יחסי קרואטיה–רומניה
| יחסי קרואטיה–רומניה | |
|---|---|
|
|
| |
| קרואטיה | רומניה |
| שטח (בקילומטר רבוע) | |
| 56,594 | 238,391 |
| אוכלוסייה | |
| 3,992,004 | 19,685,083 |
| תמ"ג (במיליוני דולרים) | |
| 70,965 | 301,262 |
| תמ"ג לנפש (בדולרים) | |
| 17,777 | 15,304 |
| משטר | |
| רפובליקה | רפובליקה |
יחסי קרואטיה–רומניה הם יחסי החוץ בין קרואטיה לרומניה. שתי המדינות חברות באיחוד האירופי ובנאט"ו.[1] שתי המדינות כוננו יחסים ב-29 באוגוסט 1992.[2]
היסטוריה
במהלך מלחמת העולם השנייה, קרואטיה ורומניה, כמו גם סלובקיה, יצרו ברית נגד התפשטות הונגריה. בנוסף, במהלך המלחמה פעלו כוחות סלובקיים וכוחות אוויר וים קרואטיים בידידות מאדמת רומניה. הסכם דומה, ההסכמה הקטנה בין שתי מלחמות העולם, נחתם בעבר בין רומניה, יוגוסלביה (שכללה את רוב קרואטיה של ימינו) וצ'כוסלובקיה. [3]
בשנת 2019, במהלך פגישה בין שרת החוץ הקרואטית מריה פיצ'ינוביץ' בוריץ' לבין מקבילה הרומני תאודור מלקאנו, הם אמרו כי "היחסים בין קרואטיה לרומניה משתפרים". שניהם דיווחו כי הם מרוצים מהטיפול במיעוטים שלהם. הם אמרו כי קרואטיה ורומניה "חולקות יעדים דומים", כמו כניסה לאזור שנגן וגוש האירו.[1] קרואטיה ורומניה חתמו על 47 אמנות והסכמים, מתוכם 38 בתוקף.[2]
מיעוט אתני
ברומניה, באזור באנאט, קיימת אוכלוסייה של קרואטים. הם מהווים את אחד המיעוטים הקטנים ביותר במדינה, 6,807 איש על פי מפקד האוכלוסין בשנת 2002. למעלה מ-5,500 קרשובאנים חיים בקומונות קרשובה ולופאק שבמחוז קרש-סוורין, שם הם מייצגים כ-90% מהאוכלוסייה. קומונות אלו מורכבות משבעה כפרים, Carașova עצמה, Nermed, Clocotici, Iabalcea, Rafnic, Lupac עצמה ו- Vodnic . כאן, השפה הקרואטית אינה משמשת רק בקרב המשפחה, אלא בסביבה היומיומית, ומשמשת במוסדות ציבוריים לצד רומנית. למעשה, רומנית מלמדת ילדים בכניסה לגן ילדים, לא קודם לכן. שאר הקרואטים מחוץ לכפרים הללו מתגוררים בעיקר בכפרים Cenei, Checea ו-Recaş, גם הם באזור הבאנאט. ידוע שהקרואטים הרומנים היגרו לבאנאט לפני מאות שנים, אך לא ידוע מתי בדיוק עשתה הקהילה הגדולה שבהם (זו של קרשובה ולופאק). [4]
האיסטרו-רומנים של קרואטיה מתגוררים בשמונה כפרים באיסטריה, בהם הם אינם מהווים את הרוב. בכפרים אלה חיים כ-120 איסטרו רומנים. 450 נוספים גרים בערים ובעיירות בקרואטיה וכ-500 בחו"ל, שניהם תוצאה של הגירה. השפה האיסטרו-רומנית אינה משמשת בתקשורת, בדת ובתחומים אחרים, מה שגורם למיעוט דוברי השפה. שינוי השפה מתקדם, יותר בכפרים מסוימים מאשר בכפרים אחרים. [5] רומניה לוקחת רשמית אחריות על קבוצה אתנית זו וטוענת כי הם "רומנים בחו"ל" וכי הם חלק מהקהל התרבותי והלשוני הרומני. [6] ב-8 בנובמבר 2016 שופץ ונפתח מחדש בית הספר של הכפר שושניצה. פרויקט זה עלה 451,600 קונות (סביב 61,100 אירו). רומניה ייסדה חלק ממנה, והעניקה 100,000 קונות (כ-13,550 אירו). ביום זה השתתפו בהשבעה השגריר הרומני בקרואטיה קונסטנטין מיכאיל גריגוריה וקודמו, קוסמין דינסקו, וכן הרשויות האזוריות של מחוז איסטריה. [7] האיסטרו-רומנים כנראה היגרו מטרנסילבניה לאיסטריה ודלמטיה. הקהילות שלהם נמצאות בסכנה מתמיד, והן עלולות להיעלם בעשורים הבאים. [8]
נציגויות דיפלומטיות
- רומניה מחזיקה בקרואטיה שגרירות בזאגרב ושתי קונסוליות ברייקה ובספליט. [9]
- קרואטיה מחזיקה ברומניה שגרירות בבוקרשט. [10]
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 "Relations between Croatia and Romania improving, foreign ministers say". Total Croatia News. 16 במרץ 2019.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 2.0 2.1 "Croatian Foreign Ministry list of bilateral treaties between Croatia and Romania". אורכב מ-המקור ב-2013-02-17.
- ^ Axworthy, Mark; Scafeș, Cornel I.; Crăciunoiu, Cristian (1995). Third Axis Fourth Ally: Romanian Armed Forces in the European War, 1941–1945. Arms and Armour. p. 368. ISBN 1854092677.
- ^ Olujić, Ivana (2007). "Graiurile croaților din Carașova și satele carașovene în interferență cu limba română" (PDF). Români majoritari/români minoritari: interferențe și coabitări lingvistice, literare și etnologice (ברומנית). Editura Alfa.
- ^ Vrzić, Zvjezdana; Singler, John Victor (2016). "Identity and language shift among Vlashki/Zheyanski speakers in Croatia" (PDF). Language Documentation & Conservation Special Publication. 9.
- ^ "Lege pentru modificarea art. 1 alin. (1) din Legea nr. 299/2007 privind sprijinul acordat românilor de pretutindeni" (PDF) (ברומנית). Chamber of Deputies. 2013.
- ^ "La Șușnevița, în Croația, s-a inaugurat prima școală refăcută de Statul Român pentru istroromânii din locaitate". Gazeta de Cluj (ברומנית). 17 בנובמבר 2016.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Burlacu, Mihai (2010). "Istro-Romanians: the legacy of a culture". Bulletin of the "Transilvania" University of Brașov. 7. 3 (52).
- ^ "MVEP • Veleposlanstva stranih država u RH • Rumunjska, Zagreb" (בקרואטית). Mvep.hr. 29 באוגוסט 1992. נבדק ב-30 באפריל 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Croația" (ברומנית). Ministry of Foreign Affairs. נבדק ב-24 באוגוסט 2019.
{{cite web}}: (עזרה)
