יחסי טורקיה–כורדיסטן העיראקית
| יחסי כורדיסטן–טורקיה | |
|---|---|
|
|
| |
| כורדיסטן | טורקיה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 191,660 | 783,562 |
| אוכלוסייה | |
| 28,000,000 | 86,150,023 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 905,988 | |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 10,516 | |
| משטר | |
| דמוקרטיה פרלמנטרית | דמוקרטיה נשיאותית |
יחסי טורקיה–כורדיסטן העיראקית הם היחסים הדו-צדדים הרשמיים שבין הרפובליקה הטורקית לבין כורדיסטן העיראקית. יחסיה ההיסטוריים של טורקיה ושל עיראק וכורדיסטן העיראקית ידעו עליות ומורדות רבות עד ימינו. כיום, ישנה מתיחות בין שתי המדינות משום שהממשלה הטורקית חוששת מהקמת מדינה כורדית בשטחי טורקיה.
היסטוריה
החלטתו של סדאם חוסיין לכבוש את כווית בשנת 1990 יצרה משבר גדול עבור מדיניות החוץ הטורקית. המשבר נגמר לאחר שנשיא טורקיה, טורגוט אזאל, החל לתמוך בקואליציה האנטי-עיראקית בראשות ארצות הברית. המתנגדים למדיניות החוץ של אזאל חששו מהפסקת המסחר המשמעותי בנפט ובאנרגיה עם עיראק, ואף התפרקות המדינה העיראקית, אשר יכלה להוביל להקמת מדינה כורדית עצמאית. הקמת מדינה כורדית יכלה לגרום לצמיחה של לאומיות כורדית במזרח אנטוליה.
במהלך המלחמה, מיליוני פליטים כורדים ברחו לטורקיה השכנה, במטרה למצוא מקלט במדינה. לאחר סיום המלחמה, רוב הכורדים חזרו לצפון עיראק, מה שגרם דה פקטו להקמת מדינה אוטונומית עצמאית בצפון עיראק. למרות שהיא עדיין חוששת לגבי הקמת כורדיסטן עצמאית בצפון טורקיה, המדינה נהנית מיצוא הנפט מכירכוכ דרך הצינור לג'ייהאן.
קשרים כלכליים
בעקבות שיתוף הפעולה בין שתי המדינות, המסחר בין טורקיה לכורדיסטן העיראקית גדל בכ-900% מאז 2002[1].
ראו גם
הערות שוליים
- ^ Alex Dziadosz, The Economic Case Against an Independent Kurdistan, The Atlantic, 2017-09-26 (באנגלית)
