יעקב אבידוב
יעקב (יאני) אבידוב (אוסטרובסקי) (26 ביולי 1901 קרמנצ'וג, רוסיה - 27 בפברואר 1970 נהלל). תושב נהלל. נשלח, בתקופת מלחמת העולם השנייה, על ידי המוסד לעלייה ב' לארצות ערב, לסייע בהעלאת יהודי מדינות ערב לארץ ישראל. המשיך בפועלו החשאי גם לאחר קום המדינה. בשנות החמישים פרש מהמוסד ועסק בהבאת חוטרי תמרים מארצות ערב לשיפור ענף התמרים בארץ.
ביוגרפיה
נעוריו
|
.jpg)
|
| קברי יעקב ונסיה אבידוב בבית הקברות של נהלל | |
אבידוב נולד ב-1901 בעיר קרמנצ'וג שברוסיה לזלמן אבידב. בבגרותו למד בטכניון בעיר ניקולייב שמדרום לקייב. היה פעיל בתנועת החלוץ . ב-1921 עלה יעקב, עם אשתו, ארצה כשבזמן המעבר ברומניה נאסר אבידוב ל-3 חודשי בחשד לנטייה קומוניסטית. בהגיעם ארצה נשלחו למחניים עם קבוצת פועלים של פועלי ציון. מאוחר יותר הצטרפו לגדוד העבודה שליד מגדל והיו בין מקימי תל יוסף. עם הפילוג ב"גדוד" הצטרפו לקיבוץ עין חרוד. ב-1929 רכשו משק ועברו לנהלל. בנהלל הקימה המשפחה בחצר ביתה בור ספיגה גדול שהוקם מלכתחילה לשמש כסליק.
השרות במוסד
ב-1944 התגייס אבידוב למוסד לעליה ב' בראשות שאול אביגור (מאירוב)[1]. ארגון זה שם לו למטרה להעלות את יהודי מדינות ערב לארץ ישראל. הארגון פעל כבר משנות ה-30 ועד 1948.
אבידוב הוצב ב-1944 בסוריה כשמפקדו מטעם ההגנה היה נפתלי גולומב מתל עמל ועוזרו היה עקיבא פיינשטיין מראש פינה. בתקופה זו הוציא לפועל את "מבצע האֵלֶף" במסגרתו הועלו לארץ כ-1350 ילדים מיהודי סוריה. לאחר עלייתם, פוזרו רוב הילדים בקיבוצים ובמושבים.
ב-1946 הוצב לשירות ביוון שם עסק בארגון ושילוח ספינות מעפילים (כמו "חביבה רייק", "הנרייטה סולד", "כנסת ישראל" ועוד).
ב-1947 הגיע אבידוב לאלג'יר והחל לארגן את העלאת יהודי צפון אפריקה לארץ. היה מעורב בשילוח אוניות המעפילים "יהודה הלוי" ו"שיבת ציון". שליחות זו נקטעה עקב מות בנו איתן.
ב-1949 נסע אבידוב למרוקו כדי לסייע בארגון מבצע יכין להעלאת צעירי יהדות מרוקו. עולים אלו הגיעו ארצה ב-1951 ו-1952 על גבי אוניות המעפילים "גלילה"[2] ו"ארצה"[3].
את תקופת שירותו תיאר אבידוב בספרו "נתיבים נעלמים".
מבצע הבאת חוטרי עצי תמר
בהנהגת היישוב בארץ רצו לשפר ולהרחיב את ענף גידול התמרים בארץ, ולשם כך נשלחו שליחי היישוב להביא חוטרי תמרים ממדינות ערב השכנות. מכיוון שלא התקיימו יחסי שלום עם אותן מדינות, נעשתה הבאת החוטרים בצורה בלתי לגאלית.
ב-1924 הביא יוסף ויץ ממחלקת ההתיישבות של ההסתדרות הציונית חוטרים ממצרים. החל מ-1933 הוביל את הנושא בן-ציון ישראלי שנסע למצרים, לעיראק, לכורדיסטן ולאיראן. ב-1953 הצטרף אליו יאני אבידוב על מנת להביא חוטרים מפרס ופקיסטן. ב-1954, לאחר מותו של בן-ציון ישראלי באסון מעגן המשיך אבידוב את המפעל. החוטרים שהובאו היוו את הבסיס לענף גידול התמרים בעמק בית שאן, עמק הירדן והערבה. תקופה זו מתוארת בסיפרו "עלילות עיראק".
