הרב יעקב שכטר
ערך זה עוסק ברב. אם התכוונתם לאונקולוג, ראו 
הרב יעקב שכטר (Iacov Schächter) (י"ב בכסלו ה'תרמ"ז 9 בדצמבר 1886 - ג' בכסלו ה'תשל"ב, 21 בנובמבר 1971) היה הרב הראשי של צפון אירלנד ומחבר ספרי דת.
קורות חיים
יעקב שכטר נולד כבנם של שרה רחל והרב אברהם שכטר מהיישוב פרומושיקה שברומניה. למד אצל אביו. התחתן בשנת תר"ע ובשנת תרע"א הוסמך לרבנות על ידי הרב משה מרדכי אפשטיין ורבנים אחרים.
בין השנים 1913-1920 שימש כרב בית הכנסת הגדול ע"ש אייזנהולד, בעיר גאלאץ ברומניה. פעל אז רבות למען העמקת הרגש הלאומי-דתי והחייאת השפה העברית. בשנות מלחמת העולם הראשונה היה מהיוזמים של ועד "עזרת נידחים" שפעל להגשת עזרה לפליטי המלחמה שנהרו לגאלאץ. תפקידו בוועד היה מנהל פעולות העזרה.
בשנת 1920 הוזמן הרב למנצ'סטר אשר באנגליה, על ידי קהילת יוצאי רומניה להיות להם למנהיג רוחני. הוא עבר לאנגליה וכעבור זמן, נתמנה גם כחבר בבית הדין הרבני בעיר זו. בנוסף, פעל במנצ'סטר בשטח החינוכי ויזם הקמת בית מדרש עבור פעילות חינוכיות בקרב בני הנוער. כאות תודה, קרא הקהל את בית המדרש על שמו: "אהל יעקב". מאותו זמן הצטרף לתנועת המזרחי והקדיש מזמנו למען התנועה הציונית והציונות הדתית דתית בפרט. שימש כציר לקונגרסים הציוניים וכסגן נשיא הקק"ל בבריטניה ובאירלנד.
בשנת 1926, הוזמן להיות רב ראשי באירלנד הצפונית במקום הרב הרצוג. ובשנת 1936 מונה כרבה הראשי של אירלנד.
התפרסם כתלמיד חכם וכדרשן ביידיש ובאנגלית.
חיבתו לארץ ישראל
את אהבתו הנלהבת לארץ ישראל ספג בילדותו. בעיר רבנותו הראשונה, גאלאץ (שהייתה מרכז התנועה הציונית ברומניה משנת תרמ"ב והלאה) שימש כיושב ראש ועדת התרבות העברית של התנועה וכאות הוקרה על כך, הוא נרשם בשנת 1919, בספר הזהב הראשון של הקרן הקיימת. כאשר עבר למנצ'סטר הצטרף לתנועת המזרחי כסגן יושב ראש, והשתתף בכנס הראשון של התנועה בליברפול.
בתום מלחמת העולם השנייה, פתח הרב במסע נרחב מעל דפי העיתונות ומעל במות כלליות למען שיקום הניצולים ושיבתם לארץ אבותם. כאשר היחסים בין היישוב בארץ ישראל לבין ממשלת אנגליה החריפו וכאשר העיתונות הבריטית סירבה לפרסם מאמרים של ההנהגה הציונית, של הסוכנות היהודית ושל אנשים פרטיים, היה כותב הרב בעיתונות אירלנד הצפונית. למאמריו מתקופה זו יש חשיבות רבה מבחינה היסטורית ומדינית.
בזמן המשבר החמור, בשנת 1947, ביקר בארץ ישראל כדי לבדוק מקרוב את הבעיות. הוא נפגש עם השלטונות הבריטים, הצבאיים והאזרחיים ועם ראשי היישוב.
כתביו
פעולותיו הציבוריים המרובים לא פגעו בדבקותו בתורה. את שעותיו הפנויות והמעטות, מוקדם בבקר ומאוחר בלילה הקדיש לתורה. כבר בשנת 1923 ערך והוציא לאור אחד מכתבי היד של אביו בצירוף הערות וחידושים משלו. הספר קרוי: "מחזה אברהם" עם "ליקוטי יעקב". ספר זה זכה להערכה מיוחדת מאת גדולי הדור, וביניהם, הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הרב משה מרדכי אפשטיין.
בשנת 1931, הוזמן על ידי עורך תרגום התלמוד לאנגלית, הידוע בשם "תלמוד סונצינו", להשתתף במפעל ובמסגרת זו תרגם את מסכת סנהדרין לשפה האנגלית בצירוף פירושים משלו.
בשנת 1953 יצא לאור פרי עמלו: "מבוא התלמוד" של הגאון הרב צבי הירש חיות בתרגום לאנגלית עם הקדמה וביאור מקיף. לפני מספר שנים יצאה בארצות הברית מהדורה שנייה ומתוקנת.
בשנת 1954 פרש הרב שכטר מכהונתו בבלפסט בה שירת 28 שנים הוא עלה לארץ והתיישב בירושלים. בשנת 1957 ערך והוציא לאור עוד כתב יד של אביו, בשם: "דובבי שפתים ישנים" בצירוף ביאורים משלו. בנוסף, קיבץ הרב את מאמריו התורניים שפורסמו במשך השנים בירחונים שונים לספר: "שארית יעקב". בסוף ימיו ליקט מאמרים והרצאות שפורסמו במשך השנים בעיתונים ובכתבי עת שונים והוציא אותם לאור בספר: "דברים לדור".
הרב יעקב שכטר נפטר ביום ג' בכסלו תשל"ב בירושלים ושם גם הובא למנוחות.
בשנת 2009 הודפס במהדורה מחודשת, ספר משלי עם פירושו: "דברי יעקב" על ידי בנו ישראל שכטר ועל ידי נינו הרב יעקב שפונגין.
לקריאה נוספת
- אנציקלופדיה לציונות דתית, הוצאת מוסד הרב קוק, ירושלים, כרך ה', בערכו
- Baruch Tercatin şi Lucian-Zeev Herşcovici, „Prezenţe rabinice în perimetrul românesc”, Editura HASEFER, Bucureşti, 2008 - ברוך טרקטין וזאב-לוצ'יאן הרשקוביץ', "נוכחויות רבניות במרחב הרומני", הוצאת HASEFER, בוקרשט, 2008. (ברומנית)
קישורים חיצוניים
