אלרגיה לבוטנים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אלרגיה לבוטנים
Peanut allergy
בוטנים
תחום אלרגיות למזון
סיווגים
ICD-10 T78.4

אלרגיה לבוטנים היא סוג של אלרגיה למזון לבוטנים. הסימפטומים הפיזיים של התגובה האלרגית לבוטנים יכולים לכלול גירוד, סרפדת, נפיחות, אקזמה, התעטשות, אסתמה, כאבי בטן, ירידה בלחץ הדם, שלשול ואף דום לב.[1] מדובר למעשה בתגובה של אנפילקסיס.[1]

אכילת בוטנים עלולה לגרום לתגובה אלרגית קלה או קשה באדם האלרגי. התגובה האלרגית יכולה להתרחש תוך שניות או דקות לאחר האכילה, או מספר שעות לאחר מכן.[2] אצל אנשים אלרגיים ישנה רגישות יתר כלפי הבוטנים מצד מערכת החיסון.[3] אלרגיה זו מוכרת "כאחת האלרגיות חמורות ביותר למזון בשל השכיחות, התמדה ופוטנציאל הסיכון של התגובה האלרגית שלה."[1] אלרגיה לבוטנים, כאלרגיות מזון רבות, נחשבת למסכנת חיים. על פי הסטטיסטיקות, מעל שלושה מיליון בני אדם סובלים מאלרגיה לבוטנים או שקדים. אלרגיה זו עשויה לחלוף מאליה אך בחלק גדול מהמקרים היא נותרת לעד, ולא נמצא עד היום טיפול יעיל כנגדה אלא רק ניסיונות להפחתת הרגישות.

מניעה נעשית בין היתר באמצעות חשיפה מוקדמת של נשים הרות ותינוקות לבוטנים בתזונה שלהם.[4]

בארצות הברית, כ-0.6% מהאוכלוסייה אלרגית לבוטנים.[5] והם גורם שכיח למוות מאנפילקסיס.

סימנים וסימפטומים

הסימפטומים של האלרגיה לבוטנים קשורים לקיום נוגדן מסוג אימונוגלובולין lgE הספציפי לחלבוני הבוטנים. קישור בין חלבוני הבוטנים לנוגדן זה אחראי לשחרר היסטמין וחומרים מתווכים אחרים מתוך תאי פיטום (degranulation). התופעות שיכולות להיגרם מהיסטמין הן התרחבות כלי הדם והתכווצות של דרכי הנשימה, דבר המכונה גם כעווית הסימפון (bronchospasm).[6]

תגובה אלרגית לבוטנים יכולה לבא לידי ביטוי באחד או יותר מהתסמינים הבאים[7]:

התגובה האלרגית נובעת מפעילות של המערכת החיסונית נגד הבוטנים. נוגדנים המיוצרים על ידי המערכת החיסונית גורמים לתאי הפיטום לשחרר היסטמין, האחראי לתגובה האלרגית.[2][6]

הגורמים לאלרגיה

הגורם המדויק לפיתוח האלרגיה אצל האדם אינו ידוע. מחקר אחד הצביע על כך שתינוקות אשר גילו אצלם אלרגיה לבוטנים נוטים באופן משמעותי יותר להיחשף לחמאת גוף מבוטנים או קרמים לעור מבוטנים.[8] ילדים עם דרמטיטיס אטופית מועדים במיוחד לפתח אלרגיות למזון בכלל ולבוטנים בפרט.

אלרגיות למזון פחות נפוצות במדינות מתפתחות.[9] השערת ההיגיינה היא ניסיון להבין מדוע זה המקרה.[10] חסידי ההשערה אומרים כי שכיחות נמוכה יחסית לזיהומים בילדות במדינות מפותחות עלולה לתרום לשכיחות מוגברת של מחלות אלרגיות.[10] ההנחה עשויה גם להסביר מדוע בכורי הילדים נוטים לפתח יותר אלרגיות.[10] בנוסף, שיטת בישול הבוטנים עלולה לגרום לשכיחויות שונות לאלרגיות במדינות מפותחות במערב ובמדינות מתפתחות אחרות. במדינות מפותחות במערב נוטים להשתמש בבוטנים קלויים בעוד שבחלקים אחרים בעולם לעיתים מבשלים או מטגנים את הבוטנים.[11]

מספר ספציפי של חלבונים שמקורם בבוטנים מחוללים את האלרגיה והם קרויים : Ara h1, Ara h2 וגם Ara h3.[12]

התזמון של החשיפה

ישנן ראיות כי אכילת בוטנים בשלב מוקדם בחיים עשויה להקטין מאוחר יותר אלרגיות לבוטנים.[13] לפיכך, האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים, ביטלה את ההמלצה לדחות חשיפה לבוטנים יחד עם מזונות אחרים. בנוסף, האקדמיה גם לא מצאה סיבה להימנע מבוטנים במהלך ההיריון או בזמן הנקה.[14]

