יחסי טורקיה–קוסובו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יחסי טורקיהקוסובו
טורקיהטורקיה קוסובוקוסובו
Kosovo Turkey Locator.png
טורקיה קוסובו
שטחקילומטר רבוע)
783,562 10,887
אוכלוסייה
86,112,392 1,762,220
תמ"ג (במיליוני דולרים)
905,988 9,429
תמ"ג לנפש (בדולרים)
10,521 5,351
משטר
דמוקרטיה פרלמנטרית רפובליקה

יחסי טורקיה–קוסובו הם יחסי החוץ בין הרפובליקה של קוסובו לבין טורקיה.

היסטוריה

בשנות ה-90 פרצו עימותים חמושים בבוסניה וקוסובו, וממשלת טורקיה גם כן הייתה מעורבת בתהליך זה. באותה תקופה סיפקה טורקיה סיוע מוגבל לאלבנים הקוסובריים, וארגון הביון הלאומי אימן את לוחמי צבא שחרור קוסובו בבסיס צבאי באיזמיר. מצד שני, ממשלת טורקיה דאגה מהמניע הבדלני למלחמת קוסובו, מכיוון שהדבר יכול להשפיע לרעה על המצב עם הכורדים בתוך המדינה, והטורקים בקוסובו לא התאחדו עם האלבנים במהלך מאבקם נגד הסרבים. במהלך המלחמה, האוכלוסייה הטורקית אהדה את האלבנים הקוסובריים, בניגוד לאוכלוסיית מרבית מדינות אירופה, שהייתה לה השקפות שליליות על האלבנים בקשר לפעילות המאפיה האלבנית במדינותיהן.

במהלך מלחמת קוסובו, הרשויות הטורקיות חשו באחריות היסטורית לסייע לאלבנים הקוסובריים בהיותם מוסלמים, כמו גם אזרחים נאמנים לשעבר של האימפריה העות'מאנית. האוכלוסייה הטורקית דאגה לאירועים בקוסובו, ובזכות קשריה ההיסטוריים, התרבותיים, הדתיים ואחרים עם חצי האי הבלקני, תמכה בעמדתה האנטי-סרבית ופרו-נאט"ו של ממשלת הרפובליקה של קוסובו. כחברת נאט"ו, טורקיה תמכה בתוקף בהפצצת יוגוסלביה, בה השתתפו 18 מטוסי קרב טורקים. לאחר המלחמה, טורקיה סיפקה סיוע לקוסובו על מנת להשיג יציבות וביטחון באמצעות משלחות ה-OSSE ,UNMIK ושל KFOR, בה השתתפו כוחות טורקיים בשנת 2000. בשנת 2013 היו בקוסובו 540 אנשי צבא טורקיים שפעלו כחלק ממשימת KFOR.

ב-17 בפברואר 2008, באורח חד-צדדי הכריזה קוסובו על עצמאותה מסרביה, וב-18 בפברואר 2008 הכירה טורקיה בעצמאות קוסובו. מפלגת הצדק והפיתוח של טורקיה יזמה את סוגיית ההכרה בעצמאותה של הרפובליקה של קוסובו, משום שתמכה בהתפתחות היחסים עם מדינות הקשורות לאימפריה העות'מאנית. יחסי הרפובליקה של קוסובו עם טורקיה הם ידידותיים, מכיוון שהאוכלוסייה האלבנית של טורקיה מקיימת קשרים הדוקים עם האלבנים בבלקן ולהפך, וכן בגלל מדיניות ממשלת טורקיה שמטרתה ליצור קשרים הדוקים-סוציו-פוליטיים, תרבותיים, כלכליים וצבאיים עם הרפובליקה של קוסובו. טורקיה תומכת באינטרסים הגאו-פוליטיים של רפובליקת קוסובו בבלקן. בשנת 2011 ערך מכון גאלופ סקר בקרב אוכלוסיית הרפובליקה של קוסובו, על פי תוצאותיו נודע כי 85% מהקוסוברים רואים בטורקיה מדינה ידידותית.

טורקיה נתפסת כבעלת ברית מסורתית של האלבנים והמערב, כולל בגלל תמיכתה בעצמאות קוסובו. לרוב האלבנים בקוסובו יש רק דרכון של הרפובליקה של קוסובו, וטורקיה היא אחת המדינות הבודדות, בהם הם יכולים לבקר ללא ויזה. טורקיה תומכת באופן רשמי במשא ומתן לשלום בין קוסובו וסרביה, וכן מספקת תמיכה פוליטית להצטרפותה של קוסובו לנאט"ו ולאיחוד האירופי. באוקטובר 2013, במהלך ביקורו הרשמי במדינה ברפובליקה של קוסובו, אמר ראש ממשלת טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן כי הטורקים והקוסוברים מאוחדים על ידי היסטוריה משותפת, תרבות, ציוויליזציה וששני העמים האלה הם אחים. הערות ראש ממשלת טורקיה גרמו לזעם בסרביה.

יחסי כלכלה ותרבות

הפזורה האלבנית בטורקיה תמכה בתוקף בהכרה בעצמאותה של הרפובליקה של קוסובו על ידי טורקיה. על פי כמה הערכות, יותר אלבנים בקוסוברים חיים בטורקיה מאשר ישירות ברפובליקה של קוסובו. מפלגת הצדק והפיתוח של טורקיה מכירה בכך שאנשים רבים ממוצא אלבני מתגוררים במדינה, שיש לה השפעה מסוימת על מדיניות הפנים והחוץ. בקוסובו קבור אביו של מהמט אקיפ ארסוי (מחבר ההמנון הטורקי), כמו גם טורקים רבים ומפורסמים אחרים ממוצא אלבני. ברפובליקה של קוסובו מתגוררים 20,000 טורקים והשפה הטורקית היא אחת מהשפות האזוריות הרשמיות של מדינה זו.

טורקיה היא שותפת סחר חשובה עבור הרפובליקה של קוסובו, הסחר בין המדינות מראה דינמיקה חיובית וצמיחה מתמדת. טורקיה משקיעה בבניית כבישים מהירים ונמלי תעופה ברפובליקה של קוסובו: בתחילת 2010, הוענקו לה חוזים בשווי 500 מיליון דולר. טורקיה היא אחת משלושת המשקיעים המובילים במשק הרפובליקה של קוסובו.

השפעת טורקיה על הפוליטיקה של הרפובליקה של קוסובו

במהלך העשור השני של המאה ה-21 ממשלת טורקיה ביקשה מהרפובליקה של קוסובו לשנות את תוכן ספרי הלימוד בבתי הספר אודות התקופה העות'מאנית של מדינה זו, שלדעתה, הכילה חומרים פוגעניים. לאחר בחינת בקשת טורקיה, הרפובליקה של קוסובו החליטה לערוך שינויים בתוכן ספרי הלימוד בבתי הספר, תוך הוספת מונחים נייטרליים.

בפברואר 2018 אסרה משטרת הרפובליקה של קוסובו את עצרת "החופש לכורדיסטן". על פי עמדת רשויות הרפובליקה של קוסובו, למארגני העצרת לא הייתה רשות לקיים את העצרת, כמו גם העובדה שאירוע כזה עלול להוביל לתוצאות בלתי צפויות. הרשויות הטורקיות העריכו מאוד את המעשה הזה של הרפובליקה של קוסובו והוסיפו כי קיום העצרת עלול להשפיע לרעה על היחסים בין המדינות.

נציגויות דיפלומטיות

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0