יחסי הוותיקן–טורקיה
| יחסי הוותיקן–טורקיה | |
|---|---|
|
|
| |
| הוותיקן | טורקיה |
| משטר | |
| מונרכיה תאוקרטית אבסולוטית נבחרת | דמוקרטיה פרלמנטרית |
יחסי הכס ה"קדוש"–טורקיה הם יחסי החוץ בין הכס ה"קדוש" לטורקיה. שתי המדינות כוננו יחסים דיפלומטיים בשנת 1868, במקור בין הכס ה"קדוש" לאימפריה העות'מאנית. לכס ה"קדוש" יש נונציו אפיפיורי באנקרה. מאידך, לטורקיה שגרירות ברומא.
היסטוריה
אימפריה עות'מאנית
לכס ה"קדוש" יש היסטוריה של יחסים קשים עם טורקיה, או ליתר דיוק עם האימפריה העות'מאנית, שכוחות הברית האירופית ניצחו בקרב לפנטו בשנת 1571[1] ובקרב וינה בשנת 1683.[2] הכס ה"קדוש" שמר על יחסים חיוביים עם ארמניה, גם כשהייתה תחת שלטון עות'מאני. כמו כן הוא היה מעורב גם בבלקן וביוון בתקופה בה הלאומים שחררו את עצמם מהשליטה הטורקית.
מהפכת אטאטורק
רפורמות אטאטורק לא ממש הקלה על היחסים, מכיוון שהביאה לדיכוי מערכת המילת, שהבטיחה בעבר את זכויותיהם של מיעוטים נוצריים שהיו מפוצלים בקווים אתניים ביזנטיים, לטיניים, ארמנים, סורים ויוונים-מלקיים. זה הוביל בתורו להטמעה של האוכלוסייה הנוצרית בטורקיה במסורות ומנהגים טורקיים אתניים. כמו כן, האידאולוגיה הקמלית הייתה קשורה קשר הדוק לאנטי-קלריקליות בצרפת, אידאולוגיה רפובליקנית צרפתית שהייתה עוינת לכנסייה במערב אירופה.
ביקורי האפיפיור
האפיפיור פאולוס השישי ביקר בטורקיה ביולי 1967[3] במהלך ביקורו נפגש עם הפטריארך האורתודוקסי המזרחי אתינגורס הראשון מקונסטנטינופול,[4] שנורק הראשון קלוסטיאן, הפטריארך הארמני של קונסטנטינופול[5] וכן עם אנשי דת מוסלמים[6] ואנשי הקהילות יהודיות.[7]
האפיפיור יוחנן פאולוס השני ביקר בטורקיה בנובמבר 1979. הוא נפגש עם הפטריארך דימיטריוס הראשון מקונסטנטינופול[8] והפטריארך הארמני שנורק הראשון[9] וכן חוגג את האוהריסט באפסוס.[10]
בשנת 2006 ביקר האפיפיור בנדיקטוס השישה עשר בטורקיה ובמסגד הכחול המפורסם שלה. זו הייתה רק הפעם השנייה שנודע כי האפיפיור נכנס למסגד[11] וזה היה חלק ממאמציו לתקן את יחסי מוסלמים–נוצרים, אך האפיל על הרצאת רגנסבורג שהתפרש על ידי חלק כניסיון לקשר בין אסלאם ואלימות. הוא נפגש עם 25,000 מפגינים לאומנים ואסלאמיסטים כשהגיע לאנקרה.[12]
ביקורים בוותיקן
נשיא טורקיה, ג'לל באייר, ביקר בוותיקן ב-11 ביולי 1959 ונפגש עם האפיפיור יוחנן העשרים ושלושה.[13]
נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן, ביקר בוותיקן בפברואר 2018 וערך פגישה עם האפיפיור פרנציסקוס בארמון האפוסטלי.[14]
סוגיות דתיות
הכס ה"קדוש" שמר על יחסים חיוביים עם הפטריארך האקומני של קונסטנטינופול מאז שנות ה-60. הפטריארך האקומני, שבסיסו באיסטנבול של ימינו, אינו מוכר כמנהיג האורתודוקסים המזרחיים על ידי הממשלה הטורקית, שמעדיפה להתייחס אליו כאל בישוף מקומי. אי הכרה זו היא סוגיה ביחסי הכס ה"קדוש"–טורקיה.
הכנסייה גם ביקשה לשפר את ההכרה המשפטית בעצמה על פי החוק הטורקי, מה שמקשה כיום על הבישופים הקתולים להיות מוכרים כחוק במהלך פעילותם במשרד האפוסטולי, ולעיתים מוטלת בספק את הבעלות על הכנסיות. בעיות דומות עלו עם הפטריארכיה היוונית, שהכשרה הסמינרית שלה הושבתה על ידי המדינה הטורקית.