תזונה במהלך היריון

בשנת 2014 מחקר מצא כי צריכת בוטנים על ידי נשים בהיריון שאינן סובלות מאלרגיה לבוטנים נקשרת לירידת הסבירות שילדיהם יפתח אלרגיה לבוטנים.[15] בשנת 2003 מחקר אחר מצא שאין קשר בין חשיפה לבוטנים במהלך ההיריון או בתקופת ההנקה לפיתוח אלרגיות.[8]

דרכי החשיפה

עיקר החשיפה לבוטנים היא דרך המזון אך תיתכן גם חשיפה לחלקיקים ואבק באוויר כמו במפעלים או חשיפה אפילו לפירורי בוטנים.[16]

אבחון

אלרגיה לבוטנים מאובחנת באותה צורה בה מאבחנים אלרגיות אחרות למזון.[7] האבחנה לאלרגיה, ובין היתר אלרגיה לבוטנים, כוללת היסטוריה רפואית, בדיקה גופנית ובדיקות אלרגיה.[17][18] המכון הלאומי לאלרגיה ומחלות זיהומיות ממליצים לבצע בדיקות לאלרגיות למזון אצל רופא אלרגיה, זאת כי "מחקרים רבים מראים כי 50% עד 90% משוער המדווחים על אלרגיות למזון, מתגלה שבעצם אלו אינן אלרגיות".[18]

אלרגיה לבוטנים מתגלה לרוב בגיל צעיר, פעמים רבות בגיל 18–24 חודשים, כאשר הילד מקבל לארול חמאת בוטנים על לחם.[7] כיוון שהאלרגיה עשויה להיות מסוכנת, האבחון הוא חשוב מאוד והוא חייב לכלול הדרכה לגבי הימנעות וטיפול.

בדיקת אלרגיה

בדיקות עור יכולות לשמש כדי לאשר אלרגיות ספציפיות למזון.[1][3][19] בדיקות עור נועדו לזהות נוגדן ספציפי שקשור לתאי פיטום.[1] במהלך הבדיקה, תמצית של אלרגן מונחת על עור המטופל ומבוצעת דקירה עדינה של שכבת העור העליונה.[3] כאשר קיימת רגישות של מערכת החיסון למזון הנבדק יפתח נפיחות ואודם מקומי באזור הדקירה בדומה לעקיצת יתוש.[1][3][19]

בדיקות אלרגיה אלו נחשבות ליעילות ומדויקות מאוד באבחון ובהערכת חומרת האלרגיה. לעיתים הרופא ייעזר גם בבדיקות דם לזיהוי רמות הנוגדן IGE כלפי המזונות השונים.

"תקן הזהב" של בדיקות אבחון נעשה על ידי חשיפה עם המזון החשוד בשיטת הסמיות כפולה (שיטה מחמירה לעריכת ניסויים מדעיים, שמטרתה להפחית במידת האפשר את ההטיות הסובייקטיביות המודעות והבלתי מודעות העלולות לנבוע מכך שהמדען והנחקר יודעים את מטרות הניסוי ואת מרכיביו), ופלצבו (תרופת דמה).[19]

בדיקת חשיפה זו נעשית אם אנו סבורים שהאלרגיה חלפה או שהיא חסרת משמעות קלינית. כמו כן ניתן להיעזר בבדיקות חשיפה אלו כדי לאמוד את מידת הרגישות למזון.[19]

טיפול

כיום לא קיים טיפול שמרפא תגובות אלרגיות לבוטנים. אך מנסים לעיתים לפתח עמידות לפחות חלקית באמצעות תהליך של הפחתת רגישות המכונה גם "אימונותרפיה".

הימנעות קפדנית מבוטנים היא הדרך היחידה למנוע תגובה אלרגית.[3] הטיפול לתגובה האלרגית או לאנפילקסיס הוא שימוש בתרופות אנטיהיסטמיניות או הזרקה של אפינפרין.[3]

בינואר 2020 אישר מנהל המזון והתרופות האמריקאי שיווק של תרופה לאלרגיה לבוטנים.[20]

חברה ותרבות

היפו אלרגיה לבוטנים

בשנת 2012 חקלאים וטכנאים בקרוליינה הצפונית קיבלו פטנט כדי להפחית אלרגנים לבוטנים ב-98% או יותר. התהליך מתייחס לבוטנים קלויים, כאשר הוסר מהם הקליפה והעור, עם אנזימי כיתת מזון הנפוצים בעיבוד מזון. הטיפול כולל השריית בוטנים באנזימי כיתת המזון. הטיפול מפחית שני אלרגנים עד ל-98%. התוצאה היא שהבוטנים האלה מריחים ובעלי טעם דומה לבוטנים קלויים. עוד צוין כי בוטנים אלה לא מהונדסים גנטית.

