שהמלך סיסבאנג וונג האמין שללאוס עדיין חלשה מדי לעצמאות, הוא הכריז על סיום הפרוטקטורט הצרפתי, בעוד שהוא דגל באופן לא רשמי בהשבת הצרפתים למדינה. הוא הבהיר כי לא יצהיר על עצמאות מדינתו, מה שהוביל להתעצמות תנועת העצמאות. גיבוש תנועה זו התקיימה בהשתתפות פעילה של השכנים הווייטנאמים. שישים אחוזים מתושבי ששת האזורים העירוניים של לאוס היו וייטנאמים, הם מילאו תפקידי מפתח במנגנון המדינה ובגורמי אכיפת החוק. מאז 1930 הקימה המפלגה הקומוניסטית בהודו-סין תאים וייטנאמיים מלאים בלאוס. כוחות הפאתט לאו היו אחד הצדדים במלחמת האזרחים בלאוס (1960–1973), והובילו מאבק מזוין נגד צבא לאוס המלכותי. לרפובליקה הדמוקרטית של וייטנאם (DRV) הייתה השפעה חזקה מאוד על הארגון; מאז 1968, צבא ה-DRV החליף במידה רבה את כוחות הפאתט לאו בחזית. על פי הסכמי ויינטיאן משנת 1973, שסיימו את המלחמה, ה-PFL היה חלק מממשלת הקואליציה.
מאז 1975, התלות של לאוס בווייטנאם נתפסה כהרחבה טבעית של שיתוף הפעולה והסולידריות שלהם במהפכה, לא כשליטה וייטנאמית. עם נסיגת הכוחות המזוינים הווייטנאמיים מלאוס, וייטנאם החלה לאבד את השפעתה במדינה זו. בנוסף, וייטנאם מעולם לא הצליחה לספק סיוע כלכלי רחב היקף ללאוס. וייטנאם פתחה רק 200 פרויקטי סיוע בין 1975 ל-1985, בעוד שברית המועצות סיפקה סיוע גדול בהרבה ללאוס. לאוס הציגה אלמנטים חדשים של כלכלת שוק לפני וייטנאם, אשר קירבה אותה יותר אל סין ותאילנד. כך, לאוס החלה לנהוג במדיניות חוץ גמישה יותר, תוך שיתוף פעולה עם חבריה החדשים. וייטנאם, לעומת זאת, איבדה את השפעתה לשעבר במדינה הזו, אך למרות זאת היא נשארה שותפה ובעלת ברית של לאוס.
יחסים דו-צדדיים ומסחר
בין השנים 1989–2012, השקיעה וייטנאם בסך הכול 429 פרויקטים בשווי כולל של 4.9 מיליארד דולר בלאוס, וכיום המשקיע הזר הגדול ביותר בלאוס.
הסחר הדו-צדדי של שתי המדינות הסתכם בסוף שנת 2012 בכ-725 מיליון דולר.
נציגויות דיפלומטיות
- לווייטנאם יש שגרירות בויינטיאן (בירת לאוס), ומחזיקה קונסוליות בלואנג פרבאנג, בפקסה ובסוואנאקת.
- ללאוס יש שגרירות בהאנוי (בירת וייטנאם), ומחזיקה קונסוליות בהו צ'י מין סיטי ובדה נאנג.
קישורים חיצוניים
