ינאי עופרן

ינאי עופרן
לידה	1972 (גיל: 54 בערך); ירושלים, ישראל
עיסוק	מדען, ביולוג חישובי, יזם ביוטכנולוגיה, פובליציסט
תארים	פרופסור
בת זוג	ד"ר רנה סמואלס-עופרן (נפטרה ב-2014); ד"ר אביטל גזיאל

ינאי עופרן (נולד ב-1972) הוא מדען ישראלי, ביולוג חישובי, יזם ביוטכנולוגיה ופובליציסט. הוא פרופסור באוניברסיטת בר-אילן, מייסד ומנכ"ל חברת ביולוג'יק דיזיין, מייסד שותף ויו"ר חברת Ukko, ומייסד שותף ומדען ראשי של חברת Aulos Bioscience. עופרן נחשב לאחד החלוצים והמובילים בעולם בתחום תכנון תרופות באמצעות בינה מלאכותית (AI) ולמידת מכונה והוא ממובילי תחום הביוטכנולוגיה בישראל. עופרן הוביל את הצוות שתכנן ופיתח את הנוגדן הראשון שתוכנן באמצעות מחשב והגיע לניסויים בבני אדם.

ביוגרפיה ומסלול אקדמי

עופרן נולד בירושלים. הוא בנם של אברהם עופרן וד"ר מירה עופרן, ונכדם של הפרופסור ישעיהו ליבוביץ מצד אימו ושל הרב מרדכי זעפרני מצד אביו.

את השכלתו האקדמית המוקדמת רכש באוניברסיטה העברית בירושלים, שם השלים תארים ראשונים בביולוגיה, פיזיקה ופילוסופיה. בתחילת דרכו המחקרית התמקד בבלשנות, מתוך שאיפה לחקור את המנגנונים המאפשרים יצירת שפה ותודעה, אך בחר בהמשך להתמקד במערכות מולקולריות בסיסיות.

הוא עבר ללימודי תואר דוקטור בביופיזיקה חישובית באוניברסיטת קולומביה בניו יורק, אותו השלים בהצטיינות יתרה. לאחר מכן המשיך למחקר והוראה באוניברסיטאות קולומביה ותל אביב. עופרן עומד בראש המעבדה לביולוגיה מערכתית חישובית באוניברסיטת בר-אילן, שם הוא מכהן כפרופסור.

מחקר אקדמי

פרופ' עופרן עומד בראש המעבדה לביולוגיה מערכתית חישובית בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת בר-אילן. עבודתו המדעית מתמקדת בחידת הקוד המולקולרי: הבנת הכללים השולטים באינטראקציות בין חלבונים בתוך הסביבה הצפופה של התא החי. תחומי המחקר המרכזיים כוללים:

חיזוי ממשקי קישור: פיתוח אלגוריתמים המנבאים אזורי קישור בחלבון על סמך רצף חומצות אמינו.
הנדסת נוגדנים חישובית: פיתוח שיטות למידול המבנה המרחבי של נוגדנים ותכנונם מחדש.
ביולוגיה מערכתית ולמידת מכונה: שימוש ב-AI לניתוח רשתות תקשורת בתא והבנת שיבושים המובילים למחלות סרטן ומחלות גנטיות.
שילוב ניסויי: שילוב מחקר חישובי עם מעבדה ניסויית ("רטובה").

עופרן פרסם למעלה מ-100 פרסומים מדעיים בתחומו.

תפיסה מדעית: החיים כניהול אינפורמציה

תפיסתו המדעית של עופרן רואה בביולוגיה ענף של מדעי המידע:

התא כמעבד: הגדרת ה-DNA כבסיס נתונים והתא כמערכת לפיענוח והזרמת אינפורמציה. מחלה נתפסת כ"תקלה בזרימת המידע".
שפת החלבונים: התייחסות לחומצות האמינו כאותיות המרכיבות "משפטים" חלבוניים.
מתכנון לגילוי: מעבר מ"גילוי תרופות" (ניסוי וטעייה) ל"תכנון תרופות" (Design) הנדסי ומדויק באמצעות מחשב.

קריירה יזמית ופריצות דרך קליניות

עופרן הקים מספר חברות ביוטכנולוגיה שגייסו מאות מיליוני דולרים:

Biolojic Design

הוקמה בשנת 2008 במטרה להפוך את פיתוח התרופות לתהליך הנדסי. החברה פיתחה פלטפורמת AI המעצבת נוגדנים הפועלים כמתגים ביולוגיים. הצוות בראשותו פיתח את התרופה הניסויית Imneskibart (הידועה כ-AU-007), התרופה הנוגדנית הראשונה בהיסטוריה שתוכננה כולה בבינה מלאכותית ונכנסה לניסויים קליניים.

Aulos Bioscience

נוסדה בשיתוף עם קרן Apple Tree Partners. החברה מתמקדת בקידום קליני של טיפולים אימונו-אונקולוגיים. עופרן עמד בראש הצוות המדעי שהוביל את Imneskibart לשלבים הקליניים.

Ukko

חברה המשתמשת בכלים חישוביים לעיצוב מחדש של חלבוני מזון (כמו גלוטן או בוטנים) לניטרול אלרגיות. עופרן הוביל את פיתוח Ukko18, תרופת ה-mRNA הניסיונית הראשונה שתוכננה בכלים חישוביים לטיפול באלרגיה לבוטנים.

פעילות פובליציסטית ותקשורתית

כתיבה פובליציסטית: כתב במשך שנים טורים ב"הארץ" וב"ידיעות אחרונות" שעסקו במדע, טכנולוגיה, פוליטיקה וכלכלה.
"אז הרצל אמר" (2004–2006): יצר והגיש (יחד עם פרופסור אורן הרמן) סדרה דוקומנטרית שחקרה את החברה הישראלית והייתה מועמדת לפרס האקדמיה לטלוויזיה.
הגות יהודית: אוחז בתפיסה רציונליסטית המפרידה בין עובדות לערכים, בדומה לגישת סבו, ישעיהו ליבוביץ.