יצחק אבן
| לידה |
28 בנובמבר 1861 כ"ה בכסלו תרכ"ב רוזוואדוב, גליציה, האימפריה האוסטרית (כיום פולין) |
|---|---|
| פטירה |
26 בפברואר 1925 (בגיל 63) ב' באדר תרפ"ה וינה, אוסטריה |
| מדינה | האימפריה האוסטרו-הונגרית, ארצות הברית |
| עיסוק | סופר, עיתונאי, מחנך, עורך |
| יצירות בולטות | סיפורים חסידיים, מדור "דערציילט דאָס אייערע קינדער" |
יצחק הלוי אבן (ביידיש: עווען; כ"ה בכסלו תרכ"ב, 28 בנובמבר 1861 – ב' באדר[1] תרפ"ה, 26 בפברואר 1925) היה סופר, עיתונאי, מחנך ועורך שפעל בגליציה ובארצות הברית, ועסק בפרסום וכתיבה ביידיש ובעברית.
ביוגרפיה
יצחק אבן[2] נולד בעיירה רוזוואדוב שבגליציה (כיום בפולין), לאביו רבי יהודה שהיה מלמד ותלמיד חכם מחסידי צאנז ולאמו שרה[3]. בצעירותו, כנער, ביקר לפחות פעמיים בחצרו של רבי חיים מצאנז. ובעצת רבו הלך בגיל 10 ללמוד בישיבתו של רבי נפתלי סופר בעיר פעטשיניידארף (אנ') בהונגריה[4], בנוסף, למד אצל רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים ה"ייטב לב" מסיגוט, ואצל רבי משה סופר מברעזאוויץ (אנ')[5]. והיה מחסידי רבי משה הורוביץ מרוזבדוב. בגיל 17, בחודש תמוז תרל"ט (1879), ביום שישי של פרשת עקב[6][7] נישא לראשונה לבתו של יהושע זינגר, חזן וחסיד צאנז מעירו. בחודש אלול בשנת תר"מ (1880) נסע בשתיקה אל חצרו של האדמו"ר מסדיגורה. ולאחר שקיבל מכתב מחותנו האוסר עליו לשוב הביתה בשל המחלוקת צאנז–סדיגורה, עבר להתגורר בעיירה הארעטשע הסמוכה לסדיגורה, שם שימש כמלמד תינוקות במשך שנה. לאחר מכן עבר לעיירה דזשאווניץ (אנ'), שם המשיך לעסוק בהוראה. בחודש ניסן תרמ"ב (1882) שב לביתו. לאחר שמתה אשתו הראשונה נישא בשנית להינדא[8], בתו של חיים קרמר, שהייתה נכדתו של רבי צבי הירש מרימנוב והשתקע בבוריסלב, שם החל לנטות להשכלה, למד עברית והתעמק בספרי חכמה. בתקופה זו עבד כמורה והחל את פעילותו העיתונאית, והיה מחסידי רבי יוסף מרימנוב[9], ונסע לחצרו יחד עם ידידו אהרן מרקוס.
הוא השתתף, ובהמשך אף ערך, את כתב העת "מחזיקי הדת". בנוסף, כתב בכתבי עת "המגיד" ו"המליץ" וכן בעיתון היידיש שהוציא הירש-לייב גוטליב בסיגט שבהונגריה וב"יידישעס פאמיליען-בלאט" בעריכת שבח קנביל. בשנת תרנ"ה (1895) עבר ללבוב וייסד שם בית ספר מודרני הראשונה בגלציה ללימוד עברית "חנוך לנער".
בלבוב התקרב מאוד להגביר שמעלקא רוקח ומשפחתו, והפך לנאמן קרוב שלהם. משפחה זו רכשה שדות נפט בבוריסלב. בשנת תרס"ב (1902) ניהל את העסק של המשפחה, התעשר מאוד וב-1908 השתקע בווינה. ובממונו קנה שם חנות, אולם, בסופו של דבר איבד את הונו.
בשנת תר"ע 16 בדצמבר 1909 היגר יצחק אבן לארצות הברית והתיישב בניו יורק ברחוב 63 מספר 2142, בברוקלין. שם יסד בית ספר "קדימה"[10] על ידי "אגודת קדימה קלאב" (Hebrew progress club), והשתלב בעריכת האנציקלופדיה "אוצר ישראל". בעידודו של יעקב פפעפפער פרסם את זיכרונותיו מחצרות הרביים בעיתונו "דאס יודישע וואכענבלאט"[11], וב"דיא ווארהייט", והחל לפרסם סיפורים חסידיים בעיתון "לעמבערגער טאָגעבלאט" והחל משנת 1914 השתתף בקביעות בעיתון "טאָג" (ניו יורק). כתבים אלה ראו אור בספרו "פון דער גוט אידישער וועלט", עם הקדמה מאת גוטהרד דויטש. ב-1916, בהצעתו של מאיר בר-אילן, פרסם ב"העברי" מאמרים על מחלוקת צאנז–סדיגורה, שיצאו לאור בספרו "מחלקת סנז וסדיגורה", ומשנת 1918 כתב גם בעיתונים "דער מארגען זשורנאל" ו"אמעריקאנער".