אפקטיביות התהליך הודגם בניסויים קליניים בבני אדם באוניברסיטת קרוליינה הצפונית בצ'אפל היל, באמצעות בדיקות העור.[21]

N.C. A&T חתם על רישיון בלעדי על התהליך עם הנוגדנים. החברה הודיעה באוקטובר 2014, כי קבוצות של בוטנים יהיו זמינות לעיבוד מזון. היצרנים שאפו לבסס את התהליך כ"תקן התעשייה עבור בוטנים- מרכיבים שמקורם בוטנים".[22]

מחלוקת

ניקולאס כריסטאקיס, טען כי צעדים שננקטו (בעיקר בבתי ספר) כדי להבטיח שילדים אלרגיים אינם נחשפים לאלרגנים של הבוטנים אינם מידתיים לסיכון בפועל של חשיפה כזו.[23][24] ד"ר כריסטאקיס הוסיף ואמר כי תגובות עממיות לסכנה של אלרגיה לבוטנים הן "מסימני ההיכר של מחלה פסיכוגנית המונית".[23]

אפידמיולוגיה וגאוגרפיה

אלרגיה לבוטנים מופיעה אצל יותר מאחוז מהאוכלוסייה.[7] והאלרגיה לבוטנים הייתה הגורם העיקרי לתמותה מאלרגיה למזון בארצות הברית.[7] מעל 14 אחוז ממקרי החשיפה לבוטנים של אנשים אלרגיים לבוטנים, נובעים מחשיפה לא מכוונת.[7]

מחקר משנת 2008 מציין כי דיווח עצמי לאלרגיה לבוטנים עומד על 1.4% מכלל האוכלוסייה של ארצות הברית, וזה משלש את הקצב שנמצא כ-0.4% - 0.6% במחקר משנת 1997.[25]

מספרים אלה נכונים במיוחד בארצות הברית, קנדה ואנגליה ונמוכים יותר באירופה ובאסיה ואף יותר בישראל.[7] הבדלים אלה יכולים להיות מוסברים במספר אופנים: רקע גנטי, גורם סביבתי עם התייחסות לעלייה ברמות האטופיה במדינות מפותחות -"השערת ההיגיינה"- או גיל וכמות החשיפה.[7][10]