רצח העם הארמני
בשנת 2000, האפיפיור יוחנן פאולוס השני הכיר רשמית ברצח העם הארמני, עמדה מנוגדת לזו של הממשלה הטורקית אשר פרסה חלק ניכר מהאנרגיה הפוליטית שלה בכך שהאירועים בארמניה יישארו לא יוכרו על ידי הקהילה הבינלאומית.[15] ב-12 באפריל 2015, האפיפיור פרנציסקוס השתמש במונח 'רצח עם' כדי להתייחס לרצח ההמוני של ארמנים על ידי הטורקים. בתגובה, טורקיה החזירה את שגרירה מהוותיקן ל"התייעצויות" שעות ספורות לאחר דבריו של פרנציסקוס, וזימנה את השגריר מהוותיקן לישיבה.[16] כמו כן, ב-24 ביוני 2016, האפיפיור פרנציסקוס בנאום נוסף תיאר את הריגתם של ארמנים כרצח עם. בנוסף, דובר הוותיקן, פדריקו לומברדי, אמר לכתבים כי "אין סיבה שלא להשתמש במילה זו במקרה זה", "המציאות ברורה ומעולם לא שללנו את המציאות". טורקיה גינתה את ההכרזה כ"מצערת מאוד" ואמרה גם כי היא נשאה עקבות של "המנטליות של מסעי הצלב".[17][18]
חברות באיחוד
הכס ה"קדוש" לא נקט עמדה חזקה בנוגע לחברות באיחוד האירופי של טורקיה, אם כי נאמר כי הקרדינל יוזף רצינגר היה עוין לכך בספר שפרסם לפני שהפך לאפיפיור, והדגיש שטורקיה צריכה להתמקד ביחסים עם מדינות המזרח התיכון הסמוכות. עם זאת, במהלך מסעו בטורקיה ב-2006 בתור האפיפיור בנדיקטוס ה-16, הוא יצא בתמיכה בחברות טורקיה באיחוד האירופי.[11] טרסיסיו ברטון, מזכיר המדינה של הכס ה"קדוש", הביע את דבריו של הכס האפוסטולי בעניין זה.
תיירות ועלייה לרגל
יחסים קיימים בין הכס ה"קדוש" לטורקיה על בסיס תיירות ועלייה לרגל. בשנת 2008 הושג הסכם בין שתי המדינות במטרה לקדם עלייה לרגל לטרסוס, המקום בו נולד השליח פאולוס. אתרי עלייה חשובים נוספים לרגל כוללים את סלצ'וק, העיר העתיקה של איסטנבול, איזניק (ניקאה), ברגאמה, איזמיר (סמירנה), מניסה וטרבזון.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ John L. Esposito (1999). The Islamic Threat: Myth or Reality?. Oxford U.P. pp. 42, 85.
- ^ Leitsch, Walter (ביולי 1983). "1683: The Siege of Vienna". History Today. 33 (7). נבדק ב-19 בדצמבר 2014.
The defeat of the Ottoman Army outside the gates of Vienna 300 years ago is usually regarded as the beginning of the decline of the Ottoman Empire.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Apostolic Journey to Istanbul, Ephesus and Smyrna 25 - 26 July 1967
- ^ Letter to Patriarch Athenagoras concerning the reasons to promote the re-establishment of unity between the Western and Eastern Church (Istanbul, 25 July 1967)
- ^ To the Armenian Patriarch His Beatitude Snork Kalustian (Istanbul, 25 July 1967)
- ^ To the religious leader of the Muslim Community (Istanbul, 25 July 1967)
- ^ To the religious leader of the Hebrew Community (Istanbul, 25 July 1967)
- ^ To His Holiness Dimitrios, Patriarch of Constantinople (November 29, 1979)
- ^ To the Armenian Patriarch of Istanbul (November 29, 1979)
- ^ Eucharistic Celebration in Ephesus (November 30, 1979)
- ^ 11.0 11.1 Pope makes Turkish mosque visit
- ^ "Turks Protest Pope's Coming Visit". Washingtonpost.com. נבדק ב-2016-01-30.
- ^ "Contrasts, common ground await as Erdoğan comes calling on Pope Francis". 2018-02-05.
- ^ "President Erdogan meets Pope Francis in Vatican City". Anadolu Agency. 2018-02-05.
- ^ "Pope John Paul II recognises Armenian Genocide". Atour.com. 2000-11-11. נבדק ב-2016-01-30.
- ^ Mullen, Jethro (2015-04-13). "Pope Francis uses 'genocide' for killings of Armenians - CNN.com". Edition.cnn.com. נבדק ב-2016-01-30.
- ^ "Pope says 'never again' to tragedies like 'Armenian genocide'". hurriyet.
- ^ "Turkey says pope's 'Armenian genocide' declaration bears stamp of 'Crusades' mentality'". hurriyet.