יצירתו
אבן כתב וערך סיפורים חסידיים, ליקט ועיבד מעשיות ואגדות יהודיות, ופרסם את המדור "דערציילט דאָס אייערע קינדער". יצירתו התאפיינה בסגנון פשוט ונגישה, והיא שיקפה את עולם החסידות, שבחי צדיקים והווי החיים בחצרות החסידיות. סיפורים מפרי עטו תורגמו לעברית ולאנגלית, וחלקם יצאו לאור כספרים בשתי השפות.
- יצירות
-
ספר דברי ימי ישראל -
ספר בית ישראל -
פון דער גוט-אידישער וועלט -
פון'ם רבין'ס הויף -
מחלוקת סאנז וסדיגורה
ספרים שלא נדפסו:[12]
- דער בעל שם און זיינע תלמידים
- דער גרויסער מגיד פון מעזעריטש
- ר' משולם זושא פון אניפאליע
- דער רבי ר' הירש פון רימאנאוו
- יאהרצייטען מעשה'לעך פון צוויי הונדערט צדיקים
- שיחות חולין פון צדיקים (שני חלקים)
- אינטערעסאנטע חסידישע מעשה'לעך (שני חלקים)
- פון'ם רבינ'ס הויף (חלק שני, טשארטקאוו און הוסיאטין)
ארכיונו מופקד בבית המדרש לרבנים באמריקה.
פסבדונימים
אבן חתם על רבים ממאמריו ופרסומיו בפסבדונים. בין היתר חתם בשמות:
- א. (אבן, "דברי ימי ישראל" ב"מחזיקי הדת")
- דר. פ. רבינוביץ ("מחזיקי הדת")
- חנאק צבי (אנגרמה של שמו, ב"טיסמיניצער צייטונג")
- י. א-ן (יצחק אבן, "אוצר ישראל")
- יא"ה (יצחק אבן הלוי, בספרו "בית ישראל")
פטירתו
רצה לתאר את כל קורות החסידות, אך מחלת הכליות פגעה בו. הוא נסע לאירופה להתרפאות בקרלסבד, ובוינה מצבו הידרדר. הרופאים קבעו ניתוח קל, אך מצבו התדרדר, ונפטר בווינה ביום חמישי ב' באדר תרפ"ה (26 בפברואר 1925), ונקבר למחרתו בערב שבת, בבית הקברות המרכזי בווינה[13].
משפחתו
מזיווגו הראשון:
- בנו, יעקב מדרוהביטש (נולד בחורף שנת תרמ"א)
מזיווגו השני:
- בנו, חיים, ששירת כרופא בצבא האימפריה האוסטרית, נולד בשנת תר"נ (1890) ונפטר במלחמת העולם הראשונה בי"ח בתמוז תרע"ה (1915), ונקבר בלייפניק.
- בנו, אריה (Louis), (1991–1893)
- בנו, יוסף, (1896–1967)
- בנו, פנחס (Philip), (1982–1898)
- בנו, פרופסר אפרים (אנ') (1988–1899)
- בנו, דוד אבן (אנ') (1985–1907)[14], היה מוזיקאי, סופר וחוקר, ופרסם עשרות ספרים באנגלית[15].
- אחיו, רבי צבי, מו"צ בפידבוש (אנ') (מוזכר בשו"ת בית יצחק, יו"ד, ח"ב, סימן קסה).