מדינת ישראל שותפה בתרומה המדעית לחקר האלרגיה לבוטנים. במחקר שנערך ב-2009 על ידי שתי קבוצות, האחת מאנגליה בהובלת ד"ר גדעון לק והשנייה בישראל על ידי הקבוצה בראשות פרופ' יצחק כץ, אישרו את העובדה כי שכיחות האלרגיה לבוטנים בישראל נמוכה בהרבה מזו שבאנגליה.[7]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 C. LOZA; J. BROSTOFF (1995). "REVIEW Peanut allergy". Vol. 25. Clinical and Experimental Allergy. pp. 493–502.
  2. ^ 2.0 2.1 אלרגיה לבוטנים, באתר בריאות
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 3.5 Saleh Al-Muhsen; Ann E. Clarke; Rhoda S. Kagan (2003). "Peanut allergy: an overview". Vol. 168, no. 10. Canadian Medical Association Journal. pp. 1279–85.
  4. ^ Ierodiakonou, D; Garcia-Larsen, V; Logan, A; Groome, A; Cunha, S; Chivinge, J; Robinson, Z; Geoghegan, N; Jarrold, K; Reeves, T; Tagiyeva-Milne, N; Nurmatov, U; Trivella, M; Leonardi-Bee, J; Boyle, RJ (20 בספטמבר 2016). "Timing of Allergenic Food Introduction to the Infant Diet and Risk of Allergic or Autoimmune Disease: A Systematic Review and Meta-analysis". JAMA. 316 (11): 1181–1192. PMID 27654604. {{cite journal}}: (עזרה)
  5. ^ "Food Allergy Quick Facts". National Institute of Allergy and Infectious Diseases. 2012-02-24. אורכב מ-המקור ב-2010-04-07. נבדק ב-2015-09-15.
  6. ^ 6.0 6.1 "Current and Emerging Immunotherapeutic Approaches to Treat and Prevent Peanut Allergy". Medscape. 2012. p. 3. נבדק ב-6 במרץ 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ 7.0 7.1 7.2 7.3 7.4 7.5 7.6 7.7 7.8 פרופ' יצחק כץ, אלרגיה לבוטנים והנקודה הישראלית, אתר הרפואה הישראלי, 12 בינואר 2009
  8. ^ 8.0 8.1 Lack, Gideon; Fox, Deborah; Northstone, Kate; Golding, Jean; Avon Longitudinal Study of Parents Children Study Team (2003). "Factors Associated with the Development of Peanut Allergy in Childhood". New England Journal of Medicine. 348 (11): 977–85. doi:10.1056/NEJMoa013536. PMID 12637607.
  9. ^ "Peanut Paste Saves Starving African Children - ABC News."
  10. ^ 10.0 10.1 10.2 10.3 Maria Yazdanbakhsh; Peter G. Kremsner; Ronald van Ree (19 באפריל 2002). "Allergy, Parasites, and the Hygiene Hypothesis". Science. pp. 490–494. {{cite news}}: (עזרה)
  11. ^ "Dry roasting enhances peanut-induced allergic sensitization across mucosal and cutaneous routes in mice". Journal of Allergy and Clinical Immunology. 134: 1453–1456. doi:10.1016/j.jaci.2014.07.032.
  12. ^ Palmer, K; Burks, W (ביוני 2006). "Current developments in peanut allergy". Current opinion in allergy and clinical immunology. 6 (3): 202–6. PMID 16670515. {{cite journal}}: (עזרה)
  13. ^ Ierodiakonou, Despo; Garcia-Larsen, Vanessa; Logan, Andrew; Groome, Annabel; Cunha, Sergio; Chivinge, Jennifer; Robinson, Zoe; Geoghegan, Natalie; Jarrold, Katharine (20 בספטמבר 2016). "Timing of Allergenic Food Introduction to the Infant Diet and Risk of Allergic or Autoimmune Disease". JAMA. 316 (11): 1181. doi:10.1001/jama.2016.12623. {{cite journal}}: (עזרה)
  14. ^ Greer, F. R.; Sicherer, S. H.; Burks, A. W.; American Academy of Pediatrics Committee on Nutrition; American Academy of Pediatrics Section on Allergy Immunology (2008). "Effects of Early Nutritional Interventions on the Development of Atopic Disease in Infants and Children: The Role of Maternal Dietary Restriction, Breastfeeding, Timing of Introduction of Complementary Foods, and Hydrolyzed Formulas". Pediatrics. 121 (1): 183–91. doi:10.1542/peds.2007-3022. PMID 18166574.
  15. ^ Frazier A; Camargo CA, Jr; Malspeis S; Willett WC; Young MC (2014). "Prospective Study of Peripregnancy Consumption of Peanuts or Tree Nuts by Mothers and the Risk of Peanut or Tree Nut Allergy in Their Offspring". Vol. 168, no. 2. JAMA Pediatr. pp. 156–162. doi:10.1001/jamapediatrics.2013.4139.
  16. ^ Young, Michael C. (2006-08-01). The Peanut Allergy Answer Book: 2nd Edition. Fair Winds Press. ISBN 1-59233-233-1.
  17. ^ Saleh Al-Muhsen; Ann E. Clarke; Rhoda S. Kagan (2003). "Peanut allergy: an overview". Vol. 168, no. 10. Canadian Medical Association Journal. pp. 1279–85.
  18. ^ 18.0 18.1 Boyce, Joshua A. (בדצמבר 2010). "Guidelines for the Diagnosis and Management of Food Allergy in the United States: Summary of the NIAID Sponsored Expert Panel Report". J Allergy Clin Immunol. {{cite news}}: (עזרה)
  19. ^ 19.0 19.1 19.2 19.3 Boyce, Joshua A. (בדצמבר 2010). "Guidelines for the Diagnosis and Management of Food Allergy in the United States: Summary of the NIAID Sponsored Expert Panel Report". J Allergy Clin Immunol. {{cite news}}: (עזרה)
  20. ^ ד"ר איתי גל, ה-FDA אישר סופית: תרופה ראשונה בעולם לאלרגיה לבוטנים, באתר ynet, 2 בפברואר 2020
  21. ^ "A&T Signs Agreement to Commercialize Hypoallergenic Peanut". ncat.edu. אורכב מ-המקור ב-2014-12-10. נבדק ב-2014-12-09.
  22. ^ "N.C. A&T, Xemerge launch spin-off peanut company; 1st hypoallergenic peanuts ready for food industry". aggieresearch.wordpress.com. נבדק ב-2014-12-09.
  23. ^ 23.0 23.1 Christakis, Nicholas A. (2008-12-13). "This Allergies Hysteria Is Just Nuts" (PDF). British Medical Journal. 337 (1384): a2880. doi:10.1136/bmj.a2880. PMID 19073662. אורכב מ-המקור (PDF) ב-7 באפריל 2009. נבדק ב-2014-01-30. {{cite journal}}: (עזרה)
  24. ^ Alice Park (26 בפברואר 2009). "Why We're Going Nuts Over Nut Allergies". Time. נבדק ב-6 באפריל 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  25. ^ Bill Hendrick, Peanut Allergies in Kids on the Rise, webMD, ‏1997-2008


הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0