רבי יעקב קופל רייך

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף יעקב קופל רייך)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Crystal Clear app help index.svg
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.

אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

Gnome-edit-clear.svg
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: שמות, ניסוחים, מכלולזציה, עיצוב.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: שמות, ניסוחים, מכלולזציה, עיצוב.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
הרב יעקב קופל רייך
Jakob Koppel Reich
תמונה משנת 1929
תמונה משנת 1929
לידה 1838
תקצ"ט
פטירה 1929 (בגיל 91 בערך)
תרפ"ט
מקום פעילות בודפשט, הונגריה
השתייכות יהדות אורתודוקסית
תפקידים נוספים רב העיר ורבו, רב ראשי של הקהילה האורתודוקסית בבודפשט
רבותיו אביו רבי אברהם יחזקאל רייך, רבי אברהם שמואל בנימין סופר

רבי יעקב קופל רייך (Jakob Koppel Reich1838-1929) היה רב, מורה ומנהיג קהילתי יהודי הונגרי, יליד סלובקיה, מראשי היהדות האורתודוקסית ההונגרית במאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. היה רב ראשי של הקהילה האורתודוקסית בבודפשט, שמרכזה היה (החל משנת 1913) בית הכנסת ברחוב קזינצי. בערוב ימיו היה חבר בבית העליון ההונגרי כנציג היהדות האורתודוקסית ההונגרית.

קורות חיים

הרב קופל רייך מחוץ לבית-העלמין האורתודוקסי הנפרד של בודפשט, כנראה בשנות ה-20

נולד בוורבו באזור נייטרה שבסלובקיה (אז - בממלכה ההונגרית) במשפחת רבנים, לרב מבנוביץ, אברהם יחזקאל רייך. סבו מצד האב היה הרב יעקב קופל אלטנקונשטט, הידוע כ"קופל חריף", הרב מוורבו, מחבר "חידושי יעבץ" (1837 - על מסכת חולין) ותלמיד של "הנודע ביהודה".

יעקב קופל רייך למד תורה אצל אביו ואחר כך בישיבת פרסבורג (ברטיסלאבה) אצל הרב אברהם שמואל בנימין סופר מפרסבורג בעל ה"כתב סופר". בפרסבורג הצטיין יעקב קופל כעילוי ונבחר על ידי ה"כתב סופר" לשמש מדריך לבנו, שמחה בונם. כמו כן נבחר להיות חלק ממשלחת של חמישה תלמידים מצטיינים שנשלחו מישיבת פרסבורג אל חצר הרבי מצאנז.

התחתן בזיווג ראשון עם רבקה שאוור ובזיווג שני עם אחותה פייגא, בנותיו של הרב ישראל הרואה, אחד מתלמידי הרב משה סופר, שכיהן כרב של סובוטיסט. בשנת 1860 ירש את מקומו כרב של אותה עיירה. כעבור עשרים שנה עבר לכהן בעיירת הולדתו ורבו (בה שרת סבו). ב-1889 נענה להזמנת הקהילה האורתודוקסית בבודפשט והפך לרב הראשי שלה למשך ארבעים שנה. קודם כיהן בבית הכנסת ב"בית אורצי", ואחרי 1913 בבית הכנסת המפואר ברחוב קזינצי.

ההונגרית שבפיו הייתה קלוקלת, אולם היה בעל ידע כללי רחב, והיה פעיל מאוד בארגון ובניהול העדה. הוא דבק בעקרונות של החת"ם סופר - שום פשרה בנושאי דת ונאמנות מוחלטת למדינה.

הקים בית ספר "תורת אמת" ששילב בתוכנית הלימודים גם מקצועות חול. כמו כן דאג בשנת 1920 ליסוד בית חולים של הקהילה בבודה, מושב זקנים ומוסד סיעודי.

בשנת 1905 ניהל את ישיבות האספה הכלל ארצית של היהדות האורתודוקסית ההונגרית ונאם בפניה דווקא בעברית ולא ביידיש. באספה זו נקבעו כללי הניהול של ארגון הגג של היהדות האורתודוקסית בממלכת הונגריה, אז חלק האימפריה האוסטרו-הונגרית.

בתקופת העוצרות, כאשר היה בן 89, נבחר לתפקיד ייצוגי של חבר בבית העליון של הפרלמנט ההונגרי, והיה לזקן באיו. יחד איתו נבחר גם הרב הנאולוגי של סגד, עמנואל לעף.

הוא לא כתב ספרים, אבל רבנים בני זמנו נהגו לצטט מדבריו.

הרב קופל רייך נפטר ביום י"ז אלול בשנת תרפ"ט - 22 בספטמבר 1929, הוא נקבר בבית העלמין הישן של הקהילה האורתודוקסית ברחוב צ'רס ( Csörsz utca).

הוא זכה בחייו להוקרה רבה ואף קברו בבית הקברות היהודי ברחוב צ'רס בבודפשט הפך למקום לעלייה לרגל. הרב יוסף חיים זוננפלד, ראש העדה החרדית בירושלים, שהיה גם הוא יליד הצפון, נהג להזכירו כ"סבא קדישא". יורשו של הרב קופל רייך בראש הקהילה האורתודוקסית בבית הכנסת קזינצי היה חתנו, הרב מרדכי אפרים פישל זוסמן סופר (1867–1942).

משפחתו

בניו וחתניו של רבי קופל רייך שימשו אף הם כרבנים בערים שונות בהונגריה, באוסטריה ובארצות אחרות:

  • רבי ישראל רייך - רבה של בוטריקס, מחבר הספר "מנחת ישראל" על מסכת עירובין
  • רבי יחזקאל רייך - רבה של ניטרונובניק
  • רבי משה רייך - רבה של מדייץ
  • רבי שמואל רייך - יורשו ברבנות ורבובה
  • בתו רייזל נישאה לרב מרדכי אפרים פישל זוסמן-סופר, שכיהן אחרי חמיו כאב-בית-דין של הקהילה האורתודוקסית בבודפשט (נספתה בשואה)

מלבד חתנו הרב סופר, שהוזכר כיורשו בראש בית הדין של הקהילה האורתודוקסית בבודפשט, היה לו חתן נוסף: הרב משה יוסף ליכטנשטרן, שכיהן כרבה של אוראין.

לקריאה נוספת

  • P.Z. Schwartz, Shem ha-Gedolim me-Ereẓ Hagar (1959), pt. 2, 35.

(פ. שוורץ - שם הגדולים מארץ-הגר 1959).

  • Kinga Frojmovics,Géza Komoróczy, Viktória Pusztai and Andrea Strbik -Jewish Budapest,

Monuments,Rites, History, CEU Press, Budapest, 1999

  • Universal Jewish Encyclopedia

קישורים חיצוניים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0