השירות האזרחי
לאחר סיום פעילותו החשאית מונה למנהל מחלקת הקליטה במרכז מפא"י.
משפחתו
במהלך ביקוריו של יעקב בכפרי רוסיה פגש את נסיה קוקסו ונשא אותה לאישה. ילדיהם, דב, התאומים איתן ועזה, ודוד (דודיק) נולדו בקיבוץ עין חרוד.
יעקב נפטר בתל אביב ב-1970 מהתקף לב[4][5][6]. אשתו נסיה נפטרה ב-1967[7]. שניהם נקברו בבית הקברות של נהלל[8][9].
פרשת איתן אבידוב
איתן אבידוב, כמו אביו יעקב, עסק בהעלאת יהודים ארצה. ב-1947 נשלח למחנה ויזנהוף ליד אינסברוק שבאוסטריה (מחנה של תנועת הבריחה) כדי לסייע בהעברת היהודים בשבילי האלפים לאיטליה. באותה תקופה היה ארגון הבריחה מסוכסך עם ארגון האצ"ל על השליטה במסלולי הבריחה ובתאריך 30 באוקטובר 1947 ניסו אנשי האצ"ל להשתלט על המחנה ואיתן שניסה להתנגד נהרג מפליטת כדור אקדח[10][11]. הובא לקבורה בנהלל[12][13].
ספריו
- יאני אבידוב, חופים אפלים, הוצאת ספריה לעם - הוצאת עם עובד, תל אביב, 1954
- יאני אבידוב, נתיבים נעלמים, הוצאת ספריה לעם - הוצאת עם עובד, תל אביב, 1955[14]
- יאני אבידוב, עלילות עיראק, ספריה לעם - הוצאת עם עובד, תל אביב 1959[15][16][17]
פרסי הוקרה
- ב-1960 זכה אבידוב בפרס אוסישקין על ספרו "עלילות עיראק"[18]
מורשתו
ב-2004 הפך הנכד, עופר אבידוב, את הסליק שברפת לאתר תיירות שכולל אוסף תמונות מחיי סבו.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- יאני אבידוב באתר פלי"ם
- יאני אבידוב באתר בית אלון ע"ש יגאל אלון (ארכיון האינטרנט)
- איתן אבידוב באתר "מצבות מדברות".
- מבצע אלף באתר ארגון יוצאי דמשק
- הסליק בבית אבידוב
הערות שוליים
- ^ במסגרת תפקידו ניתן לאבידוב הכינוי "נסין"
- ^ חלוצים בין באי "גלילה" - עליית יאני, על המשמר, 8 באוקטובר 1951
- ^ עולים צעירים נקלטים בהתיישבות העובדת, על המשמר, 16 ביולי 1952
- ^ אבידוב נפטר באותו יום בו נפטר ידידו נתן אלתרמן
- ^ יאני אבידוב נפטר, דבר, 30 במרץ 1970
- ^ מת יאני אבידוב, מעריב, 30 במרץ 1970
- ^ נסיה אבידוב, דבר, 27 באפריל 1967
- ^ יאני אבידוב ז"ל - למנוחות, מעריב, 1 באפריל 1970
- ^ זלמן שזר, דבקות - הספד על נתן אלתרמן ויאני אבידוב, דבר, 10 באפריל 1970
- ^ קורות החיים של איתן אבידוב, באתר "יזכור" של משרד הביטחון
- ^ איתן אבידוב בן נהלל נרצח על ידי אנשי אצ"ל במחנה אינסברוק, דבר, 9 באוקטובר 1947
- ^ איתן אבידוב הובל לקבורה בנהלל, דבר, 20 באוקטובר 1947
- ^ ארונו של איתן אבידוב הובא לקברות בנהלל, דבר, 20 באוקטובר 1947
- ^ עמנואל בן גריון (ברדיצ'בסקי), ביקורת ספרים, דבר, 24 בדצמבר 1954
- ^ צבי ליבנה-ליברמן, על הספר "עלילות עיראק", דבר, 20 בנובמבר 1959
- ^ רבקה כצנלסון, שליחות והרפתקאה, מעריב, 29 בינואר 1960
- ^ חגי, מה אומרים -האבידובים, למרחב, 27 ביולי 1960
- ^ פרס אוסישקין ליאני אבידוב, למרחב, 12 באוקטובר 1960