- אחיו, רבי יוסף (שמש בבית הכנסת בניו יורק[16])
לקריאה נוספת
- אברהם קורלניק, זלמן רייזען (עורך), לעקסיקאָן פון דער יידישער ליטעראטור פרעסע און פילאלאגיע, וילנה תרפ"ו, עמ' 1–4, באתר היברובוקס (ביידיש)
- זלמן רייזען (עורך), "לעקסיקאָן פון דער נייער יידישער ליטעראטור", ניו יורק 1956, עמ' 5–6 (ביידיש)
- א גרויסער גאסט, דאס יודישע וואכענבלאט (ניו יורק), 24 דצמבר 1909 (ביידיש)
- לעאן שליט, יצחק אבן געשטארבען אין וויען, דער מארגען זשורנאל, 27 פברואר 1925, עם תמונתו (ביידיש)
- דיא בעדייטונג פון אונזער גאסט, דאס יודישע וואכענבלאט (ניו יורק), 14 ינואר, 1910, עם תמונתו (ביידיש)
- גרשם באדר, מדינה וחכמיה, עמ' 17–18, באתר אוצר החכמה
- בעזשע רייך, רוזוואדוב - ספר יזכור רוזוואודב והסביבה, עמ' 187–189, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- נ. מ. גלבר, דרוהוביץ בוריסלב והסביבה - ספר יזכור, עמ' 173–174, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)
- אברהם קורלניק (אנ'), פון א טויטער וועלט, וורשה, 1928, עמ' 37-32, בספרייה הדיגיטלית HathiTrust (ביידיש)
- צ. ה. רובינשטיין, עטליכע ווערטער אויף דעם פרישען קבר פון א רבי'ן און א חבר, דער טאג (ניו יורק), 28 פברואר 1925 (ביידיש)
- דיא אידישע טעגליכע פרעססע, 16 פברואר 1913 (תיאור יום חופתו, ועל רבי משה מרוזבדוב) (ביידיש)
קישורים חיצוניים
- יצחק אבן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- מחלוקת סנז וסדיגורה, ניו יורק תרע"ו, 1916, באתר היברובוקס
- פון דער גוט אידישער וועלט, ניו יורק תרע"ז, 1917, באתר היברובוקס (ביידיש)
- פון'ם רבין'ס הויף, ניו יורק תרפ"ב, 1922, באתר אוצר החכמה
- בחצר פנימה, תל אביב תשנ"ב, באתר אוצר החכמה
ביקורת:
- א. ז. רבינוביץ, "מעולם החסידות" הארץ, 7 מאי 1925
- ש. ניגר, "חסידות - אמת'ע און ליטערארישע", דער טאג (ניו יורק), 8 יולי 1923
- "יצחק אבן דער זאמלער", דער מארגען זשורנאל, 5 מרץ 1925, עם תמונתו
הערות שוליים
- ↑ כן לפי לעאן שליט, שהיה בוינה, ולפי גרשם באדר נפטר ט"ז באדר.
- ↑ כך היה שמו, ולא "שטיין" ביידיש, כפי שטעו כמה בזה, ראו: שאול חיות, אוצר בדויי השם, עמ' 3, באתר אוצר החכמה.
- ↑ דער מארגען זשורנאל, 20 ינואר 1922
- ↑ כיהן שם כאב"ד וראש ישיבה משנת תרל"ג.
- ↑ רבי משה ב"ר יעקב שלום סופר, ה"מהר"ם סופר", כיהן שם כאב"ד וראש ישיבה משנת תרל"ג, ראו: שם הגדולים מארץ הגר, מערכת גדולים, אות מ, סי' רסו.
- ↑ דיא אידישע טעגליכע פרעססע, 16 פברואר 1913
- ↑ כך משתמע מדבריו ב"פון דעם רבינ'ס הויף", עמ' 74, שבחודש אלול תר"מ (1880), היה 13 חודשים לאחר חתונתו.
- ↑ נפטרה כ"ד באלול תש"ט, נקברה בבית הקברות מאונט היברון.
- ↑ 'פון דעם רבינ'ס הויף', עמ' 263.
- ↑ דאס יודישע וואכענבלאט (ניו יורק), 13 מאי 1910 (ביידיש), גרשם באדר, דאס יודישע וואכענבלאט (ניו יורק), 3 יוני 1910
- ↑ מאמרו הראשון הופיע בדאס יודישע וואכענבלאט (ניו יורק), 1 אפריל 1910 (ביידיש)
- ↑ דער מארגען זשורנאל, 26 נובמבר 1922
- ↑ יש שכתבו שנקבר בניקולשבורג, שציינו כי אמר להם שרצה להיקבר לצד בנו האהוב חיים, ראו: דער מארגען זשורנאל, 27 פברואר 1925 ו"רובינשטיין" (ב"לקריאה נוספת"). עם זאת, בספרו מחלוקת צאנז וסדיגורה, ניו יורק, תרע"ו (1916), באתר היברובוקס כתב שבנו נקבר בעיר לייפניק.
- ↑ תיאור בר מצוה, דער מארגען זשורנאל, 14 דצמבר 1920
- ↑ קול העם, 10 יולי 1959
- ↑ דער מארגען זשורנאל, 9 פברואר 1928
יצחק אבן40839730Q11710924